החזית הירוקהאזור התעשייה אשדוד מציג: זיהום גובר, טיפול חסר
החזית הירוקה
אזור התעשייה אשדוד מציג: זיהום גובר, טיפול חסר
אזור התעשייה אשדוד הוא ממוקדי פליטת המזהמים הגדולים בישראל, ובדיקה חדשה מגלה 400 חריגות בזיהום אוויר בבית הזיקוק במקום מאז 2023. הרגולטור הודיע לפני כשנה על קנס זעום של 7 מיליון שקל אך גם אותו לא הטיל, ופעולות מניעה נוספות טרם ננקטו
אזור התעשייה באשדוד נחשב לאחד המזוהמים בישראל. הוא גדוש במפעלים הפולטים לאוויר שלל חומרים מסוכנים לבריאות, בהם תחמוצות חנקן וחומרים החשודים או מוכרים כמסרטנים, בשיעור כפול מזה שנמדד במפרץ חיפה. בקרוב, תצטרף לאזור תשתית מזהמת נוספת: תחנת כוח במתקן ההתפלה באשדוד. תחנת הכוח תוקם בטכנולוגיה מזהמת, שתוביל לפליטה של פורמלדהיד, מזהם מסרטן, בהיקף גבוה משמעותית מזה הקיים כיום באשדוד. כדי לסבר את האוזן: כלל המפעלים המדווחים היום למשרד להגנת הסביבה, פולטים לפי ההערכות 20 טון פורמלדהיד בשנה (מתוך כ־488 טון ממקורות שונים). לפי המשרד להגנת הסביבה עצמו, כמות הפליטות של מתקן ההתפלה שייצר גם חשמל, צפויה להיות בין 20 טונות בשנה בהנחה סבירה של הפעלה חלקית בלבד.
כלומר המתקן יוסיף לאזור כמות גדולה של מזהם הנחשב למסרטן — מדובר על פי הערכה שמרנית בגידול של פי 100 בפליטות הפורמלדהיד באזור התעשייה אשדוד היום והכל בהפעלה חלקית של המפעל.
מתקני ההתפלה, המספקים יותר מ־70% מהמים בישראל, מפיקים אותם בהליך מזהם. כדי לייצר 1 מ"ק מים מותפלים יש צורך ב־3‑4 קוט"ש חשמל, שייצורו גורם לפליטת תחמוצות חנקן, חומרים מרחפים ועוד. בחלק מהמתקנים בישראל הוקמה תחנת כוח, ונוספת מתוכננת במתקן ההתפלה באשדוד.
בזמן שעוד תשתיות מזהמות מוקמות המשרד להגנת הסביבה מנסה להגביר שקיפות ומפרסם את נתוני תחנות הניטור התפעוליות באזור. הפרסום מאפשר לקבל תמונה טובה יותר של מפת הזיהום העירונית, אך הוא גם חושף את החולשה והסחבת שמאפיינת את הרגולטור בטיפול בזיהום אוויר. בדיקה של תחנות הניטור התפעוליות של בית זיקוק אשדוד, מעלה חריגות רבות וממושכות בפליטות בנזן, מזהם הנחשב למסרטן. הבדיקה מצטרפת להפרות נוספות שמצא הרגולטור בשנים האחרונות, אך תוכנית להפחתתו לא יושמה עד היום, וגם עיצום כספי בשל הפרות סביבתיות אחרות לא הוטל בפועל עד היום.
בית זיקוק אשדוד מייבא נפט ומייצר תזקיקים שונים. הוא נמצא בבעלות חברות שפיר, מנורה, סאמיט, מגדל וכלל ביטוח, וב־2023 הרווח התפעולי שלו הסתכם ב־255 מיליון דולר — צמיחה של 68% מ־2022. ליבת העיסוק של המפעל היא דלקי מאובנים, אשר שריפתם גורמת למשבר אקלימי חריף, ולזיהום אוויר קטלני המוביל למקרי מוות רבים בעולם בכל שנה.
רק בקיץ החולף, מצא המשרד להגנת הסביבה כי בית הזיקוק באשדוד הוא המפעל השלישי המזהם ביותר בישראל מבין המפעלים בבעלות ציבורית או ממשלתית.
בינתיים לא נראה שהמשרד ממהר לפעול כדי להפחית את השפעת החומרים המזהמים. בתחנת ניטור האוויר הצמודה לבית זיקוק אשדוד, נמדדו מתחילת 2023 לפי בדיקה שביצע פרופ׳ עדי וולפסון, מומחה לקיימות מהמכללה האקדמית להנדסה סמי שמעון, מאז תחילת 2023 כ־400 חריגות של פי 10 ואף פי 20 מהערך המוגדר בחוק אוויר נקי כמהווה זיהום אוויר חזק או בלתי סביר (ערך סביבה). מתחילת שנת 2024 לבדה, נמדדו 142 חריגות בבנזן בתחנה התפעולית, בערכים המגיעים עד פי 13 מערך הסביבה.
במשרד יודעים
במשרד להגנת הסביבה מודים כי בבית זיקוק אשדוד נמדדים ערכי בנזן גבוהים לאורך זמן
כאמור, למרות שהמפעלים ברחבי הארץ פולטים חומרים מסוכנים לבריאות, האזרחים לא יכולים לקבל תמונת מצב מלאה של הזיהום והסיכון במפעלים הסמוכים לעיר בה הם מתגוררים. לאחר מאבק ציבורי ממושך החל המשרד להגנת הסביבה לפרסם לפני כחודש את נתוני התחנות המשקפות את הזיהום על גדר המפעלים בישראל. הנתונים לא מתפרסמים באופן מיידי, אלא שבעה ימים מיום קבלתם במשרד להגנת הסביבה, לאחר בדיקתם. התחנות גם לא משקפות את הזיהום הנמדד באזורים מאוכלסים – שם ניצבות תחנות ניטור אחרות.
