יוגב גרדוס במכתב חריג לשר האוצר: "דחיית אישור התקציב מחייבת קיצוצים כבר כעת"
יוגב גרדוס במכתב חריג לשר האוצר: "דחיית אישור התקציב מחייבת קיצוצים כבר כעת"
הממונה על התקציבים באוצר יוגב גרדוס מפרט במכתבו לבצלאל סמוטריץ' את הנזקים למשק בשל אי־אישור התקציב ל־2025 במועד ומעבר לתקציב המשכי • "כדי לייצב את יחס החוב־תוצר יש צורך בקיצוצים ובהטלת מסים של כ־50 מיליארד שקל מייד" • "זה כולל הקפאת גידולים אוטומטיים של ההוצאה, כמו הצמדת קצבאות והסכמי שכר" • "ללא תקציב וחקיקה במועד לא ניתן יהיה לבצע את ההקפאה הזו" • "דחיית אישור התקציב עלולה להתפרש גם כאיתות שלילי לשווקים הפיננסיים לגבי יכולות הממשלה להתמודד עם האתגרים הכלכליים"
הממונה על אגף תקציבים באוצר (אג"ת) יוגב גרדוס שיגר היום מכתב חריג לשר האוצר בצלאל סמוטריץ' שבו הוא מפציר לקדם את תקציב המדינה לשנת 2025 בדחיפות או לקדם קיצוצים בהיקף של עשרות מיליארדי שקלים כבר עתה. המכתב, שהגיע לידי כלכליסט, מחולק לשני חלקים: החלק הראשון הוא פירוט לוחות הזמנים הדרושים על מנת לאשר את תקציב 2025 בזמן ולא להיגרר לתקציב המשכי (1 חלקי 12), והחלק השני מדגיש "פעם נוספת", לשון המכתב, את חשיבות תקציב המדינה, בעיקר בשנת 2025.
נזכיר כי סמוטריץ' החליט להקדיש לדיוני תקציב בתוך משרד האוצר יומיים בלבד. הדיונים האלו התקיימו ב־18ו־19 ביוני ומאז לא התקיים אף דיון רציני נוסף באוצר. לפני כשבועיים התקיים דיון קצר בין סמוטריץ' ומנכ"ל האוצר שלומי הייזלר לבין נתניהו ויועצו אבי שמחון ובו השתתף רק גורם מקצועי אחד: נגיד בנק ישראל. הפגישה התקיימה ללא מסמכים או מצגות וללא פקידי האוצר האחראים לגיבוש וביצוע התקציב ולניהול החוב והגירעון. הם כלל לא הוזמנו.
המסר המרכזי במכתב מופיע דווקא בסופו: קריאה לשר הממונה לנקוט מיידית בפעולה כלשהי - תקציב או קיצוצים. "ככל שיוחלט על דחייה בלוחות הזמנים של תהליך התקציב, אנו סבורים שקיים צורך מהותי בביצוע צעדי התכנסות כבר בעת הזו", כתב גרדוס ומסביר את הדחיפות: "בשל האיתות השלילי העולה מדחיית אישור התקציב, ככל שיידחה, מתחדד הצורך בביצוע צעדים אקטיביים להתמודדות עם המצב הפיסקאלי של הממשלה". כלומר קיצוצים על רקע גירעון ממאיר שכבר הגיע ל־7.6% תמ"ג וללא תקציב באופק.
2 צפייה בגלריה
הדיון במשרד ראש הממשלה על התקציב, לפני כשבועיים, ללא מסמכים ומצגות וללא פקידים. מימין ועם כיוון השעון: בנימין נתניהו, אבי שמחון, שלומי הייזלר, בצלאל סמוטריץ', אמיר ירון
(צילום: דוברות ראש הממשלה)
הקפאת גידולים אוטומטיים בתקציב
גרדוס מפרט אילו קיצוצים צריכים להיות מקודמים ראשונים כבר עתה. זאת בהנחה שאכן, כפי שמסתמן כעת, אין אינטרס לשר האוצר ולראש הממשלה לקדם תקציב כדי למנוע גזירות שעלולות לפגוע בהם פוליטית. "אנו ממליצים לקדם בשבועות הקרובים את הצעדים להקפאת גידולים אוטומטיים בתקציב", מפרט גרדוס במכתבו.
