בג"ץ מקפיא ההליך למינוי נציב שירות המדינה
בג"ץ מקפיא ההליך למינוי נציב שירות המדינה
ראש הממשלה מבקש למנות את הנציב באופן אישי וללא צורך בתנאי סף מקצועיים; השופטים קבעו כי יש להקפיא את הליך המינוי לתפקיד הנציב ולהימנע מכינוס ועדת המינויים המיוחדת - וזאת עד להכרעה בעתירה או עד להחלטה אחרת
בג"ץ הוציא היום (ראשון) צו ביניים המקפיא את הליך מינוי נציב שירות המדינה על ידי הממשלה.
צו הביניים ניתן במענה לעתירה שהוגשה על ידי מכון ברנדייס, התנועה לאיכות השלטון וההסתדרות. העתירות הוגשו נגד כוונת ראש הממשלה נתניהו למנות את הנציב הבא באופן אישי וללא צורך בתנאי סף מקצועיים, אלא רק באמצעות ועדת המינויים שבוחנת עמידה בטוהר המידות, וזאת בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרה מיארה. השופטים שדנו בעתירה הם מ"מ נשיא בית המשפט העליון השופט יצחק עמית, השופט נעם סולברג והשופטת דפנה ברק-ארז.
כעת, נתניהו יצטרך למנות מ"מ לנציב שירות המדינה או להאריך את כהונתו של הנציב הפורש פרופ' דניאל הרשקוביץ. כהונתו של הרשקוביץ הסתיימה בתחילת ספטמבר 2024 והוארכה ב-3 חודשים. הוא אמור לסיים את תקופת ההארכה ב-12 בדצמבר. יצוין כי מנכ"ל משרד רה"מ, יוסי שלי, יפרוש בסוף החודש מתפקידו והוא מכהן כבר כמ"מ מנכ"ל תקומה. לפיכך, לא סביר שהוא ימונה כממלא מקום הנציב.
השופטים שדנו בעתירה הם ממלא מקום נשיא בית המשפט העליון השופט יצחק עמית, השופט נעם סולברג והשופטת דפנה ברק-ארז.
בהחלטה של בית המשפט העליון נכתב כי "מבלי שנעלם מעינינו כי כהונתו של הנציב הנוכחי נכון לעת הזו צפויה להסתיים ביום 12.12.2024 (ואיננו מביעים עמדה לגבי אפשרות הארכת הכהונה) ניתן בזה צו ביניים המורה למשיבים 1-2 (הממשלה וראש הממשלה – י"ש) להקפיא את הליך המינוי לתפקיד הנציב ולהימנע מכינוס ועדת המינויים המיוחדת וזאת עד להכרעה בעתירה או עד להחלטה אחרת".
בנוסף, השופטים כתבו בהחלטה כי "הצדדים מתבקשים להודיע תוך 7 ימים אם הם נכונים, מטעמים של יעילות הדיון, כי הדיון יתקיים כאילו ניתן צו על תנאי המורה למשיבים ליתן טעם מדוע לא יבטלו את התיקון להחלטת הממשלה 2129 מיום 4.11.2024 לגבי הליך מינוי נציב שירות המדינה ומדוע לא ימונה הנציב בהליך של ועדת איתור בלתי תלויה".
בחודש שעבר החליטה הממשלה כי נציב שירות המדינה ימונה על ידי ועדה שתקום שבראשה יעמוד השופט בדימוס חנן אפרתי ושני מועמדים נוספים. המשנה ליועצת המשפטית לממשלה גיל לימון טען כי הצעת הממשלה בעייתית מכיוון שמדובר בהחלטה למינוי הנציב הבא בלבד, ולא בקביעת מנגנון סדור שיקבע כיצד ימונו הנציבים הבאים גם כן: "הצעת המחליטים הנוכחית שבה מבקשת הממשלה לדון ביום שני הקרוב נמנעת, כאמור, מהסדרה קבועה של דרך מינוי הנציב, באופן שאינו עולה בקנה אחד עם הצורך לקבוע הליך קבוע כאמור לעיל".
בנוסף, התנגד לימון לכך שבהצעת הממשלה אין אפשרות לנקוט הליך תחרותי שיאפשר למועמדים שונים שלא מוצעים מטעם הממשלה להגיש מועמדות. החלטת בית המשפט העליון, שמבקשת מראש הממשלה לנמק מדוע לא ימונה הנציב בהליך של ועדת איתור בלתי תלויה, מתכתבת עם עמדת המשנה ליועמ"שית.
לפני כחודשיים הגישה היועמ"שית בהרב-מיארה את עמדתה לבג"ץ בנוגע לעתירה נגד מינוי הנציב. לדבריה, "החלטת הממשלה בעניין דרך מינוי נציב שירות המדינה יוצרת מצב חדש שלפיו ראש הממשלה יוכל לבחור בעצמו אדם שהוא חפץ במינויו לתפקיד נציב שירות המדינה, שאינו חייב לעמוד בתנאי סף מקצועיים מינימליים של ניסיון, כישורים או התאמה לתפקיד. מטעם זה ההחלטה, הסוטה מדרך מינוי הנציבים בעבר, אינה חוקית. מדובר במהלך משמעותי של הפיכת השירות הציבורי המקצועי לפוליטי".
בהרב מיארה בעד רציפות
הבוקר, עוד לפני קבלת החלטת בג"ץ בנושא, שלחה בהרב מיארה מכתב אל היועצת המשפטית של משרד ראש הממשלה שבו ביקשה לדאוג להבטחת רציפות תפקודית בנציבות שירות המדינה, לנוכח סיום כהונתו של הנציב הפורש פרופ' דניאל הרשקוביץ בשבוע הבא ב-12 בדצמבר 2024.
"יש להעדיף הארכה קצרה נוספת בכהונתו של הרשקוביץ על פני מינוי ממלא מקום חדש", כתבה בהרב מיארה. עם זאת הוסיפה כי "ככל שראש הממשלה יבקש שלא להאריך את מינויו של הרשקוביץ יש לנמק בחירה זו בנימוקים כבדי משקל. החלטה על מינוי ממלא מקום לתפקיד הנציב צריכה להתקבל בהליך תקין בהתאם לכללי המשפט המינהלי כי הנציב מחזיק בסמכויות סטטוטוריות". עוד הוסיפה כי "קיימת עדיפות שממלא המקום יהיה בתוך הסגל הניהולי הבכיר של נציבות שירות המדינה".
נציב שירות המדינה הוא אחד התפקידים הרגישים ביותר בשירות המדינה בישראל. הנציב עומד בראש נציבות שירות המדינה, שהיא הגוף האחראי על כל הליך המינויים בשירות המדינה, מהמשרות הזוטרות ביותר ועד מנכ"לי משרדי הממשלה.
נתניהו בוחן את מינויו כנציב של עו"ד רואי כחלון המשמש ראש מטה במשרד רה"מ. לכחלון, ששימש בעבר כראש צוות בפרקליטות, אין ניסיון ניהולי נדרש לכהן כנציב. גורמים משפטייים מעריכים שאם הוא ימונה לתפקיד - תוגש עתירה לבג"ץ נגד המינוי וספק אם המינוי יעמוד בבג"ץ.
