בלעדיהמספרים של פנגו נחשפים, לפני החתימה: תרכוש את גט ב-700 מיליון שקל
בלעדי
המספרים של פנגו נחשפים, לפני החתימה: תרכוש את גט ב-700 מיליון שקל
רכישת גט על ידי מפעילת אפליקציית התשלומים על חנייה צפויה להיחתם השבוע; למרות הרווחיות החריגה, פנגו מתכוונת להסתייע במימון בנקאי ובקופת המזומנים של גט להשלמת העסקה; גט תמשיך לפעול כאפליקציה נפרדת, לפחות בשלב הראשון; המספרים של פנגו נחשפים: סיימה את 2022 עם הכנסות של 155 מיליון שקל ורווח נקי של 55 מיליון שקל
עסקת רכישת חברת המוניות ושירותי ההסעות גט (Gett) על ידי חברת פנגו תיחתם בימים הקרובים. רק נקודות בודדות ורובן טכניות נותרו לפני החתימה הסופית על העסקה.
בעלי המניות של גט יקבלו עבור מלוא מניות החברה כ־700 מיליון שקל (כ־200 מיליון דולר). סכום זה כולל את קופת המזומנים של גט בהיקף של כ־140 מיליון שקל (כ־40 מיליון דולר). מנכ"ל גט מטאו דה רנזי הגיע לארץ בסוף השבוע לסגור את הפרטים האחרונים בדרך לחתימה.
פנגו איננה חברה גדולה, והיקף ההכנסות שלה קטן מזה של גט, אבל נתונים שהגיעו לידי "כלכליסט" חושפים רווחיות חריגה מאוד של החברה כך שעל כל 100 שקל של הכנסות היא רושמת רווח של 33 שקל. הכנסות פנגו בשנת 2022 עמדו על כ־155 מיליון שקל. הרווח הנקי של החברה עמד בשנה זו על כ־55 מיליון שקל ומדובר בשליש מהכנסותיה. לרווחיות החריגה תורמת העובדה שהחברה מעסיקה רק 100 עובדים, כוח אדם לא גדול, וכן פעילות גביית שירותי החניה שלה, שמהם היא גובה עמלות לא נמוכות על כל חניה בחניון (1.90 שקל) או ברחוב.
לפי הערכות שפורסמו פנגו מחזיקה במעל 80% מתשלומי החניה בארץ מהם היא גובה את העמלות. למעשה רק בחברות סייבר וחברות הייטק מבוססות קיימת רווחיות בשיעורים כאלה. צ'ק פוינט למשל רשמה ברבעון הרביעי של 2023 הכנסות של 664 מיליון דולר ורווח נקי של 298 מיליון דולר.
פנגו כמעט ולא תשתמש בקופתה למימון הרכישה. כפי שפורסם, שני בנקים, הפועלים ומזרחי טפחות, יעמידו לה את המימון לעיסקה בגובה המלא של הסכום לו היא נדרשת, כ־560 מיליון שקל. יתרת הסכום תשולם מקופת המזומנים של גט.
התוצאות הכספיות של פנגו מאפשרות להבין מדוע שני בנקים מרכזיים מוכנים לתת לה את מלוא סכום הרכישה, וזאת למרות שההון העצמי של פנגו עומד על כ־55 מיליון שקל "בלבד". ההכנסות של גט, לשם השוואה, עומדות על מעט יותר מ־100 מיליון דולר, כלומר יותר מפי שניים מההכנסות של פנגו, כך שהחברה הממוזגת תהיה בעלת הכנסות התחלתיות של יותר מחצי מיליארד שקל, ורווחית – מה שגט לבדה לא יודעת להשיג, מכיוון שלאורך השנים היתה חברה הפסדית. פנגו צפויה להשאיר את פעילות הנסיעות תחת המותג גט ותחת ניהול נפרד לפחות בשלב ראשון.
פנגו מקבלת 1.9 שקלים על כל תשלום בחניונים באמצעות האפליקציה שלה, ועבור חניה ברחוב היא מקבלת מהעיריה כ־2% מדמי החניה. שירות הפרימיום שלה לתזכורת להפסקה אוטומטית של החניה לאחר עזיבת האזור כרוך בתשלום נוסף של 13 שקל בחודש. כמו כן לפנגו יש גם שירותי שטיפת רכב וטעינת רכבים חשמליים.
2 צפייה בגלריה
מנכ"ל פנגו יונתן אלון ושותף מנהל בקרן תש"י ירון קסטנבאום
( צילומים: אביגיל עוזי, אייל לייבל פוטוגרפי)
המיזוג נדרש לאישור רשות התחרות. לא מדובר באישור טריוויאלי אף ששתי החברות עוסקות בתחומים שונים לכאורה. האישור לא אמור להינתן בקלות לאור נתח השוק של פנגו בתחום החניה ושל גט בתחום המוניות, בעיקר לאור העובדה שלאחרונה החלה להפעיל את הזכיון שקיבלה למוניות בנתב"ג.
