דעהפתיחת הייבוא לפני ראש השנה: לא הכל דבש
דעה
פתיחת הייבוא לפני ראש השנה: לא הכל דבש
פתיחת שוק הפירות והירקות, הדבש והדגים לייבוא פרוע תגרום לאסון לא רק לחקלאים אלא גם לאיכות סביבה, כולל פגיעה בפעולת ההאבקה של הדבורים, בנדידת הציפורים מעל שמי הארץ וביכולת לחסום מזיקים
למרות הססמאות שמפריחים שרי האוצר והחקלאות, אביגדור ליברמן ועודד פורר, בדבר הורדת יוקר המחיה במסגרת כלכלת הבחירות שלהם, פתיחת שוק הפירות והירקות, הדבש והדגים לייבוא פרוע גורמת לאסון. הסרת המכסים לקראת ראש השנה היא בבחינת פשע לא רק כלפי החקלאים והחקלאות הישראלית אלא כנגד הסביבה וארץ ישראל גם בטווח הארוך.
קחו למשל את ההחלטה השערורייתית על יבוא דבש: למרות ששנת 2022 היתה ברוכה ביבולים, ולאחר שהובהר שלא צפוי מחסור עד סוף השנה, הוחלט על יבוא דבש בצנצנות.
חשוב להבין שהייבוא המדובר לא מיועד לחגי תשרי ולכן מדובר בהטעיית הציבור, שכן כל הדבש שמיועד לחגים נמצא בארץ. שנית, בארץ מיוצרות כ-4,000 טונה בשנה כשהצריכה הכללית היא 6,000 טונה. אלא שאם עד כה השלמת החסר בוצעה באמצעות יבוא בחביות, כעת הורידו השרים את המכס ב-90% על צנצנות קטנות, כאשר אין שום בקרה על איכות הדבש בהן.
לבסוף, חשוב להבין שזו לא פגיעה רק בכושר יצור של הדבוראים וברווחיות שלהם אלא בכלל הצומח בארץ מאחר שההאבקה באמצעות הדבורים היא כידוע מרכיב חיוני בגידולים חקלאיים ובאיזון האקולוגי. 80% מכלל הגידולים בעולם מופרים על ידי דבורים וללא תהליך ההאבקה אין חיים. וזאת יש לדעת, בשנים האחרונות חלה ירידה משמעותית בעולם בכמות הדבורים. בקליפורניה למשל נאלצו לאחרונה לייבא דבורים מאוסטרליה כדי להציל את תעשיית השקדים.
גם את גידול השום מבקשים שרי האוצר והחקלאות לחסל והשווקים כבר מלאים בשום תוצרת סין, חסר טעם וריח שאלוהים יודע כיצד גודל ובאילו חומרי הדברה השתמשו לשם כך.
הסרת המכסים העלימה את השום הישראלי מהמדפים על אף שמחירו נמוך משמעותית מהשום המיובא, ולעלייתו של המחיר ב-300% ויותר והוא עומד היום על 50-30 שקלים לקילו (לעומת 10 שקלים לשום הישראלי).
אלא שלא מדובר רק על נזק לטווח הקצר לחקלאי הישראלי או לצרכנים. ברגע שחקלאים ישראלים יפסיקו לגדל שום יהיה קשה לעשות זאת מחדש. כי המאגר לחומר הריבוי של השום הוא גידולו בארץ שידרשו שנים לחדשו.
כעת גם התבשרנו על הסרת מכסי יבוא של דגים. בישראל מייצרים רק 10% מכלל הצריכה והשוק נשלט בפועל על ידי יבואנים, מה שממילא גורם למחירים מופקעים שכן מחירי הדגים בישראל כבר עתה גבוהים ב-24% בהשוואה למחירים במדינות ה- OECD.
היחידים שנהנים מחיסול ענף הדיג בישראל, הם היבואנים ורשתות המזון, אשר ישלטו במחירים ויעלו אותם כאוות נפשם.
אלא שזה רק נזק אחד הנובע מחיסול ענף הדיג. ישראל כידוע מהווה תחנה מרכזית בנדידת הציפורים, מה שהופך אותה למרכז צפרות עולמי. חיסול בריכות הדגים שאותן פוקדות הציפורים בנדודיהן יפגע גם בנתיב הנדידה, ובתיירות הייחודית לתחום זה.
לבסוף ראוי לציין לגנאי את מלחמת שני השרים בתקנות הגנת הצומח. זו היתה "החומה הסינית" מפני פלישה של מינים פולשים, מחלות, וירוסים, הגנה על בריאות הציבור וכדומה.
הניסיון להקל ולשנות את תקנות הגנת הצומח או לפגוע באגף הגנת הצומח במשרד החקלאות הוא מתכון לאסון אקולוגי קולוסאלי לטבע, לחקלאות לאדם ולסביבה. נגעי חקלאות גורמים לאובדן של עד 40% מכלל התנובה החקלאית בעולם ונאמדים באובדן מסחרי של כ-200 מיליארד דולר בשנה. הניסיון להמעיט בחשיבות הגנת הצומח, היא בבחינת פשע ומעידה על צרות אופקים, חוסר מקצועיות וחוסר אכפתיות מבריאות הציבור ושמירה על הטבע, החקלאות והסביבה ועתיד הדורות הבאים.
צריך לבצע רפורמה בחקלאות, אלא שפעולתם החד צדדית של שני השרים האלה מוכיחה שמה שמעניין אותם זה הכיסא ולעזאזל העם.
עו"ד דודו קוכמן הוא מזכ"ל האיחוד החקלאי; ירון סולומון הוא ראש מחלקת התיישבות בתנועת כפרי האיחוד החקלאי
