בנייית כיתות ומאבק באלימות: אושרה תוכנית למגזר הערבי בהיקף 32 מיליארד שקל
בנייית כיתות ומאבק באלימות: אושרה תוכנית למגזר הערבי בהיקף 32 מיליארד שקל
כמעט שליש מהסכום יושקע במערכת החינוך - בין השאר יוקמו 3,500 כיתות לימוד; 3 מיליארד שקל יוקצו לבינוי ותכנון, במטרה לשווק בחמש השנים הקרובות 35 אלף יחידות דיור במגזר הערבי; 2.5 מיליארד שקל יופנו למאבק בפשיעה
הממשלה אישרה שתי תוכניות חומש בהיקף של 32 מיליארד שקל למגזר הערבי לשנים 2022-2026. מדובר בתוכנית של 29.5 מיליארד לפיתוח כלכלי חברתי ועוד 2.5 מיליארד למאבק בפשיעה ובאלימות. זאת, לקראת אישור התקציב וכחלק מיישום ההסכמות קואליציוניות עם רע"מ.
התוכנית החדשה ממשיכה את תוכנית 922 שהופעלה בשש השנים האחרונות וכללה 11 מיליארד שקל (16 מיליארד לפי חישוב של האוצר, שכולל גם תקציבים לחינוך היהודי).
בניגוד לתוכנית הקודמת, התוכנית החדשה לא עוסקת רק בנושאים שיסייעו בפיתוח כלכלי וקידום תעסוקה אלא גם בתחומים כמו בריאות, תרבות וספורט.
כמעט שליש מהתוכנית החדשה, 9.4 מיליארד שקל יופנו למערכת החינוך, 2.4 מיליארד יופנו לניסיון לצמצם את הפער העצם במבני בתי ספר וגני ילדים בין המגזר היהודי והערבי. זה יספיק ל-3,500 כיתות. 2 מיליארד יוקדשו לתוכנית לתקצוב דיפרנציאלי בתיכונים בתקוה לצמצם את הפער הזה בחצי, כך שתלמיד ערבי יקבל כמו תלמיד יהודי חילוני.4 מיליארד שקלים שממשיכים את תוכנית התקצוב הדיפרנציאלי בבתי הספר היסודיים וחטיבת הביניים, כך שלא מדובר בעצם בתוספת.
3 מיליארד שקל יוקצו לתחומי בינוי ותכנון במטרה לשווק בחמש השנים הקרובות 35 אלף יחידות דיור במגזר הערבי, לעומת 16 אלף בלבד בחומש הקודם. 3 מיליארד שקל יוקצו לפיתוח תחבורה, 1.7 מיליארד לשלטוו מקומי, 1.4 מיליארד לתעסוקה ו-1.5 לתשתיות מים וביוב.
על פי הודעת המשרד לביטחון פנים (בט"פ), התוכנית למאבק באלימות מבוססת על העקרונות הבאים: חיזוק שרשרת האכיפה, ובכלל זה תיקוני חקיקה נדרשים; דגש על אכיפה כלכלית לצד האכיפה הפלילית הקלאסית; הגברת המשילות ויכולת ההתמודדות של הרשויות המקומית; שילוב של כלים "רכים" לטיפול ומניעה כמו טיפול ממוקד בצעירים ערבים שלאורך זמן אינם מצויים במסגרת קבועה של תעסוקה, לימודים או הכשרה מקצועית, מענים חינוכיים, רצף שיקומי וחיזוק חוסן קהילתי; הגברת שיתוף הפעולה בין המשרדים וביצוע מעקב ובקרה הדוקים אחר יישום התכנית.
במשרד הבט"פ, תחת השר עמר בר-לב והמנכ"ל תומר לוטן, הציבו יעדים שאפתניים מאוד לתוכנית. במשרד אומרים כי בין מטרות התוכנית: פירוק ארגוני פשיעה; הפחתת תופעות פשיעה ואלימות בחברה הערבית והפחתת האמצעים הכלכליים העומדים לרשות ארגוני הפשיעה; העלאת תחושת הבטחון האישי של אזרחי ישראל בכלל, ושל תושבי הנגב, האזרחים והתושבים הערבים בפרט; הקטנה משמעותית של מספר כלי הנשק המוחזקים באופן בלתי חוקי בידי אזרחים בחברה הערבית; הגברת אמון הציבור הערבי במערכת אכיפת החוק; הגברת השיתוף והשותפות עם נציגים מהחברה הערבית, לרבות ראשי הרשויות המקומיות הערביות והערים המעורבות, ביישום התכנית; העצמת החברה הערבית וחיזוק החוסן הקהילתי להתמודדות עם אלימות במרחב המקומי והוקעת תופעות אלימות ופשיעה.
