הבעת אמון? הבנקים הזרים ברחו ממימון הקו הירוק של הרכבת הקלה
הבעת אמון? הבנקים הזרים ברחו ממימון הקו הירוק של הרכבת הקלה
סגירת המימון של הקו הוצגה על ידי נת"ע כ"הבעת אמון במשק המקומי בזמן מלחמה", בעת ששורת בנקים זרים שלקחו חלק בתהליך משכו ידם מההצעה ברגע האחרון ובנקים ישראלים נכנסו במקומם
שבעה בנקים זרים פרשו מהליך המימון של הקו הירוק של הרכבת הקלה, שחברת נת"ע הצהירה בשבוע שעבר על השלמת הסגירה הפיננסית שלו. ל"כלכליסט" נודע כי המלחמה הובילה את הבנקים לקחת צעד אחורה במימון הפרויקט, וזאת בניגוד לאופן שבו הוצגה הסגירה הפיננסית על ידי נת"ע כ"הבעת אמון במשק הישראלי בזמן מלחמה".
הסגירה עצמה התעכבה במספר חודשים שהובילו גם לדחיית מועד ההקמה של הקו בשנה, כך שיחל לפעול ב־2028.
חלק מהבנקים שהיו בקשר להשלמת הסגירה הפיננסית – BBVA הספרדי, Intesa האיטלקי, מיצובישי UFG היפני, DZ הבנק השני בגודלו בגרמניה וסוסייטה ז'נרל (Société Générale) הצרפתי – עצרו עם פריצת המלחמה את תהליך בקשת האשראי, ואחרים המשיכו בשאלות הבהרה עד שלבסוף הושלמה הסגירה. מדובר בהשקעה בהיקף של כ־1.5 מיליארד שקל, שאותה יבצעו בסופו של דבר בנק הפועלים ובנק מזרחי טפחות שנכנסו בנעלי הבנקים הזרים. הבנק האירופי להשקעות (EIB), מוסד פיננסי שהוקם על ידי האיחוד האירופי, החליט להמשיך במימון הפרויקט בהיקף 250 מיליון אירו, בהתאם לתוכנית המקורית.
המלחמה לא היתה הגורם היחיד בעיכוב הסגירה הפיננסית, שמועדה המקורי שלה היה ב־16 במאי 2023. על הדחייה השפיעה בין היתר עליית הריבית והשלכותיה על תחשיב הוצאות המימון של קבוצת TMT שזכתה במכרז (הקבוצה מורכבת מחברת ההנדסה אלקטרה, דן ואלסטום הצרפתית).
היקף המימון הכולל שתקבל TMT להקמת הקו עומד על כ־6.5 מיליארד שקל, כאשר הקבוצה מעריכה את ההכנסות מהקו ב־9 מיליארד שקל. הערכה זו כוללת מענק הקמה של 3.3 מיליארד שקל, שתלוי בשלבים שונים בהתקדמות הפרויקט.
המימון שהושלם בסופו של דבר בנוי מהלוואת המענק לטווח ארוך ומהלוואה נוספת לטווח הקצר. ההלוואה לטווח הארוך תישא ריבית קבועה על בסיס ריבית יורוסאפ בתוספת מרווח שנתי בגובה 1.3%–2.7%.
ריבית ההלוואה לטווח הקצר תהיה בגובה ריבית יוריבור משתנה וריבית בנק ישראל. סך מסגרת האשראי ניתנה לתקופה של 25 שנה — עד תום תקופת הזיכיון של TMT בקו. תקופת הזיכיון כוללת חמש שנות הקמה ו־20 שנים של תחזוקת הקו.