1 צפייה בגלריה
פרופ' עדי וולפסון. "הרשויות חייבות לטפל בזיהום באיזור התעשייה אשדוד"
(צילום: מאיר אבן חיים)
במקרה הנוכחי, הזיהום ידוע למשרד להגנת הסביבה זמן רב. במשרד אף מודים כי ״בתחנת הניטור התפעולית בית זיקוק אשדוד נמדדים ערכי בנזן גבוהים לאורך זמן״.
עסקים המטפלים בדלקים מזהמים נדרשים בהיתרי פליטה ובתנאים קפדניים. אולם כשהם מפרים אותם, ההליכים מצד המשרד להגנת הסביבה נמשכים שנים, וכך גם הטיפול בליקויים. בעקבות חריגות שונות מהיתר הפליטה לאורך שנים, המשרד להגנת הסביבה הזמין באוגוסט 2023 את המפעל לשימוע שנערך בספטמבר. כעבור חודש המשרד הודיע לתקשורת על כוונתו להטיל עיצום (קנס) של כ־7 מיליון שקל על המפעל בגין חריגות אחרות שנמצאו בדיגומי פתע ובניטור רציף בארובותיו. למרות הזמן שחלף, עד היום — העיצום לא הוטל. טיעוני המפעל בנושא התקבלו לבחינת גורמי המקצוע בינואר 2024, אך עד עתה לא הושלם ההליך, והמזהם לא שילם.
במעמד השימוע דרשו נציגי המשרד ״מבית הזיקוק להגיש ולבצע תוכנית ובה פעולות להפחתת ריכוזי הבנזן בסביבה״. אולם התוכנית לא פורסמה, לא ידוע אם בכלל ניתן לה מועד לביצוע (המשרד להגנת הסביבה התעלם משאלות על כך), והיא לא יצאה לפועל עד עתה. המשרד השיב כי ״אחת הפעולות שהמפעל מקדם היא מחמצן תרמי (RTO) על גבי מערכת השבת האדים במסוף התזקיקים" — מנגנון להפחתת הזיהום, וכי "יש פעולות נוספות שנבחנות על ידי גורמי המקצוע במשרד. לאחר גיבוש הדרישות הן יעוגנו באופן מחייב שיאפשר לנציגי המשרד לפקח ולאכוף במידת הצורך״. גם במקרה הזה, מועדים לא ניתנו.
בלי חריגות, לכאורה
בדיקות של המשרד לבטיחות וגהות לעובדים הנחשפים לעבודה עם בנזן במפעל נמצאו תקינות
התחנות התפעוליות לא משקפת את זיהום האוויר באזורי המגורים, אך מה באשר לעובדים? המשרד לבטיחות וגהות במשרד העבודה מבצע פעמיים בשנה, בהתאם לחוק, בדיקת מזהמים בשטח המפעלים בארץ, לעיתים תוך הודעה מראש למפעלים, כך שהם יכולים להיערך לבדיקה. בבדיקות שביצע בתוך המפעל כדי לבדוק את חשיפת העובדים, לרבות השבוע, לא נמצאו חריגות. הבדיקה משקפת מדידה של 8 שעות רצופות, ונעשית כאמור באופן נקודתי. בנוסף, כך לפי משרד העבודה, בדיקות תקופתיות של עובדים הנחשפים לעבודה עם בנזן נמצאו תקינות.
לדברי פרופ׳ וולפסון, ״ההשפעה של זיהום האוויר על בריאות האדם והסביבה היא מצטברת, וריכוז מוקדי הזיהום הגדול באזור התעשייה באשדוד לצד ריכוזי הבנזן הגבוהים, מחייבים את הרשויות ואת החברה להפחית את הזיהום לאלתר".
זיהום האוויר באזור אשדוד הוא רק דוגמה אחת למתרחש בישראל. לפי ה־OECD, מרבית אזרחי ישראל חשופים לזיהום אוויר חריג באופן יום יומי. 2,500 אזרחים מתים בכל שנה בשל כך, ורבים נוספים נאלצים להתמודד עם מחלות שונות וירידה באיכות חייהם. אי הטיפול בזיהום האוויר עמד במרכזם של דוחות מבקר מדינה, גם השנה.
מהמשרד להגנת הסביבה נמסר: ״תחנות הניטור התפעוליות מנטרות את איכות האוויר בגדר המפעל בסמוך למקורות הפליטה.. במקרים שבהם ימדדו בתחנות ניטור תפעוליות ערכים גבוהים מהמותר כחוק — יקיים המשרד להגנת הסביבה הערכה בדבר השפעת מקור הפליטה על האוכלוסייה הסמוכה למפעל. על פי תוצאות ההערכה, תישקל נקיטה של אמצעים מנהליים ואם ימשיכו להימדד ריכוזים גבוהים של זיהום — ישקול המשרד נקיטת אמצעי אכיפה נוספים״.
מבית הזיקוק אשדוד נמסר: ״תחנות הניטור המדוברות נמצאות בתוך בית הזיקוק ומיועדות לצרכים תפעוליים. באזור התעשייה פזורות תחנות רבות שנועדו לבדוק את רמת הבנזן בסביבה — ולמיטב ידיעתנו באף אחת מהתחנות לא נרשמו חריגות ביחס לערכים הסביבתיים אותם קבע המשרד להגנת הסביבה. הנושא המשפטי מול המשרד להגנת הסביבה עדין נמצא בדיאלוג מקצועי״.
