דעההגיע הזמן להסיר את הכפפות במאבק באינפלציה
דעה
הגיע הזמן להסיר את הכפפות במאבק באינפלציה
לאור האינפלציה הגואה, המשק הצומח בקצב מהיר ושיעור האבטלה הנמוך, נראית התגובה של בנק ישראל איטית מדי. חובתו של הבנק המרכזי להעלות את הריבית בשיעור גבוה ולעיתים קרובות יותר. עדיף להגזים כלפי מעלה, כי אינפלציה היא כמו שד בבקבוק - קשה להחזיר אותה למקומה
פרסום מדד המחירים לצרכן לחודש יולי הביך את מרבית המומחים. אמנם האינפלציה מטפסת בהתמדה מתחילת השנה, אך זו הפעם הראשונה שבה האינפלציה בישראל הפתיעה את התחזיות בזינוק משמעותי כלפי מעלה. כל הפרמטרים הכלכליים היום מצביעים על דחיפות בהעלאת הריבית במשק - היום, לא מחר.
אנו מוכים פעמיים במלחמה במגיפת האינפלציה - פעם אחת בכך שה"סל" הלא-מעודכן של מוצרים ושירותים של הלשכה המרכזית לסטיסיטיקה אינו מודד כראוי את השינוי השבועי במחירים, ופעם שנייה בכך שבנק ישראל טועה שוב ושוב בתחזיותיו הכלכליות לגבי שיעור עליית המחירים במשק ופרמטרים כלכליים אחרים. שוב ושוב נראה כי בנק ישראל פועל עם המבט לאחור, ויש להתפלל לכך שלא נגלה בקרוב כי פעל מעט מדי ומאוחר מדי.
חטיבת המחקר של בנק ישראל פרסמה השנה שלוש תחזיות בצמוד להודעות הריבית - בינואר, אפריל ויולי. לפי התחזית שלה שפורסמה בחודש יולי, התוצר יצמח בשנת 2022 ב-5%, כאשר שיעור האינפלציה במהלך ארבעת הרבעונים הקרובים (שמסתיימים ברבעון השני של 2023) צפוי להסתכם ב-3.3%. שיעוריה הצפויים של האינפלציה לשנים 2022 ו-2023 עודכנו כלפי מעלה ועומדים על 4.5% ו-2.4%, בהתאמה. האמנם? אנו עדיין זוכרים את הערכות הבנק המרכזי מינואר האחרון כי האינפלציה ב-2022 תעמוד על 1.6% בלבד.
אלא שהרכבת כבר יצאה מהתחנה, ובבנק ישראל עדיין עומדים בתור לקופה. מתחילת ינואר ועד סוף יולי עלה מדד המחירים לצרכן בשיעור של 4.5%, וזאת גם לאחר ההתחזקות הדרמטית של השקל מול המטבעות הזרים הממתנת את מחירי היבוא ואת עליית המחירים במשק.
אם נאמין לתחזית בנק ישראל, הרי שהמדדים הבאים חייבים להיות אפסיים כדי לעמוד בתחזית האינפלציה. גם אם נעניק "הנחה" לבנק ישראל ונחזה כי קצב עליית המדד עד סוף השנה יהיה נמוך ברבע מן הקצב עד עתה, הרי נגיע לאינפלציה שנתית של למעלה משבעה אחוזים, קרוב לאינפלציה בארה"ב. תמיד רצינו להיות כמו אמריקה.
במקביל מתברר כי כלכלת ישראל התאוששה ברבעון השני של 2022, בשיעור המשקף קצב צמיחה שנתי של 6.8% לעומת הרבעון הקודם, וקצב צמיחה שנתי של 7.4% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. הנתונים של הרבעון השני מצטרפים גם לנתונים החיוביים על תעסוקה. מצבה המעודד של כלכלת ישראל מעניקה רוח גבית לבנק המרכזי, ואנו מאחלים לו שירים את הכפפה וימשיך בהעלאות ריבית אגרסיביות ללא חשש ממיתון.
לאור הציפיות בשוק לאינפלציה שנתית גבוהה מתחזיות הבנק, חובתו של הבנק המרכזי להעלות את הריבית בשיעור גבוה ולעיתים קרובות יותר. השבוע השלישי בכל חודש אינו תאריך קדוש, ואפשר להעלות את הריבית יותר מפעם אחת בחודש. הרי ממילא שיעור הריבית, גם כשיועלה בשבוע הבא, עדיין שומר על ריבית ריאלית שלילית שלא תוריד את מחירי הדירות ולא תוריד את שיעור האינפלציה.
הגיע הזמן להסיר את המשקפיים הוורודים בבנק ישראל ולהבין שאנו במלחמה על יציבותו של המשק, ובמלחמה לא ממתינים שהיריב יעשה את הצעד הראשון. עדיף להגזים כלפי מעלה, כי אינפלציה כמוה כשד בבקבוק - קשה להחזיר אותה למקומה.
פרופ' יאיר זימון הוא מרצה לכלכלה ומימון באוניברסיטת ת"א. עודד שורר הוא שותף בחברת Kashat Ventures Studio לפיתוח עסקים בתחום הפינטק