"החלטת הממשלה בעניין התוכנית לטיפול בפשיעה והאלימות בחברה הערבית היא ההחלטה הרב-מנגנונית הגדולה ביותר שהובאה לשולחן הממשלה בנושא זה מזה שנים", מציינים במשרד הבט"פ. בנוסף אומרים שם כי "התכנית תכלול, בין היתר, את פעולת המשרד לביטחון הפנים ומשטרת ישראל, לצד פעולות תיאום בין המשרדים השונים, לרבות פעולות חקיקה, כמו גם הקמת צוותים בין-משרדיים שיתכנסו ויהיו אחראיים לטיפול ממוקד בבעיות כגון אמל"ח, פשיעה כלכלית ועוד. זאת במקביל למבצע חירום שאורכו שישה חודשים, בהובלת סגן שר הבט"פ יואב סגלוביץ".
החלטת הממשלה מגיעה על רקע האלימות הגואה בחברה הערבית ומקרי רצח רבים. על פי נתוני המעקב של עמותת יוזמות אברהם, מתחילת שנת 2021 נרצחו 104 ערבים בישראל בנסיבות הקשורות לאלימות ופשיעה, מהם 89 אזרחים ו-15 שאינם אזרחים. בנוסף 7 אזרחים ערבים נהרגו בידי כוחות משטרה וכן שוטר אחד נהרג באירוע דריסה בידי אזרח ערבי. מבין כלל הנרצחים, מציינים בעמותה, 13 הן נשים ו-50 היו בני פחות מ-30. ב-86 מהמקרים הרצח נעשה באמצעות נשק חם.
בר-לב הגדיר הערב את החלטת הממשלה כ"תקדימית", ואמר כי המבחן יהיה כבר בשנה הקרובה: "לממשלה כולה ברור כי האלימות והפשיעה ברחוב הערבי מהווה איום על מדינת ישראל. משפחות הפשע בחברה הערבית אוחזות בגרון של המגזר הערבי. עיקר המטלה האופרטיבית תהיה מונחת לרגלי המשרד לביטחון הפנים, אך ההחלטה הזאת רותמת את הממשלה כולה להתגייס באמצעות מנגנונים רבים שנקים למטרה החשובה הזאת. אמנם מדובר בתוכנית חומש, אבל במידה והבלימה והצמצום לא יתחילו לקרות ב-2022, הם לא יקרו גם אחרי זה. לכן המבחן של כולנו יהיה ב-2022 - ואנחנו נצליח".
בנק ישראל בירך היום על אישור התכונית בהודעה שפרסם קבע ש"להגדלת היקף התעסוקה בחברה הערבית והעלאת איכותה צפויה השפעה ניכרת בקידום כלכלת ישראל כולה באמצעות העלאת הפריון המשקי". הוא מסביר ש"חלק ניכר מפערי הפריון בין המשק הישראלי למשקים מתקדמים בעולם נובע ממיומנויות נמוכות – פרי השקעה לא מספקת בחינוך והכשרות – של עובדים מחמישוני ההכנסה הנמוכים, שחלק ניכר מהם שייכים לחברה הערבית". הבנק מעריך ש" למשאבים הניכרים שיושקעו בתוכנית יש פוטנציאל לקדם משמעותית את מצבם הכלכלי של ערביי ישראל, ואת הרווחה בחברה הערבית".
ראש הממשלה, נפתלי בנט אמר ש"המטרה שלנו היא לצמצם את הפערים בחינוך, ברווחה, בתעסוקת נשים ובתחום הכלכלי-מוניציפאלי במיוחד. בנוסף, ככל שנעמיק את החינוך למתמטיקה ומדעים בחברה הערבית, ונגדיל את ההשתפות של הערבים בשוק ההיי-טק - נצא כולנו נשכרים".
השרה לשוויון חברתי, מירב כהן אמרה ש"מדובר בתטכנית היסטורית שמתרגמת את ערך השוויון למעשים., בחמש השנים הקרובות נוציא אל הפועל פרויקטים בהיקף של 30 מיליארד שקלים: משיפור לימודי העברית ובניית כיתות לימוד, דרך סלילת כבישים ושיפור התחבורה הציבורית ועד הקמת מוסדות תרבות ואומנות. אני מאמינה שתוכנית זו תספק תקווה להרבה מאד אנשים שחיים בישראל ובסופו של יום גם תפחית את תופעת האלימות והפשיעה"
יו״ר רע״מ ח"כ מנסור עבאס אמר ש"החלטות הממשלה שאמורות לשנות את פני החברה הערבית בשנים הקרובות, אחרי שנים רבות בהן סבלה החברה הערבית מרגרסיה כלכלית וחברתית. התוכנית הזאת לא תסגור את כל הפערים שהצטברו במשך עשרות שנים, אבל אמורה לצמצם את הפערים בצורה משמעותית".