אם המיזוג יושלם ויאושר, פנגו תציע שירותי ניהול חניה, היסעים ושליחויות וגם תדלוק וטעינה, שטיפת מכוניות, תשלום לרכבת הקלה ותחבורה ציבורית ובעתיד גם לשכירת קורקינטים ותשלום אגרות בכבישים, והכל מאפליקציה אחת.
שלושה משרדי עורכי דין עוסקים במיזוג המסקרן: גולדפרב-זליגמן-גרוס, פישר-בכר, והרצוג. בימים האחרונים מכינים עורכי הדין את הטיוטות האחרונות לחתימה שצפויה בימים הקרובים.
השליטה בפנגו מוחזקת בידי האחים שי וגיל וייל מרעננה (גיל מתגורר כיום בשוהם). האחים הם מהטייקונים השקטים בשוק ובעלי עסקים בתחומים רבים החל ממפעל המלט בהרטוב, חברת התשתיות מנרב מהגדולות בארץ בתחום, צבר רפואה המחזיקה ברשת המרפאות בטרם, וחברת מילגם שהיא ככל הנראה הפעילות הגדולה שלהם. השניים הם דור שלישי למי שהיו חלק ממייסדי אסם. הוריהם מכרו ב־1997 7.4% מהמניות שלהם באסם לנסטלה העולמית תמורת 121 מיליון שקל. שי מקורב לראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט שגר בסמיכות אליו. בעבר היו שותפים של שאול אלוביץ' בחברת אנלייט ובחברת נדל"ן שהשקיעה ברומניה ובארה"ב.
את מילגם רכשו השניים מחברת קרדן של יוסף גרינפלד, אבנר שנור ואיתן רכטר ב־2013, לפני שקרדן הגיעה להסדר חוב. מחזור ההכנסות של מילגם עומד כיום על 700–800 מיליון שקל לפי הערכות.
מילגם היא ספקית שירותי תשלומים עבור עיריות ועבור הממשלה, ונכנסת בעיקר לפעילויות של הפרטת שירותים של הרשויות המקומיות. החברה עובדת מול 160 רשויות מקומיות ברחבי הארץ וגובה עבור לקוחותיה (בין היתר מעברי גבול, מיסי עיריה, החזרי מע"מ לתיירים) כ־8-7 מיליארד שקל בשנה.
את העיסקה מובילים מנכ"ל מילגם שלומי אברשטרק, מנכ"ל פנגו יונתן אלון, ובעיקר ירון קסטנבאום שותף מנהל בקרן התשתיות תש"י. תש"י הוקמה בידי יהודה רווה יחד עם חברת הביטוח הראל שהיא משקיע עוגן בקרן. ב־2012 רכשה תש"י 36% ממילגם ב־50 מיליון שקל אבל בספטמבר 2018 מכרה מניות אלה ב־100 מיליון שקל לפי שווי חברה של 280 מיליון שקל. שנתיים לאחר מכן, ב־2020, חזרה תש"י להשקיע במילגם לפי שווי כפול מזה שבו מכרה כשרכשה 22% ממניות מילגם מהאחים וייל לפי שווי של 550 מיליון שקל. הראל וצבי ברק בעלי חברת הביטוח ווישור וחברת המכשור הרפואי קיסריה רכשו גם הם 22% במחיר דומה, והאחים וייל נפגשו בעיסקה עם 244 מיליון שקל.
ההבטחה שהתרסקה
עבור בעלי המניות של גט יהיה זה סיום עגום להרפתקה של 900 מיליון דולר שהושקעו בחברה שהוקמה ב־2010, היוותה הבטחה גדולה והתרסקה. בעלי המניות, בעיקר הקרן השבדית VNV Global שהיא בעלת המניות הגדולה בחברה היום (43%) נחושים בהחלטתם למכור אותה. הקרן נכנסה בשלב מאוחר יחסית ומכירה בשווי המדובר עדיין תוציא אותה ברווח שכן היא השקיעה בגט סכום נמוך של 40 מיליון דולר תמורת רכישת חוב של 140 מיליון דולר של החברה. בסך הכל השקיעה הקרן בגט 111 מיליון דולר.
בספטמבר האחרון הפחיתה הקרן את שווי גט בדו"חותיה הרבעוניים ל־265 מיליון דולר, בהמשך בדו"חות הרבעון השלישי ל־257 מיליון דולר, ובדו"חות השנתיים של הקרן הופחת השווי ל־222 מיליון דולר בלבד, וזהו השווי סביבו תימכר כנראה החברה.
מעבר לפוטנציאל בישראל, נראה כי בפנגו רואים בשותפות עם גט גם פוטנציאל התרחבות עתידי בחו"ל, בעיקר בבריטניה שם פעילה עדיין גט ואשר אחראית ל־30% מהכנסותיה. פנגו היתה בעבר פעילה בחו"ל בתחילת דרכה, אך הניסיון לא צלח והיא שבה לפעילות בישראל.
גם אחרי החתימה נראה כי לשתי החברות עוד נכונה עבודה רבה באישור העיסקה ברשות התחרות, שממעטת בשנתיים האחרונות לאשר מיזוגים.
