אסדרת שוק הקריפטו בישראל – כל משבר הוא הזדמנות
אסדרת שוק הקריפטו בישראל – כל משבר הוא הזדמנות
ביום שישי, ה–24 לפברואר 2023, התכנסה ממשלת ישראל באופן חריג על מנת לאשר את תקציב המדינה. מטבע הדברים, זכה אישור התקציב לתשומת לב ציבורית רבה. אולם, לצד אישור התקציב, קיבלה הממשלה באותו היום החלטה נוספת, שכמעט ולא זכתה להד ציבורי, והיא לקדם את האסדרה של הפעילות בנכסים דיגיטליים. במסגרת ההחלטה, הוטל על שר האוצר לפרסם תוך 180 יום שורה של תזכירים לתיקוני חקיקה שיאפשרו פעילות מקומית בנכסים דיגיטליים בצורה מפוקחת ובטוחה.
לכאורה, ניתן היה לתהות מדוע הממשלה מעסיקה את עצמה בקידום רגולציה לתחום שנמצא בשפל כה עמוק? הביטקוין, שבנובמבר 2021 הגיע לשווי של קרוב ל – 70,000 דולר, שווה כיום רק כשליש, ותחום הנכסים הדיגיטליים סובל מבעיות מוניטין ואמינות קשות. אגב, לא מדובר בפעם הראשונה שהתחום נמצא בשפל, למרות שהמטבעות הדיגיטליים פרצו לתודעת הציבור הרחב רק לפני כשבע שנים. תנודתיות רבה וחדה היא אחד ממאפייני התחום, ותקופות השפל אף זכו לכינוי Crypto Winter. ובכל זאת הממשלה מקדמת את האסדרה, והממשלה לא לבד. רק בשנה החולפת, שלושת הרגולטורים הפיננסים – הפיקוח על הבנקים, רשות שוק ההון ורשות ניירות ערך – פרסמו חוזרים וטיוטות לתיקוני חקיקה בתחום, ובמהלך פברואר 2023 הצטרפה גם הבורסה לניירות ערך עם יוזמה לתיקון תקנון הבורסה באופן המאפשר לחברי בורסה שאינם בנקים לתת ללקוחותיהם שירותים אגב החזקה ומסחר של מטבעות וירטואליים. אז מדוע הממשלה וכל הרגולטורים הפיננסיים מבקשים לקדם רגולציה לתחום כזה?
התשובה היא שלצד הסיכונים, גלומים בתחום הנכסים הדיגיטליים לא מעט יתרונות. נכסים דיגיטליים מתבססים על טכנולוגיית הבלוקצ'יין, המאפשרת למעשה אחסון של מידע או ערך בצורה דיגיטלית מוצפנת והעברתו לצד שלישי ללא צורך בגורם מתווך. הביטקוין הוא הדוגמה המובהקת ביותר לאופן שבו הטכנולוגיה הזו פועלת. המדובר ב"מטבע" וירטואלי, בעל ערך, שניתן להעביר מאדם לאדם ללא בנק מרכזי שינהל את רישום המחזיקים וללא גוף מרכזי ממשלתי שיכול להשפיע על ערכו. טכנולוגיית הבלוקצ'יין היא העתיד שאליו העולם הפיננסי צועד. עולם עם הרבה פחות מתווכים (ולכן עלויות האחזקה והעברה של נכסים דיגיטליים יפחת), עם פחות גורמים עם יד על השלטר שיכולים לשבש ולהסיט את כוחות השוק החופשי, ועם הרבה יותר תחרות ואפשרויות לכל "שרשרת המזון" הפיננסית. כשהממשלה והרגולטורים הפיננסיים מקדמים אסדרה בתחום, הם לא עושים זאת מכיוון שהם מאמינים בביטקוין. הם עושים זאת מכיוון שהם מבינים שלא ניתן לעצור את ההתקדמות הטכנולוגית, ושהדבר הנכון לעשות הוא לרתום את הטכנולוגיה לטובת המערכת הפיננסית באמצעות אסדרה. הביטקוין הוא בסופו של יום "ניסוי כלים" גלובאלי הממחיש את כוחה של טכנולוגיית הבלוקצ'יין. לכן, העובדה שאנו חווים כיום Crypto Winter לא משנה. להיפך, תקופות משבר הן הזדמנות מצויינת להפקת לקחים וגיבוש רגולציה מתאימה.