גרדוס מזכיר לסמוטריץ' כי רק לפני כ־6 שבועות, באותו דיון בן יומיים שזימן שר האוצר, הציע אגף תקציבים צעדי ההתכנסות שכללו הקפאת גידולים אוטומטיים בהוצאה, כמו הצמדת קצבאות ופעימות נוספות בהסכמי השכר שנחתמו עם איגודי העובדים. "ככל שצעדים אלה לא יאושרו בזמן", מסביר גרדוס לשר האוצר, "לא ניתן יהיה לבצע אותם רטרואקטיבית והממשלה תצטרך להציע צעדי כינוס אלטרנטיביים שעלולים להיות קשים יותר ובעלי ישימות נמוכה יותר". נזכיר כי מתכונת של תקציב המשכי אינה מבטלת הצמדות — למשל הצמדת הקצבאות למדד המחירים לצרכן — ולכן אם בכוונת הממשלה לבטל אותן המהלך חייב להתבצע לפני 31 בדצמבר. שכן כאשר המדד מתעדכן ונכנס לתוקף — מדובר בתהליך אוטומטי — הדבר הופך לחוק ואז הרבה יותר מסובך ועד בלתי אפשרי לעשות שינויים ולקחת צעד אחורה. כלומר, חייבים לבצע צעדים לפני סוף השנה שכן אם הממשלה פתאום תתחרט ותחליט בחודש ינואר 2025 לבטל חלק מההצמדות, היא כבר תמצא עצמה בבעיה רצינית.
ייצוב מיידי ביחס חוב־תוצר
באותו דיון בן יומיים שהתקיים ביוני הוצעו צעדי התאמה בהיקף של כ־50 מיליארד שקל בשנת 2025 וכ־60 מיליארד שקל בטווח רחוק יותר. הבעיה התקציבית העיקרית היא כי בעקבות המלחמה ולאור המדיניות של הממשלה הנוכחית, זינק הגירעון המבני (פרמננטי), כלומר גדל הפער הקבוע (והשלילי) בין ההוצאות הממשלתיות הקבועות לבין ההכנסות הממשלתיות הקבועות. אותם צעדים כללו, בין היתר, חבילת הקפאות הצמדה בשווי של כ־15 מיליארד שקל (על הכסף הזה גרדוס מדבר) לצד תוכנית הפחתות הוצאה נוספות בגובה של כ־14 מיליארד שקל ושורה של צעדי מיסוי "תוך התייחסות למדרג ההשפעה של הצעדים המוצעים על צמיחת המשק ועל מידת ההשפעה של כל צעד על קבוצות האוכלוסייה השונות", ציין גרדוס במכתבו.
כאמור, מאז אותם דיונים באמצע יוני, לא התקיים אף דיון מקצועי נוסף בתוך האוצר בנושא שקשור לתקציב ולמדיניות הפיסקאלית.
גרדוס מזכיר ומדגיש בפני שר האוצר כי המטרה המרכזית של תקציב 2025 היא ייצוב מיידי של יחס חוב־תוצר המאיים להגיע ל־70% תמ"ג בסוף השנה הבאה ואף ל־75% תמ"ג אם לא יבוצעו התאמות בכלל כפי שנראה כעת, והפחתתו בטווח הבינוני באופן המגיע לרמת בר־קיימא. גרדוס גם מזכיר כי להערכת כלל גורמי המקצוע באוצר ובבנק ישראל, הדבר מצריך צעדי התאמה פרמננטיים (מבניים) של כ־30 מיליארד שקל, כאשר הוא מדגיש שמדובר בסכום מינימלי: הוא נכון בהנחה שלא מקבלים החלטות מדיניות חדשות בעלות משמעות תקציבית ולא מעלים עוד את תקציב הביטחון. לדבריו, "כל מחויבות נוספת שתיטול על עצמה הממשלה תצריך צעדי כינוס בגובה הגדלת המחויבויות", ומדגיש כאמור כי היקף התאמות אלה לא כוללות את המלצות ועדת תקציב הביטחון אם וכאשר היא תוקם, שלבטח תציע תוספות תקציביות.
