דרעי מטיל וטו על הדיל עם בן גביר: מתנגד לצירופו לפורום המלחמה
דרעי מטיל וטו על הדיל עם בן גביר: מתנגד לצירופו לפורום המלחמה
בש"ס חוששים כי השתתפותו של בן גביר בפורום תשדרג את מעמדו הציבורי, בשעה שהוא מתחרה עם המפלגה על אותו פלח מצביעים. גם גלנט מתנגד: "פירומן שמנסה להצית את המזרח התיכון". ההצבעה על חוק הרבנים נדחתה ליום ראשון כדי להרוויח זמן להגיע הסכמות לגבי הצטרפותו של בן גביר לפורום בתמורה לתמיכתו בחוק. כעת מטיל הווטו של דרעי את אישור החוק בספק
ש"ס מוכנה להקריב את חוק הרבנים? יו"ר המפלגה אריה דרעי הטיל וטו על צירופו של יו"ר עוצמה יהודית והשר לביטחון איתמר בן גביר לפורום התייעצות ביטחוני בתמורה לתמיכתו בחוק. הסיבה הרשמית לא ידועה, אך בש"ס חוששים מהמהלך מכיוון שהמפלגה מתחרה עם מפלגתו של בן גביר על מצביעים חרדים ודתיים ימניים, והשתתפותו של בן גביר בפורום שכזה תשדרג את מעמדו הציבורי. עוד חשוב לציין כי בן גביר מתנגד לעסקת חטופים, בעוד ש"ס תומכת בה. בן גביר צייץ בתגובה: "חבל שבאוסלו הוא לא שם וטו".
גם שר הביטחון יואב גלנט מתנגד לצירופו של בן גביר לקבינט ביטחוני מצומצם. גלנט צייץ בצהריים: "יושב בממשלת ישראל פירומן שמנסה להצית את המזרח התיכון. מתנגד לכל מו"מ להכניס אותו לקבינט המלחמה - זה יאפשר לו לממש את תוכניותיו".
בן גביר השיב לו: "הצמד גלנט ודרעי הם כנף השמאל והקונספציה של הפורום המצומצם הנוכחי, שמובילים את תפיסת ההכלה בצפון והדשדוש בדרום, תוך חתירה לעסקה מופקרת וסיום המלחמה. זו הסיבה שהצמד מתנגד לצירופי לפורום המצומצם: משום שתפיסתי היא שיש לחתור להכרעה גם בדרום וגם בצפון, ולהשיב את החטופים, אך לא באמצעות כניעה - אלא באמצעות לחץ צבאי והכרעה".
מוקדם יותר היום החליט יו"ר הקואליציה, ח"כ אופיר כץ (הליכוד), לדחות את ההצבעה בקריאה ראשונה בכנסת על "חוק הרבנים" שהייתה אמורה להתקיים היום (ד') ליום ראשון. לדברי כץ, "הביקור של רה"מ בארה"ב הוא בעל חשיבות מכרעת ואסור לתת לשום דבר להפריע לו". אולם הסיבה האמיתית לדחייה היא שהמו"מ בין רה"מ בנימין נתניהו לבן גביר לצירופו לפורום התייעצות ביטחוני טרם נסגר, ועד אז בן גביר ומפלגתו לא מוכנים לתמוך בחוק.
בן גביר מעכב בשבועות האחרונים את קידומו של חוק הרבנים, כאמור בשל אי צירופו לקבינט ניהול המלחמה. נתניהו סירב עד כה לצרפו, אבל עקב כעסו של יו"ר ש"ס אריה דרעי הדורש לחוקק את חוק הרבנים לפני צאתה של הכנסת לפגרת הקיץ ביום ראשון, שוקל כעת נתניהו להקים פורום התייעצות ביטחוני שלא יקבל החלטות ולצרף אליו את בן גביר. אולם, בן גביר תובע כי לפורום זה יהיו סמכויות החלטה.
מלשכת בן גביר נמסר הבוקר בטרם ההודעה של כץ על דחיית ההצבעה כי "ישנה התקדמות חיובית במגעים בינינו לבין הליכוד לטובת הכנסת השר בן גביר לפורום המצומצם, כאשר מסתמנת היענות לדרישתו לכך שהפורום יהיה שותף בהתוויית מדיניות וקביעת עקרונות אסטרטגיים בנוגע למלחמה. אנו מברכים על כך שמסתמן שרה"מ לא מתכוון להיכנע לקמפיין הדה לגיטימציה המכוער של לפיד וגנץ נגד השר בן גביר, ויש לקוות שכך יישארו פני הדברים. נדגיש כי המו"מ מוסיף להתקיים אך ההסכם הסופי בין הצדדים טרם סוכם. ככל שהמו"מ אכן יצליח בסופו של דבר ונגיע להסכמות - נצביע בעד חוק הרבנים".
הצעת החוק אושרה בוועדת החוקה בתחילת החודש, לאחר שההצעה המקורית נתקעה בעיקר בשל התנגדות ראשי העיריות מהליכוד. לפי ההצעה החדשה, השר לשירותי דת יהיה רשאי לתקצב כמות בלתי מוגבלת של משרות בשכר של רבנים, מזכירות או בלניות. המשמעות היא שממשלה אחת תוכל לייצר בכספים קואליציוניים תקני רבנים שיחייבו את המדינה לעשרות שנים. ההצעה אושרה למרות התנגדות חריפה של משרדי האוצר והמשפטים.
כפי שפורסם אתמול, בן גביר צפוי לתמוך היום בהצבעה בקריאה השנייה והשלישית של חוק הטלפונים הכשרים שהגיש ח"כ ינון אזולאי (ש"ס) ואותו מקדמת גם יהדות התורה, בתמורה לכך שש"ס תתמוך הבוקר במליאה בהעברת הרשות לאכיפת המקרקעין לבן גביר. במקביל, ביהדות התורה מבקשים את תמיכת בן גביר בחוק שהגיש ח"כ משה גפני להגדלת הייצוג של האוכלוסייה החרדית בתאגידים ממשלתיים וברשויות מקומיות.
בש"ס וביהדות התורה רוצים לחוקק היום בקריאה השנייה והשלישית את "חוק הטלפונים הכשרים" עוד בטרם יציאת הכנסת לפגרת הקיץ. הצעת החוק מאפשרת לקבוצת מנויים להסכים שחברת הסלולר תגביל אותם משירותים מסוימים, שכוללים גם חסימת האפשרות לחיוג למספרים מסוימים. ההצעה הנוכחית לא תאפשר חסימה של מספרי חירום ומוקדי סיוע. החוק יבצר את השליטה והפיקוח של אגודות הרבנים החרדיות על תלמידיהם ומשפחותיהם, דרך הפיקוח האדוק על מכשירי הטלפון שברשותם.
כמו כן, המליאה צפויה לאשר היום בקריאה ראשונה את הצעת החוק לשינוי שיטת הבחירה של נציב תלונות הציבור על השופטים שהגיש ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית). לפי ההצעה, מועמדות לתפקיד נציב תלונות הציבור על שופטים תוגש בידי שר המשפטים או 10 ח"כים, ובחירתו תיעשה במליאת הכנסת בהצבעה חשאית, ברוב מיוחד של 70 מחבריה. זאת, לעומת ההסדר הקיים כיום לפיו הנציב ממונה בידי הוועדה לבחירת שופטים, על פי הצעת שר המשפטים ונשיא בית המשפט העליון כאחד.