למעשה, אסדרה היא בדיוק מה שחסר לתחום הנכסים הדיגיטליים על מנת שניתן יהיה להפיק ממנו את כל היתרונות הגלומים בו, תוך התמודדות עם הסיכונים הכרוכים בו. חלק מהסיכונים התגלו לנו כתוצאה מפעילות התחום. כך למשל, קריסת ה"מטבע היציב" טרה, קריסת חברת הפקדונות ואשראי לנכסים דיגילטיים צלסיוס וכמובן קריסת בורסת הקריפטו FTX. כל קריסה כזו מלמדת אותנו מה צריך היה לעשות אחרת, ותורמת לגיבושה של רגולציה מדוייקת יותר. אך חשוב לזכור שישנם גם סיכונים נוספים שטרם התממשו, ושגם איתם צריכה אסדרה נכונה להתמודד. תומכיו הנלהבים של תחום הקריפטו קידמו חזון אוטופי במסגרתו המערכת הפיננסית העולמית פועלת במרחב הקיברנטי, ללא התערבות ממשלתית כלשהי, ותוך הקפדה על אנונימיות מוחלטת של השחקנים. העדר הרגולציה אפשר לגופים לפעול מתוך ניגודי עניינים עמוקים, ללא תשתית פיננסית מספקת שתשמור על יציבותם, ללא שקיפות וללא ניהול סיכונים מושכל, והאנונימיות אפשרה לגורמים עבריינים וטרוריסטים לממן את פעילותם ולהלבין הון. שלא במפתיע, אלה בדיוק הסיכונים שאיתם מתמודדת רגולציה פיננסית בכל העולם. לשם המחשה, חובות הגילוי נועדו לייצר שקיפות שתאפשר ללקוחות לזהות ניגודי עניינים ולהבין את האינטרסים האמיתיים של מי שפועלים מולם; דרישות הון עצמי מינימלי וביטוח מקטינים את הסיכוי לקריסה ונזק סיסטמי; וחובות זיהוי והכרת לקוח נועדו לאפשר לזהות ולמנוע הלבנת הון.
לכן, רגולציה של תחום הנכסים הדיגיטליים לא דורשת המצאה מחדש של הגלגל. היא כן דורשת הבנה עמוקה של הטכנולוגיה, של השימושים שלה והחשיפות שהיא יוצרת, ועל בסיס הבנה זו ניתן לערוך את התאמות נדרשות לעקרונות הרגולטוריים המוכרים שעל פיהם פועלת המערכת הפיננסית העולמית. זה מה שהאיחוד האירופי עושה במסגרת רגולציית MiCA (Markets in Crypto-Assets), וזה מה שממשלת ישראל מקדמת בהחלטתה מיום ה – 24 לפברואר 2023. הבעיה היא שגיבוש והטמעה של רגולציה חדשה לוקחת זמן, והמציאות לא מחכה. עד עכשיו, הרגולטורים הפיננסים בישראל לא מיהרו לשום מקום, מיקמו את עצמם בעמדת המתנה וחיכו לרגולטורים במדינות אחרות להוביל. כתוצאה, קיימים מעט מאוד נותני שירותים מקומיים בתחום הנכסים הדיגיטליים, בודאי ביחס לכמות המיזמים הישראליים בתחום המופנה ברובו המכריע לחו"ל. את המצב הזה ניתן לתקן באמצעות שיתוף פעולה בין המגזר הפרטי היזמי והרגולטורים. החלטת ממשלת ישראל הבהירה לרגולטורים שהיעד, בסופו של דבר, הוא פיתוח תחום הנכסים הדיגיטליים ואימוץ טכנולוגית הבלוקצ'יין בתעשייה הפיננסית. החלטת הממשלה, כמו הפרסומים של הרגולטורים והבורסה בישראל והפרסומים הרגולטוריים באיחוד האירופי ומקומות אחרים בעולם, מבהירה שהחוק בישראל יתוקן באופן המחיל על תחום הנכסים הדיגיטליים את העקרונות הרגולטוריים שעל פיהם פועלת המערכת הפיננסית.
על בסיס זה, ניתן לייצר דרכים רבות שיאפשרו לתעשיה המקומית לפעול ולצמוח, גם לפני השלמת תיקוני החקיקה המונחים כיום על השולחן. שיתופי פעולה כאלה נעשים, למשל, במסגרת "ארגזי חול" ומכתבי No Action המאפשרים לחברות לפעול תחת עינו הפקוחה של הרגולטור כבר עכשיו. פיתוח תחום הנכסים הדיגיטליים בישראל הוא הזדמנות מצויינת לשיתוף פעולה הדוק בין השוק והרגולטורים, אשר יתרום רבות לתהליך הלמידה שהרגולטורים נדרשים לעבור בקשר עם טכנולוגיות הבלוקצ'יין, על היישומים והסכנות הכרוכות בה, ובאותה עת יתרום לשחקנים בשוק שיוכלו להשיק ולהפעיל מיזמים בתחום. באמצעות שיתוף פעולה זה ניתן יהיה לפתח את הסטנדרטים הנדרשים לסוגי פעילות שונים בנכסים דיגיטליים, ועל בסיסם לגבש את התשתית החוקית הנכונה.
הדרך היחידה להחזיר את אמון הציבור ולאפשר למפתחי נכסים ושירותים בתחום הבלוקצ'יין לאתגר את המערכת הפיננסית המסורתית ולהתחרות בה היא באמצעות רגולציה של התחום.
תרומה עולמית, בעיקר למאות מיליוני אנשים ללא חשבונות בנק, וישראל – יכולה להיות מעצמה שמובילה את התעשיה הזו.
ד"ר צבי גבאי, עו"ד - ראש מחלקת שוק ההון ורגולציה פיננסית במשרד עו"ד ברנע, ובעבר הממונה על האכיפה ברשות ניירות ערך
d&b – לדעת להחליט
