סגור
מפעל מחזור ב מקסיקו
מפעל מחזור במקסיקו. רוב התעשייה הזו מתקיימת במדינות בעלות הכנסה נמוכה ובסטנדרטים ירודים (צילום: בלומברג)

החזית הירוקה
מחקרים: מחזור פלסטיק מזהם ומסוכן לבריאות, הפיתרון - לא לייצר

כולם ממחזרים בקבוקי פלסטיק במרץ אך מחקרים חדשים מצביעים שבמקום להציל את כדור הארץ התעשייה הזו מחמירה את הזיהום, פוגעת בבריאות ותורמת בעיקר לחברות הנפט והמשקאות הקלים. אמנת פלסטיק חדשה, שמתגבשת השבוע ביוזמת האו"ם, עשויה לחולל שינוי לטובה. ישראל, כהרגלה, נשרכת מאחור

בשנים האחרונות מוצרי פלסטיק הנושאים הבטחה סביבתית נהפכו לפופולריים במיוחד - ממוצרים העשויים 100% פלסטיק ממוחזר ועד בקבוקי משקה שמכילים שיעור מסוים של מחזור.
אלא שמחקרים שפורסמו לאחרונה מעוררים שאלות קשות בנוגע ליכולתה של תעשיית המחזור לתת פתרון לבעיית הפלסטיק הגוברת, ומצביעים על כך שדרך ההתמודדות האפקטיבית היחידה עם מגפת הפלסטיק היא צמצום השימוש בו.
השבוע מתכנסות בפריז 137 מדינות החברות באו"ם במטרה לגבש אמנה בינלאומית למאבק בזיהום הפלסטיק, בדומה להסכם האקלים העולמי. ישראל משתרכת הרחק מאחורי המדינות המפותחות בטיפול בנושא - ואף לא טרחה להגיש למזכירות הוועדה את עמדתה בנוגע לאמנה המתגבשת.
בעולם, משווקות תעשיות הפלסטיק והממשלות את המחזור כפתרון לבעיית הפלסטיק הגואה. אף שרק כ־9% מהמיוצר בעולם ממוחזר בפועל, הן קוראות לציבור להפריד פסולת ולסייע במאמץ של מדינתו בנושא.
השוק הזה צפוי לצמוח בצורה יוצאת דופן במהלך שמונה השנים הקרובות, על פי דו"ח של Market Research Future השוק יתרחב ביותר מ־50%, מ־41.24 מיליארד דולר ב־2022 ל־66.66 מיליארד דולר ב־2030.
אלא שצוות בינלאומי של מדענים גילה במחקר שהתבצע באוניברסיטת סטרטקלייד והתפרסם החודש, שתעשיית המחזור עצמה פולטת לסביבה כמויות גדולות של מיקרופלסטיק - שברירי פלסטיק זעירים, הנותרים לזהם את הטבע ולא מתכלים לעולם.
צוות המדענים דגם שפכים ממפעל מחזור חדיש בבריטניה שפועל לפי תקינה מחמירה, וגילה כי 13% מהפלסטיק המעובד נפלט מהמפעל בזרם המים לסביבה, ו־6% לאחר שהמפעל התקין מסננים מיוחדים. להערכתם, המתקן עשוי לשחרר עד 75 מיליארד חלקיקי פלסטיק בכל מטר מעוקב של שפכים, אף שהוא פועל עם מסנן מיוחד, שלא קיים במרבית מפעלי המחזור.
רוב החלקיקים שנפלטו מהמפעל היו קטנים מ־10 מיקרון, בערך בקוטר של כדורית דם אדומה אנושית. חלקיקים כה קטנים של מיקרופלסטיק כבר נקשרו במחקרי עבר למחלות אנושיות. ״חלקיקים בגודל הזה ניתנים לעיכול על ידי כל כך הרבה אורגניזמים שונים, ונמצא שהם נבלעים גם על ידי בני אדם״, אמרו החוקרים.