לוח זמנים דחוק כדי לעמוד בחוק
הבעיה המרכזית שגרדוס מבקש להדגיש, בהנחה שאכן יש כוונה לאשר את תקציב 2025 במועד, היא בעיית לוח הזמנים שכבר ידועה ועולה בכל יום מחדש במשרד האוצר על רקע חוסר המעש והיעדר דיונים באוצר. כבר עכשיו, גם אם הדיונים יתחילו מחר, משרד האוצר באיחור. "מכיוון שנכון למועד זה טרם התקבלו ההכרעות הנדרשות לשם התקדמות בתהליך התקציב, וטרם נקבעו ישיבות הנחוצות לשם כינוס תהליך התקציב, הרי שלא ניתן יהיה לאשר את התקציב בממשלה בתאריך שהוצע מלכתחילה. לפי הערכתנו, ובכפוף לתיאום הנושא עם הגורמים המשפטיים, ככל שיתקבלו הכרעות וייקבעו ישיבות כאמור בהקדם האפשרי, ניתן יהיה לאשר את התקציב בממשלה לפני אמצע ספטמבר, כנדרש, על מנת להניח את התקציב על שולחן הכנסת עד ל־1 בנובמבר ובכך לעמוד בהוראת חוק יסוד משק המדינה. יש לציין שלוח זמנים זה אינו אופטימלי ויגביל את יכולת טיוב עבודת התקציב ואת הגמישות לקבלת החלטות מורכבות", מסביר גרדוס.
לדבריו, ביצוע העבודה המקצועית הכרוכה בהכנת התקציב, ניסוח הצעות המחליטים וליבונן עם המשרדים הנוגעים בדבר ועם היועצת המשפטית לממשלה והפצתן להערות הציבור ייקחו כחודש וחצי מרגע קבלת ההכרעות הרלבנטיות ועד "ליל הממשלה" - אישור תקציב המדינה על ידי השרים. הממונה על התקציבים סבור כי לאחר אישור הממשלה ייוותר פרק זמן של כחודש וחצי, הכולל את חגי ישראל, שיאפשר את גיבוש הצעות החוק השונות לצורך הנחתן על שולחן הכנסת ב־1 בנובמבר 2024, בהתאם לנדרש לפי חוק יסוד משק המדינה. "לכן" הוא מסביר, "על מנת לעמוד בלוחות הזמנים האמורים נצטרך לקבל את ההכרעות בימים הקרובים ולא יאוחר מתחילת חודש אוגוסט. כאמור, לוחות זמנים אלה משקפים את הזמן הדרוש לקיום תהליך תקציב באופן דחוק יחסית וללא שינוי תצורה מהנהוג עד היום". כלומר, גם אם התהליך יתחיל הבוקר, המצב רחוק מאוד מלהיות אופטימלי אך לפחות הוא אפשרי. גרדוס הגיש את הלו"ז הרצוי למנכ"ל המשרד עוד באמצע חודש מאי לפני יותר מחודשיים.
גרדוס מציג את מה שכבר מסתמן כתרחיש הסביר יותר, שהוא תרחיש שלילי ביותר למשק הישראלי, ואת ההשלכות שהן בעלות פוטנציאל נזק רב: אי־הגשת תקציב. "במידה שלא ניתן יהיה להניח את חוקי התקציב על שולחן הכנסת עד 1 בנובמבר, יש לשער שהכנסת תתקשה לסיים לדון בהם לפני סוף חודש דצמבר. מצב זה יביא לכך שחוק התקציב לא יאושר לפני תום שנת 2024 ולכן 2025 תיפתח כשנה ללא חוק תקציב מאושר, על כל המשתמע מכך לפעילות הממשלה ולמשק".
