פרשנותהמשק הישראלי עוד רחוק מתרחיש של נחיתה קשה
פרשנות
המשק הישראלי עוד רחוק מתרחיש של נחיתה קשה
התמונה האופטימית של נתוני גירעון טובים ומספרים חיוביים משוק התעסוקה, מגלה סימנים ראשונים של האטה. עם זאת, המשק נמצא בנקודת פתיחה מצוינת לכל משבר שיבוא ותסריטי המשבר הקשים הולכים ומתרחקים
זה כבר החודש השני ברציפות שממשלת ישראל רושמת עודף תקציבי. מדובר במונח משונה לאוזן הישראלית שמורגלת למציאות בה ממשלות ישראל נמצאות ב"מינוס". ממשלת ישראל מכניסה יותר כסף ממה שהיא מוציאה - ב־12 החודשים האחרונים (יוני־2021־יולי 2022) הפער בין ההכנסות להוצאות הגיע לכ־9.7 מיליארד שקל (שהם 0.6% במונחים תמ"ג) – לטובת ההכנסות. כאשר מסתכלים על המחצית הראשונה של 2022 (ינואר־יולי 2022) המספרים מרשימים עוד יותר: העודף כבר מגיע ל־34.4 מיליארד שקל לעומת גירעון של 44.4 מיליארד שקל בינואר־יולי 2021. המחצית הראשונה הזו היתה מרשימה תקציבית ופיננסית עבור ממשלת ישראל. לראייה - כמעט בכל חודש נרשם עודף תקציבי, שביולי הגיע ל־2.6 מיליארד שקל. העודף התקציבי המצטבר של 12 החודשים האחרונים, מאחר שהגירעון נמדד שנה אחורה בכל חודש בחודשו, עמד ביוני על 0.4% מהתוצר וביולי על 0.6%. ההמרה ליחידות תמ"ג נעשית לצורך יכולת השוואה מול מדינות אחרות, כולל ה־OECD.
כלכלני החשב הכללי באוצר מציינים, כי הסיבה לכך היא המשך הגבייה הגבוהה בהכנסות ממסים. שם מתרחש הסיפור הגדול: מתחילת השנה ההכנסות מגביית מסים הסתכמו בסכום עתק של 281 מיליארד שקל, שהם 50 מיליארד שקל יותר לעומת המחצית הראשונה של 2021, שהיתה בעצמה תקופת צמיחה חזקה ביותר שאופיינה בפתיחה מחודשת של הכלכלה אחרי מגיפת הקורונה. כלומר, הגבייה במחצית הראשונה של 2022 היתה גבוהה ביותר מ־21% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. רוב הגידול מגיע מזינוק במסים הישירים (מסי הכנסה לרבות מס חברות, מס הכנסה ליחידים, מסי נדל"ן).
כדאי להבין עד כמה המספרים מפתיעים צריך להסתכל על ההתפתחות של התחזיות. תחזית הכנסות ממסים ל־2022 בתקציב המקורי שאושר בסוף 2021 היה של כ־400 מיליארד שקל, עכשיו כשעברנו כבר 50% מהשנה, הביצוע כבר הגיע ל־70% מהאומדן - אותם 281 מיליארד שקל. בעקבות ההפתעה הנעימה, עדכנה הכלכלנית הראשית באוצר שירה גרינברג את תחזית הכנסות ממסים ל־2022 לרמה של 456.6 מיליארד שקל.
עם זאת, לא לעולם חוסן. המספרים עוד צפויים להשתנות בהמשך מכמה סיבות. ראשית, דווקא החלק השני של 2021 היה החלק החזק של השנה, אחרי שיאו של מסע החיסונים שאיפשר את הפתיחה המחודשת של הכלכלה. לכן, ככל שהזמן עובר, הפער בין הביצועים של 2022 לבין 2021 יתחילו להצטמצם. ההתפתחות הזו משתקפת בנתונים, שכן הפער בתחילת השנה עמד על כ־40% והוא יורד כל חודש בחודשו (בקצב יורד), עד שהגיע כאמור לחודש יולי לרמה של 21%, שהם עדיין שיעור עתק.
שנית, כפי שמציינים כלכלני האוצר בניתוח של רשות המסים, נתוני המגמה מצביעים כבר עתה על התמתנות מסויימת בגידול. בראייה היסטורית, מתחילת 2019 ועד ינואר 2020 קצב הגידול בגביית המסים עמד על שיעור של 5%, עד שנקטע במרץ 2020 עם פרוץ משבר הקורונה (ירידה של 7%). עם זאת, היא חודשה כבר בסוף 2020 ומאז היא עומדת על צמיחה של כ־15% - שיעור חריג - שכאמור, מתחיל להאט. עם זאת מציינים ברשות המסים, כי "עוד מוקדם לקבוע שינוי במגמה".