גם מחקר של אוניברסיטת קיימברידג׳ שפורסם החודש גילה ממצאים בריאותיים מדאיגים באשר לשימוש בפלסטיק ממוחזר, וקבע כי חלק מהמוצרים מהווים "וקטורים להפצת כימיקלים מדאיגים" מכיוון שהם צוברים ומשחררים מאות רעלים מסוכנים כמו סטירן, בנזן, ביספנול, מתכות כבדות, פורמלדהיד ופתלטים. "כימיקלים מסוכנים יכולים להצטבר בחומר ממוחזר ואז לנדוד למזון, מה שמוביל לחשיפה אנושית כרונית", כתבו מחברי המחקר, וציינו בקבוקים עשויים מפלסטיק פוליאתילן טרפתלט (PET) כדוגמה נפוצה.
פלסטיק, המופק ברוב המקרים מנפט, מיוצר עם לא פחות מ־13 אלף כימיקלים. לפי חוקרים 3,200 מהם הם כימיקלים מעוררי דאגה ועוד רבים נוספים מעולם לא הוערכו, ועשויים להיות גם רעילים. במוצרים ממוחזרים חוקרים זיהו כ־853 כימיקלים, בהם גם רעלים כמו עופרת, חומצה טרפתלט וביספנול.
חלק מהכימיקלים נמצאו בשיעור גבוה יותר בחומרים הממוחזרים. כך למשל 461 סוגים של תרכובות אורגניות נדיפות (VOCs). חלק מהכימיקלים המצויים בפלסטיק ממוחזר כלל אינם ניתנים לזיהוי, אומרים החוקרים.
מחקר של אוניברסיטת ברונל בלונדון, שפורסם לפני שנה, מצא בבקבוקי פלסטיק אשר מוחזרו ריכוזים גבוהים יותר של כימיקלים רעילים ומסוכנים מאשר בבקבוקי פלסטיק שלא עברו מחזור.
פלסטיק ממוחזר, במילים אחרות, מכיל את כל הכימיקלים שכללו המוצרים טרם המחזור, ולעיתים גם נוספים. כימיקלים בפלסטיק כבר נקשרו לסרטן, מחלות לב וכלי דם, השמנת יתר ובעיות בריאותיות אחרות, בעוד שמוצרי פלסטיק ממוחזר יכולים לשלב כימיקלים רעילים מפלסטיקים שונים וליצור כימיקלים מסוכנים חדשים.
הזיהום בהליך הייצור, מתווסף לזיהום כבד שנוצר בייצור הפלסטיק הראשוני, באיסופו מהבתים לאחר השימוש ובמסעותיו המזהמים למפעלי המחזור בעולם. מחקרי עבר כבר מצאו במוצרי פלסטיק ממוחזרים רמות גבוהות של מעכבי בעירה רעילים, בעלי השפעות בריאותיות אפשריות על צרכנים.
דו"ח של ארגון הסביבה ״גרינפיס״ העולמי שפורסם השבוע, מדגיש כי בלי להפחית באופן דרמטי את ייצור הפלסטיק בעולם, אי אפשר יהיה לשים קץ לזיהום ולאיומים הבריאותיים שהכימיקלים שלו נושאים. בינתיים פסולת הפלסטיק צפויה להמשיך להיערם, שכן עד שנת 2060 צפוי יצור הפלסטיק לשלש עצמו, והמחזור, שממילא רובו מתבצע כיום במדינות בעלות הכנסה נמוכה ובסטנדרטים ירודים, לא ידביק את הקצב.
לפי דו"ח של הפורום הכלכלי העולמי וקרן אלן מקארתור, רק 2% מהפלסטיק שמגיע למפעלים, אכן ממוחזר ביעילות, ונתון אחר מצביע על כך שרוב מוצרי הפלסטיק מעוצבים כך שאי אפשר יהיה למחזר אותם. רוב הפלסטיק שכן ממוחזר הופך לפריט שימושי פחות, וממוחזר פעם אחת בלבד לפני שהוא מגיע למזבלה, או לים.