השווקים הפיננסיים בוחנים את הממשלה
גרדוס, כאמור, מדגיש את חשיבות תקציב מדינה מאושר. ניכר כי הממונה על התקציבים מודע היטב לתרחיש שלפיו ראש הממשלה ושר האוצר אינם מעוניינים לאשר תקציב ודוחפים למצב של תקציב המשכי - מתכונת חירום חריגה ביותר שנשמרת לתקופות שבהן אין ממשלה, וזה לא המקרה כעת. "התקציב הוא הכלי הנתון בידי הממשלה לממש את מדיניותה הפיסקאלית. ככל שהתקציב לא מאושר, היכולת של הממשלה להגיב למציאות הכלכלית המורכבת מוגבלת במיוחד. כבר כעת ישנם צרכים רבים המצטברים לשנת התקציב הבאה, עליהם יש לקבל החלטות ולתעדפם בתוך סדר העדיפויות. שנית, אי־אישור חוק תקציב מצר באופן משמעותי את צעדי הממשלה במהלך שנת הכספים. משמעות אי־אישור התקציב עד תחילת שנת הכספים כוללת התנהלות לפי תקציב המשכי, אשר, בין היתר, קובע מסגרת קשיחה, ללא שיקול דעת של הממשלה, ומדרג הוצאות קשיח שלא מאפשר לממשלה להוציא כספים על פעולות רבות, אף שפעולות אלה עשויות להיות אלמנטריות ושגרתיות לכאורה בשנים כתיקונן", הוא כותב.
לדבריו, "תקציב מדינה מאושר הוא אחד מאבני היסוד ליציבות ולוודאות במשק. השווקים הפיננסיים הבוחנים את פעולותיה של הממשלה מצפים לראות התנהלות אחראית המבוססת בראש ובראשונה על תכנון מקדים ועיגונו בחוק. חשיבות אישור התקציב מטעמים אלה מקבלת משנה תוקף בתקופה מאתגרת זו המאופיינת בזעזוע כלכלי, בחוסר ודאות משמעותי ובשינויים במבנה ההוצאה".
וגרדוס מזהיר כי "דחיית תהליך אישור התקציב בעת הנוכחית עלולה להתפרש כאיתות שלילי למשק ולשווקים הפיננסיים לגבי כוונותיה או יכולותיה של הממשלה להתמודד עם האתגרים הכלכליים והפיסקאליים נוכח המלחמה". ולא פחות חשוב, גרדוס מדגיש כי "קידום תהליך התקציב הינו גורם מכריע ליכולת הממשלה לבצע את תוכנית ההתאמות, לייצב את יחס החוב־תוצר ולספק ודאות לשוק".
פנייה ליועמ"שית: "חשש להפרת חוק בעיכוב דיוני תקציב 2025"
בתוך כך, חברי הכנסת אפרת רייטן (עבודה) ו-ולדימיר בליאק (יש עתיד) פנו הערב (ב') אל היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה והתריעו על אי קיום הוראות חוק היסוד הנוגע לתקציב המדינה לשנת 2025. זאת, לנוכח העובדה שהממשלה טרם קיימה דיון בהצעת החוק התקציב.
כידוע, הממשלה נוהגת בדרך בכלל בחודש יולי או תחילת אוגוסט לאשר את הצעת התקציב לשנה הבאה, שמוגשת לכנסת בימים רגילים ב-30 באוקטובר. רה"מ בנימין נתניהו אמנם כינס לפני שבועיים ישיבה כללית בנושא בהשתתפות שר האוצר והנגיד, אבל טרם התקבלו בה החלטות.
השניים כותבים כי "לאור הפרות קודמות של הממשלה את הוראות חוק היסוד ועל רקע מספר פרסומים בתקשורת אודות עיכוב בבניית הצעת התקציב לשנת 2025 מצד לשכת השר, וכי הדיונים בתקציב נדחו למועד לא ידוע, למרות שהתקציב אמור להיות מוגש לאישור הממשלה באוגוסט, עולה חשש ממשי להפרה חמורה נוספת בהנחה מאוחרת של הצעת התקציב לשנת 2025".
לדברי השניים, "דחיית הדיונים מקצרת את לוחות הזמנים לאישור התקציב – אשר צפוי להיות תקציב מורכב במיוחד ולחייב קיצוצים נרחבים, צעדי התייעלות והעלאות מיסים דרמטיים, בהם יש לדון בכובד ראש ובמסגרת זמנים נאותה. כך גם, נדגיש כי ישנה חשיבות רבה בעמידה בלוחות הזמנים בבניית התקציב ובאישורו בעת הזאת, נוכח הגירעון המתהווה והחשיבות בהצגת צעדי התייעלות ותהליכים לבניית יציבות בפני פורומים כלכליים בינלאומיים וסוכנויות דירוג".
צבי זרחיה
