מפעלים בדרום עדיין מחכים לפיצוי מ"שומר החומות"
מפעלים בדרום עדיין מחכים לפיצוי מ"שומר החומות"
אף שחלפה יותר משנה, עשרות מפעלים לא קיבלו את הפיצויים המובטחים. מפעל בשדרות: "חייבים לנו יותר ממיליון שקל וכל הזמן אומרים שהנושא בטיפול". רשות המסים: "מחכים להשלמת נתונים מהעסקים"
ביום שני שעבר החל הדרום לחזור לשגרה אחרי שלוש יממות של לחימה בין צה"ל לבין הג'יהאד האסלאמי ברצועת עזה. באותו הזמן יצאו שר האוצר אביגדור ליברמן ומנהל רשות המסים ערן יעקב ממפגש סגור עם ראשי רשויות מקומיות בעוטף עזה והצהירו על מהלכים מיידיים מצד המדינה, שייטיבו עם תושבי הדרום, תוך הבטחה להפעלת מנגנוני פיצוי ידידותיים וקיצור בביורוקרטיה.
אחת הבשורות שליברמן הביא לתושבים שגרים במרחק של עד 40 ק"מ מהרצועה היתה שהמדינה תפצה אותם על הימים שהדירו רגליהם ממקומות העבודה בשל הירי התכוף והמתיחות באזור.
אבל מתברר שיש מפעלים בדרום שעדיין לא קיבלו את הפיצוי שהובטח להם בעקבות מבצע "שומר החומות" בשנה שעברה. "תמיד זה ככה", אמר לכ"כלכליסט" קובי פודה, מנכ"ל מפעל המזרנים פולירון שבקיבוץ זיקים. "סבב הלחימה נגמר, הפוליטיקאים באים ומבטיחים דברים, אבל יש נתק בין אותן הבטחות לבין המציאות בשטח ברשות המסים יושבים אנשים שאני בטוח בכוונותיהם הטובות, אבל משהו לא עובד חלק בין מערכות השיפוט שלהם לבין הצרכים האמיתיים בשטח".
לדבריו, אף שחלפו שנה ושלושה חודשים משומר החומות, הוא עדיין לא קיבל מהמדינה פיצוי על השכר ששילם לכ־100 עובדיו שנעדרו מהעבודה ב־12 ימי המבצע. "ביקשנו פיצוי במסגרת המסלול האדום, ורק לפני כחודש רשות המסים נתנה לנו תשובה שלא מספקת אותנו. מוכנים לשלם לנו פחות ממה שהוצאנו. מדובר במשכורות ששילמנו לעובדים בידיעה שהמדינה תחזיר לנו את הכסף הזה השיקול המרכזי שלנו היה להקל על העובדים, לא לטרטר אותם להגשת בקשות נפרדות לביטוח הלאומי ולהכניס אותם לסבך הביורוקרטיה", אמר.
ביום ראשון שעבר רוב הפעילות העסקית בדרום היתה משותקת בשל הלחימה. לדברי מנכ"ל פולירון, רק 17 מתוך 100 עובדי המפעל התייצבו לעבודה, אך גם הפעם הוא מתכוון לשלם את מלוא השכר לאלה שלא יכלו להגיע לעבודה בגלל השבתת מערכת החינוך והצורך להשגיח על ילדיהם. "ביום שני, לאחר הפסקת האש, היתה לנו ירידה חזקה בפעילות. העובדים כמעט לא הגיעו, וגם חנות הדגל בקיבוץ היתה ריקה. זאת המציאות שאנחנו חיים בה כבר שני עשורים", אמר פודה.
לדבריו, עדיין אין לו אומדן על היקף ההפסדים שנגרמו לו בימי הלחימה של השבוע האחרון, וכשזה יתגבש יגיש לרשות המסים בקשה לפיצוי: "כולם מבינים את המצוקה שלנו אבל תמיד בצד השני יש מישהו שיושב על השאלטר ואומר 'לזה, לא מגיע'. אנחנו רוצים להמשיך לעשות תעשייה בדרום, במרחק 2 ק"מ מהגבול עם עזה, וחבל שהמדינה לא עוזרת לנו עם זה. הבטחות יש לרוב, אבל כשמגיעים לשלב המימוש באות דרישות משונות ומסרבלות".
גם בחברת א.ד מירז, שמחזיקה בשני מפעלי רהיטים בשדרות, מחכים לפיצוי ממבצע שומר החומות. לדברי רוני שחר, המשנה למנכ"ל החברה, מדובר בסכום של יותר ממיליון שקל על שכר ששולם לעובדים שלא התייצבו לעבודה במהלך ימי המבצע ועל אובדן עסקאות בשל השבתת הייצור.
"אנחנו נמצאים בבירוקרטיה שלא נגמרת", אמר שחר. "אי אפשר לעקוב אחר הסיבה שהנושא תקוע. רואה החשבון שלי מתקשר לרשות המסים מדי יום, אומרים לו שהנושא בטיפול, אבל תשובה אין. מדברים כל הזמן על אפס בירוקרטיה אבל בשטח יש אפס תשובות. זה עצוב ובעיקר לא הוגן".
בהתאחדות התעשיינים מעריכים כי ביישובי הדרום יש עוד כמה עשרות מפעלים שטרם פוצו על שכר ששילמו לעובדים במבצע הקודם. "ברוב המקרים, אלה עיכובים שמקורם במחסור בכוח אדם ברשויות המס. נוצר מצב שהמדינה לווה מאותם מפעלים שהפכו עבורה לבנק", אמר נשיא התאחדות תעשיינים, רון תומר. "בעלי העסקים שילמו שכר לעובדים שלהם כי לא העלו על דעתם להשאיר אותם ללא משכורת ושמו את מבטחם בכך שהמדינה תחזיר להם את הכספים. שנה ורבע אחרי המבצע ועדיין אין פיצוי, זה מאוד לא סביר. אם לרשות המסים יש מחסור בעובדים – שתשלם לעסקים האלה ותתחשבן איתם לאחר מכן, כפי שהיא יודעת לגבות מהם מקדמות מדי שנה".
לפי רשות המסים, עד כה הושלם הטיפול ברוב התביעות שהוגשו על שומר החומות: "מתוך 10,291 תביעות על נזק ישיר נותרו כ־300 תביעות שעדיין נמצאות בטיפול. מדובר במקרים של נזקים מורכבים כמו מבנים שעוברים שיקום מקיף או בנייה מחדש. בנוסף, הוגשו 7,124 תביעות על נזק עקיף, ויותר מ־90% מהן טופלו. ברוב התביעות שהטיפול בהן לא הסתיים אנו ממתינים להשלמת נתונים מהעסקים. בסך הכל שולמו כ־300 מיליון שקל על נזקים ישירים ועוד כ־200 מיליון שקל בגין נזק עקיף", נמסר מהרשות.
בהתייחס לטענות המפעלים נמסר: "א.ד מירז קיבלה מקדמה, והיתרה תשולם לה אחרי שתתקבל החלטה סופית בתיק בימים הקרובים. פולירון הגיש בקשה במסלול האדום וקיבל פיצוי גם על נזק מאובדן ימי עבודה של עובדים בעסק".
