מספר דורשי העבודה למשרה בינואר - הנמוך מ-2009
מספר דורשי העבודה למשרה בינואר - הנמוך מ-2009
מנתוני שירות התעסוקה עולה כי בחודש הראשון של השנה נרשמו רק 1.2 דורשי עבודה בממוצע למשרה פנויה - המספר הנמוך ביותר מאז תחילת המדידות לפני 13 שנה. לשם השוואה, בינואר 2021, בשיא הסגר השלישי, נרשמו 11.7 דורשי עבודה בממוצע למשרה. מספר תובעי דמי האבטלה צונח
שוק העבודה חזר כמעט כליל לרמה שלפני הקורונה ובהיבטים מסוימים מצבו טוב יותר. בינואר התמודדו על כל משרה פנויה 1.2 דורשי עבודה בממוצע בלבד. כך עולה מנתוני דו"ח "דופק שוק העבודה" לינואר 2022 שפרסם היום (ג') שירות התעסוקה.
מדובר במספר הנמוך ביותר של דורשי עבודה למשרה מאז תחילת המדידות ב-2009. מספר דורשי העבודה הרשומים בשירות התעסוקה ירד בינואר האחרון ל-169 אלף וחזר כמעט לרמתו בינואר 2020 לפני הקורונה – 164 אלף. זוהי ירידה של 8,500 דורשי עבודה ושל 5% מ-178 אלף בדצמבר 2021.
ירידות גדולות בהרבה במספר דורשי העבודה נרשמו בדצמבר ונובמבר, מה שאומר שקצב הירידה הולך ונחלש. בנובמבר ירד מספר דורשי העבודה ב-72 אלף שהם 26%. הדבר נבע מסיום הארכות דמי האבטלה למבוגרים באמצע אוקטובר וכן מסיום רצף החופשות של החופש הגדול והחגים. בדצמבר ירד מספר דורשי העבודה ב-29 אלף שהם 14%.
המספר של 169 אלף מובטלים נמוך בהרבה ממספר המובטלים על פי החישוב המורחב של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שעומד על כ-240 אלף. הסיבה היא שהחישוב המורחב כולל מובטלי קורונה שנמצאים עדיין בחל"ת או שאינם מחפשים עבודה. זאת לעומת נתוני שירות התעסוקה שכוללים רק דורשי עבודה שרשומים אצלו. לכן מדובר רק במי שיש להם תמריץ להירשם - מי שעדיין זכאים לדמי אבטלה או הבטחת הכנסה וכן מי שמקווים למצוא באמצעות השירות עבודה או הכשרה מקצועית. סביר להניח שמספר דורשי העבודה מוטה כלפי מטה בשל העובדה שכל כך הרבה אנשים סיימו לקבל דמי אבטלה רק בשנה האחרונה ועדיין אינם זכאים לקבל דמי אבטלה מחדש.
מאז הסגר השלישי צנח מספר תובעי דמי האבטלה ב-87%
מאז היציאה מהסגר השלישי ירד מספר תובעי דמי האבטלה מ-698 אלף בפברואר 2021 ל-88 אלף, כלומר ב-87%. הירידה הזו הואצה מאוד לאחר הפסקת תשלום דמי האבטלה לבני עד 45 בסוף יוני ולאחר הפסקת תשלום דמי האבטלה לבני 45 ומעלה באמצע אוקטובר.
לעומת זאת, מספר תובעי הבטחת ההכנסה גדל מהתקופה שלפני הקורונה ב-21%, מ-60 אלף בינואר 2020 ל-74 אלף בינואר 2020, כלומר כ-14 אלף איש. לאורך כל המשבר העריכו בשירות התעסוקה כי בתום תקופת הזכאות צפויה עלייה במספר תובעי הקצבאות הסוציאליות כהבטחת הכנסה. 14 אלף עניים מרודים נוספים שנזקקים לסכום המאוד נמוך של קצבת הבטחת הכנסה זה נתון קשה, אבל הוא נמוך בהרבה ממה שהיה צפוי לאור ממדי המשבר. מנהל יחידת המחקר והמדיניות בשירות התעסוקה ד"ר גל זהר מזהיר, עם זאת, שהמצב עדיין לא התייצב, והפניות להבטחת הכנסה מתרחשות בדרך כלל כמה חודשים לאחר האירוע שגרם להרעת המצב הכלכלי.
כאמור, בינואר התמודדו על כל משרה פנויה 1.2 דורשי עבודה בלבד, המספר הנמוך ביותר של דורשי עבודה למשרה מאז תחילת המדידות ב-2009. זו ירידה של 88% לעומת ינואר 2021 בשיא הסגר השלישי, 11.7 מתמודדים למשרה. הנתון הזה נובע כמובן מהמצב של מעט דורשי עבודה מול שיא של 146 אלף במספר המשרות הפנויות. זה מצב טוב בהרבה אפילו מיחס המשרות הפנויות לממוצע דורשי עבודה לפני הקורונה, שעמד על 1.7.
בשירות התעסוקה מציינים ש"היחס הפרדוקסלי שבין העלייה במספר המשרות הפנויות לירידה במספר דורשי העבודה מלמד, לכאורה, שלכל אדם הנמצא כיום באבטלה יש הזדמנויות רבות יותר לעבודה". מדאיגה, עם זאת, מאוד העובדה שכל 19 היישובים המובילים באחוז דורשי העבודה הם מהצפון והדרום או מיישובים ערביים. במקום הראשון אום אל פחם עם 10.4% דורשי עבודה. הראשונה בין הערים היהודיות היא דימונה, במקום השישי עם 6.7%.
האוכלוסייה הערבית היוותה בינואר 35% מדורשי העבודה, הרבה מעבר לחלקה היחסי באוכלוסייה. בשירות התעסוקה מסבירים זאת בחסמים תעסוקתיים שאחד הבולטים בהם הוא מיומנויות עבודה נמוכות. חסם אחר הוא כמובן הריכוז של האוכלוסייה הערבית בצפון ובדרום, הרחק מהריכוז הגדול של המשרות הפנויות במרכז.
לעומת הערים הערביות, הערים החרדיות יצאו לגמרי מצמרת הערים שסובלות מאבטלה גבוהה. העיר החרדית שנמצאת ממוקמת במיקום הגרוע ביותר היא ביתר עילית, במקום ה-26. במודיעין עילית החרדית נרשמה בינואר ירידה של 19% במספר דורשי העבודה ובאלעד של 15%. ההתפלגות המגדרית של דורשי העבודה חזרה לזו של לפני ימי הקורונה, 52% נשים ו-48% גברים.