כבר היום, זיהום הפלסטיק גודש את העולם באופן בלתי נסבל; האמריקאים לבדם זורקים כ־2.5 מיליון בקבוקי פלסטיק חדשים בכל שעה, כש־11 מיליון טונות פלסטיק חודרים בכל שנה לאוקיינוסים, במונחים כמותיים זה כמו שמשאית זבל תרוקן את תכולתה לים בכל דקה ביום. אנחנו משתמשים בפלסטיק לדקות בודדות, ולאחר השימוש הוא מתפרק לחלקיקי מיקרופלסטיק, שנמצאים כבר בכל מקום - משלג טרי באנטארקטיקה ועד למעמקי האוקיינוס - ומרעילים בעלי חיים וצמחים. כשהדגים אוכלים אותם, הם גם מגיעים אל הצלחת שלנו.
תעשיית הנפט, הכימיה וחברות צריכה דוגמת חברות המשקאות מצדן דוחפות לאימוץ אג׳נדת מחזור על פני צמצום השימוש בפלסטיק בעולם. כעת חוששים רבים שמעורבות התעשייה תצליח להשפיע על היכולת לטפל בנושא בשנים הבאות, למרות הנזק הסביבתי והבריאותי הרב והמוכח.
השבוע חתמו חוקרים וארגוני סביבה מרחבי העולם על דרישה מהאו״ם ״למנוע מתעשיית דלק המאובנים לפגום במשא ומתן על אמנת פלסטיק גלובלית יעילה״.
שכן מאז נוסדה האמנה, שמטרתה לאגד מדינות להתחייב להסכם מחייב משפטית להפסקת זיהום הפלסטיק עד 2024, תעשיית דלקי המאובנים פעלה באופן פעיל כדי להחליש אותה הן ישירות והן באמצעות קבוצות תעשייתיות ובהן מועצת הכימיה האמריקאית (ACC). בגרינפיס העולמית אמרו כי אמנת הפלסטיק העולמית היא הזדמנות של פעם בדור לפתור את משבר הפלסטיק, אך ״תעשיית הדלק מנסה להחליש את תוצאות המשא ומתן מפני שפלסטיק ופטרוכימיקלים אחרים משמשים כחבל הצלה להידרדרות התעשייה שלה. איננו יכולים לאפשר לאותן טקטיקות של הכחשה, הסחת דעת ועיכוב, שבהן השתמשו במשא ומתן על אקלים, לחדור למשא ומתן על הפלסטיק״.
את מחיר הכישלון העולמי שבהמשך ייצור מאסיבי נשלם כולנו. ״הפלסטיק נוח אבל הנזקים היקרים שלו לבריאות הציבור והסביבה אינם שווים את מחירו הזול. הוא מתפרק וחודר לרקמות שלנו, של בעלי החיים ולכל פינה על פני כדור הארץ״, אומר פרופ׳ חגי לוין, יו״ר ארגון רופאי בריאות הציבור. ״התוצאה היא שיבוש של מערכות ביולוגיות ואקולוגיות. בבני האדם עיקר הפגיעה היא במערכות ההורמונליות: במערכת הרבייה והפוריות, בעובר המתפתח, במטבוליזם, בשמירה על משקל גוף תקין, בבלוטת התריס, בכבד ועוד. הפתרון היחיד הוא צמצום דרמטי של השימוש בפלסטיק״.
למרות המודעות הסביבתית הגוברת, הפלסטיק הולך וצומח - הרבה יותר מאוכלוסיה העולמית. לפי בנק אוף אמריקה, השימוש העולמי בפלסטיק (גידול של 4.5% שנה-מול-שנה) עלה בהרבה על גידול האוכלוסייה (1.3% שנה-מול-שנה), ואף עולה על הגידול בתחומים אחרים - בין 2015-1970 התרחב שוק הפלסטיק העולמי בקצב צמיחה שנתי ממוצע של כ-5.5%, הרבה מעבר לשווקים אחרים בתחום התשומות. עוד לפי הבנק, צריכת הפלסטיק העולמית עלתה ב-330 מיליון טונות או 250% בין 2019-1990. קיבולת המיחזור כיום תצטרך להיות מוכפלת פי ארבעה עד 2040 כדי להתמודד עם הביקושים הגדלים לאריזות פלסטיק מזהמות, כשכיום בין כה שיעורי המחזור בעולם זניחים. מה הפלא, אם כן, שהתעשיה ממשיכה לדחוף לפתרונות מחזור שלא מצליחים לקנות אחיזה, על פני תעדוף חומרים אחרים ומזיקים פחות לסביבה, או מעבר לגישות רכישה חדשות: כלים רב פעמיים, מוצרים ללא אריזה המצמצמים את כמות הפסולת.
