סגור
השופטים דפנה ברק ארז ו נעם סולברג
השופטים דפנה ברק ארז ונעם סולברג (צילומים: עמית שעל, אלכס קולומויסקי)

בג"ץ קבע: השופטים סולברג וברק-ארז יוכלו להשתתף בבחירת נשיא העליון

העתירה שביקשה למנוע משני השופטים להשתתף בישיבת הוועדה לבחירת שופטים שבה יתקיימו דיונים או הצבעה על תפקיד נשיא העליון הוגשה בטענה לניגוד עניינים. בג"ץ דחה את העתירה וקבע כי מאחר שהשניים אינם מועמדים לתפקיד "נשמטת הקרקע תחת טענת העותרת". הוועדה תתכנס בסוף החודש

בג"ץ דחה היום (ד') את עתירת התנועה למשילות ודמוקרטיה שביקשה למנוע משופטי העליון נעם סולברג ודפנה ברק-ארז מלהשתתף בישיבת הוועדה לבחירת שופטים שבה יתקיימו דיונים או הצבעה על איוש תפקיד נשיא בית המשפט העליון הקבוע בנימוק של ניגוד עניינים לכאורה.
השופטים יעל וילנר, עופר גרוסקופף ורות רונן דחו את הבקשה להוציא צו ביניים נגד השתתפות שני שופטי העליון בישיבת הוועדה, וקבעו כי "המדובר בבחירה המהווה חלק ממהלך עבודתה הרגיל של הוועדה, כפי שפעלה מאז היווסדה, ואשר אין בו כדי להשפיע בצורה ייחודית על המשיבים (סולברג וברק-ארז), שאינם מועמדים כעת לתפקיד הנשיא". שופטי בג"ץ הוסיפו בהחלטה כי "בנסיבות אלו, נשמטת הקרקע תחת טענת העותרת שלפיה המשיבים מצויים בניגוד עניינים שאינו מאפשר להם להשתתף בדיוני הוועדה".
מוקדם יותר היום הודיע שר המשפטים יריב לוין כי יכנס את הוועדה לבחירת שופטים ב-28 בנובמבר בשעה 15:00 בלשכתו בירושלים, וזאת בהמשך להחלטת בג"ץ בתחילת ספטמבר ופרסום שמות המועמדים לכהונת נשיא בית המשפט העליון ולכהונת משנה לנשיא העליון ברשומות. לוין כתב בהודעתו כי הוא מכריז על כינוס הוועדה "מכוח הפקעת סמכויות שר המשפטים ובהתאם לצו שניתן על ידי בית המשפט העליון". לוין ציין כי "לשכת השר ביקשה לקיים את הישיבה ב-12 בנובמבר, אולם לבקשת מזכירות הוועדה נקבע מועד אחר בהתחשב ביומנם של חברי הוועדה".
נזכיר שאתמול, משחלפו 45 הימים שהחוק מקציב לכינוס הוועדה מרגע פרסום שמות המועמדים ברשומות, שלחה חברת הוועדה, ח"כ קרין אלהרר, מכתב ללוין ודרשה ממנו לפעול לפי פסיקת בג"ץ ולזמן בהקדם ישיבה בנוגע למינוי נשיא לעליון.
בדיון צפוי לוין להעלות את ההסתייגויות הרבות שהוגשו נגד מינויו של המועמד שאמור להיבחר לכהונת הנשיא מכוח שיטת הסניוריטי (ותק), השופט יצחק עמית, המכהן מאז תחילת אוקטובר מאז פרישתו של השופט עוזי פוגלמן כממלא מקום הנשיא. ההסתייגויות נגד עמית הוגשו בעידודם של לוין וארגוני ימין, וזאת כחלק מרצונו של לוין לגרור ולמשוך את ההליך ולהציב קשיים בדרכו של עמית לכס הנשיא. המועמד השני לתפקיד שנתמך בידי לוין והקואליציה הוא השופט יוסף אלרון, אשר לראשונה מקום המדינה קרא תיגר על שיטת הסניוריטי והגיש את מועמדותו. שאר 10 שופטי העליון המכהנים, אשר לוין פרסם את שמם כמועמדים כחלק מניסיון ה"הטרלה" שלו, ביקשו כבר אז להסיר את שמם מרשימת המועמדים.