הגירעון קטן בין היתר בגלל ירידה בהוצאות הממשלה, עקב ביטול תוכנית הסיוע הכלכלי במגיפת הקורונה. בנטרול ביטול התוכנית - יש עלייה 3.2% בהוצאות
שלישית, העולם מאט באופן רציני כפי שעולה מעדכון תחזיות הצמיחה של ה־IMF וה־OECD, בעיקר לגבי כלכלות ארה"ב ואירופה, שהן שוקי היעד העיקריים של היצוא הישראלי. ככל שהההאטה בעולם תחריף, כך תגדל ההאטה בגידול בהכנסות ממסים.
על כל פנים, מדובר בגביית מסים גבוהה מאוד והיא איננה משקפת בשום צורה שהיא משק במיתון או שסובל מהאטה חריפה.
הגירעון הולך ומצטמצם בגלל שתי תנועות מקבילות: עלייה בהכנסות וירידה בהוצאות. תנועת המלקחיים הזו נראית בבירור בגרף שמציג את הכנסות והוצאות המדינה כאחוז מהתוצר: בפברואר 2021 הפער (המשקף את הגירעון) הגיע לשיאו לרמה של מעל 12% תמ"ג ומאז הוא צונח - הן בגלל הירידה בהוצאות והן בגלל העלייה בהכנסות. הפער נסגר במאי האחרון ובחודשיים האחרונים הוא "התהפך" לטובת ההכנסות. לפי נתוני החשכ"ל, הוצאות הממשלה מתחילת השנה עמדו על כ־246.5 מיליארד שקל המשקפות ירידה של כ־11% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד, שמקורה בהוצאות תוכנית הסיוע הכלכלי במגיפת הקורונה שהזניקה את הוצאות הממשלה. בנטרול הוצאות תוכנית הסיוע, מדובר בגידול של 3.2% בהוצאות, ואם מנטרלים את העונתיות, מדובר על גידול של ההוצאה הממשלתית של כ־5.5%. משמעות הדבר שההוצאה הממשלתית צומחת בקצב גדול התוצר - כ־4%, אך הגירעון קטן. גם כאן חל עדכון של יעד הגירעון מ־3.9% תמ"ג ל־3.2% תמ"ג. רק לסבר את האוזן: הפער בין הגירעון הנוכחי (ינואר־יולי) לבין יעד הגירעון הסופי השנתי הכולל (ינואר־דצמבר) עומד על כ־100 מיליארד שקל.
השאלה הגדולה שמתעוררת בימים אלו היא עד כמה הנתונים המאקרו־כלכליים המתפרסמים באופן שוטף מאששים או מפריכים את תרחיש הנחיתה הקשה עליה מדברים רוב הכלכלנים בעולם. עד כמה המשק מוכן וערוך לספוג את המכה? בהקשר הזה ניכר כי מבחינת מצבה הפיננסי של הממשלה, קשה לחשוב על מצב טוב מהנוכחי כפי שעולה מהנתונים שמוצגים. זאת, למרות שהם גם משקפים התמתנות מסוימת. כאשר משלבים את הנתונים הפיסקליים יחד עם נתוני שוק העבודה שהתפרסמו בשבוע שעבר, וסקר מגמות בעסקים שהתפרסם כמה שעות לפני נתוני האוצר - מאוד קשה לראות "האטה חריפה" בישראל.
מספר משרות שכיר ממשיך לגדול בהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה וכבר הגיע ליותר מ־3.94 מיליון, כאשר רוב הגידול הוא בהייטק (מידע ותקשורת). עם זאת, ניכרת האטה בקצב הגידול. גם המאזן של סקר מגמות בעסקים נותר בטריטוריה החיובית (רוב החברות מדווחות על מצב טוב ועל צפי של שיפור), אך גם כאן ניכרת כי הנתונים פחות חיוביים מעבר.
כלומר, ניכר כי ישנה האטה - היא צפויה ולא צריך להתכחש לה - אך התרחיש של נחיתה קשה לא מתחבר לשום נתון שקיים כעת על המשק הישראלי ולנוכח המצב בעולם ואלו חדשות מצוינות.