ישראל מכורה לפלסטיק מזיק: מכלים חד פעמיים, שחזרו לככב בעגלות הקונים לאחר שממשלת נתניהו ביטלה את המס האפקטיבי שהוטל עליהם, ועד פירות וירקות או מוצרי צריכה הארוזים בפלסטיק במרכול. אף שהבעיה פוגעת בטבע הישראלי, גוררת עלויות של פינוי פסולת ופוגעת גם בבריאות האזרחים, המדינה אינה עושה כמעט דבר כדי לצמצם את השימוש בפלסטיק.
המשרד להגנת הסביבה טוען כי אסטרטגיות הפסולת שלו "קובעות שהדרך הטובה ביותר להתמודדות עם פסולת היא מניעה והפחתת צריכה, ושנייה לה היא דרך המחזור״, ושלח ל"כלכליסט" רשימה של 11 צעדים. מתוכם, רק אחד מתייחס לצמצום במקור של פלסטיק — חוק השקיות שנכנס לתוקף ב־2017, שלא הורחב מאז תחילתו והאפקטיביות שלו בדעיכה — שיעור השקיות שנמכר לצרכנים זינק ב־32% לעומת השנה הראשונה ליישום החוק.
ישראל שומרת כאמור גם על פרופיל נמוך באשר לאמנה המתגבשת כעת בפריז. עשרות מדינות הגישו מסמכים מפורטים עם עמדתן בנושא האמנה למזכירות האו״ם ובהם הצעות לצעדים אפשריים לשילוב באמנה, אך המשרד להגנת הסביבה תחת השרה עידית סילמן, נמנע מלעשות זאת. בשנה שעברה הגיש המשרד תחת השרה אז, תמר זנדברג, מסמך ובו הצעות כמו התרחקות ממחזור לכיוון צמצום ושימוש חוזר, קביעת תקנים לכימיקלים המוספים לפלסטיק, הפחתת מיקרו־פלסטיק ופלסטיק במוצרי קוסמטיקה, ו״הפסקה של מקורות זיהום״ כמו פלסטיק לשימוש חד פעמי.
לדברי יאיר דביר, ראש תחום צרכנות בגרינפיס ישראל, ״בזמן שהעולם מתעורר לנזקי הפלסטיק ולצורך בשינוי עומק בכל הנוגע לאופן בו אנו משתמשים בחומר הבעייתי הזה, נראה שישראל היא מהמדינות היחידות שצועדת לאחור.
"במידה שתתקבל אמנת פלסטיק בינלאומית מחייבת יהיו לכך השלכות נרחבות הן על יצרניות הפלסטיק, והן על כל שרשרת הייצור והעיצוב של המוצרים. מחקרים רבים מוכיחים כי מעבר לכלכלה מבוססת שימוש חוזר, בנוסף ליתרונותיו הברורים מבחינה סביבתית ובריאותית, הוא גם בעל פוטנציאל של יצירת מקומות עבודה חדשים וקרקע פורה לחדשנות טכנולוגית ענפה״.
מהמשרד להגנת הסביבה נמסר כי הוא "רואה ביוזמת אמנת הפלסטיק המתגבשת חשיבות רבה והיא קיבלה עדיפות בתוכנית העבודה. המדינה עושה רבות לצמצום השימוש בפלסטיק חד־פעמי. לקראת המפגש בפריז, נעשתה פנייה בשם מזכירות היוזמה לגיבוש האמנה לכל המדינות שמעוניינות לקחת בה חלק, שבה צוין אם הן מעוניינות לעדכן את הצעדים שמבקשים שייכללו באמנה, כפי שהגישו בסבב הראשון — שיעשו כן. בסבב זה (2-INC) ישראל לא מצאה צורך לעדכן את עמדתה המקורית (1-INC), שהוגשה למפגש באורוגואי״.