תחקיר NSO והמשטרהמה אמר יועמ״ש המשטרה עוד ב-2018?
תחקיר NSO והמשטרה
מה אמר יועמ״ש המשטרה עוד ב-2018?
המשטרה טוענת כי השימוש בתוכנת פגסוס מוסדר באמצעות חוק האזנות סתר. אלא שהיועץ המשפטי של המשטרה עצמה, אלעזר כהנא, הסביר בשנת 2018 בדיון שנערך בכנסת, כי החיפושים בטלפונים ובמחשבים דווקא אינם כלולים בחוק
האם צווים שמונפקים לפי חוק האזנות סתר מאפשרים למשטרה להשתמש בפגסוס כדי לחדור למכשירי אזרחים ולשלוף משם מידע? לפי תגובות המשטרה לממצאים שהעלה תחקיר “כלכליסט”, התשובה היא כן חד־משמעי.
אבל בדיון שנערך בכנסת ב־2018 התשובה נשמעה אחרת לגמרי מפיו של מי שהיום מכהן כיועץ המשפטי למשטרה, תנ"צ אלעזר כהנא. חדירה למחשב וחיפוש בו, הבהיר אז כהנא לח"כים, "זו לא האזנת סתר. חיפושים זה לא פה. אין דבר כזה".
בעקבות תחקיר "כלכליסט", שחשף את השימוש שעשתה המשטרה בתוכנת הריגול פגסוס של NSO הישראלית, כולל שימושים מרובים ללא צווים או צווים שהוצאו בדיעבד, טענה המשטרה שכל השימוש בתוכנה נעשה כחוק, ובפרט לפי צווים שהוצאו בהתאם לחוק האזנות סתר. היה זה חלק מהנרטיב שגיבשה הממשלה בתגובה לפרסומים, וגם היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, במכתב ששלח בשבוע שעבר למשטרה, כתב כי השימוש בפגסוס "נעשה במסגרת הסמכויות המוקנות למשטרה לפי חוק האזנת סתר".
"חיפוש בידיעתו, זה לא סתר"
אולם, על תפיסות אלו יחלוק כאמור כהנא, שמונה רק באוקטובר האחרון לתפקיד היועץ המשפטי למשטרה. ב־2018, בעודו מכהן כעוזר היועץ ובזמן שבו לפי תחקיר “כלכליסט” כבר נעשה שימוש בתוכנה של פגסוס, זומן כהנא לדיון בוועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת בנושא האזנות סתר. הוא נשאל שם האם חוק האזנות סתר מכסה גם כניסה למחשבים וחיפוש במידע שמצוי בהם, או רק יירוט של תקשורת בין מחשבים. תשובתו לכך היתה: "לא הכניסה למחשב, אלא יירוט. האזנת סתר היא בהגדרתה יירוט. זאת אומרת, צריך להיות on line. אני לא הולך ומחפש מה שהיה אתמול. זה תקשורת בין מחשבים. אני לא יכול להיכנס למחשב, אלא אם כן זה חיפוש גלוי. בסתר אני לא יכול להיכנס למחשב ולהוציא ממנו תמונות שצולמו אתמול או שלשום. אני צריך תווך, צריך יירוט תווך".
כלומר, כל חדירה למחשב צריכה צו מסוג אחר לגמרי, כזה שבו האדם שבמרכז הצו יודע על החיפוש שנעשה. הח"כים התדיינו קצרות במשמעות דבריו. "רק מה שיצא מהמחשב לחלל האלקטרוני", אמר ח"כ בני בגין (ליכוד). אורי מקלב (יהדות התורה) חלק עליו: "יירוט נמצא בהגדרה של חיפוש. לא האזנה אלא חיפוש". וכהנא התנדב להבהיר: "זה חיפוש. היום אין חיפוש ללא ידיעת... (כך בפרוטוקול — ע”כ). לא, זה לא האזנת סתר. זה לא פה. חיפושים זה לא פה ואין דבר כזה".
ובכל זאת, כהנא מבהיר בחלק אחר בדיון את ההבדל בין צו האזנות סתר לצו שמאפשר חיפוש בחומר מחשב: "כדי להאזין האזנת סתר, להתכתבות דואר אלקטרוני של שני אנשים, אני צריך צו בית משפט מחוזי. כל תהליך האזנות הסתר הוא מורכב. כדי לקבל צו חיפוש במחשב כדי לקחת את הדואר האלקטרוני של האדם עשר שנים אחורה אני הולך לבית משפט שלום כי זה חיפוש בידיעתו, זה לא סתר. חיפוש בידיעתו, בית משפט שלום — צו. מה יותר פוגע בפרטיות? שבוע קדימה או 10 שנים אחורה?"
אין דבר כזה חיפוש בסתר, אומר כהנא. אבל מי שעקב אחרי החשיפות ב”כלכליסט” בימים האחרונים, שלפיהן בין השאר, עם הכניסה למכשיר המטרה פגסוס שולפת את המידע ששמור עליו, ומעבירה אותו למחשב המשטרה שם הוא מאורגן אוטומטית לתיקיות, מבין מיד שזה בדיוק מה שעשתה המשטרה בפועל.
"להשלים את חוק החיפוש"
בהמשך כהנא גם מתייחס ישירות לכך שהחוק כיום לא נותן מענה לאופן השימוש בטכנולוגיה, ואומר שיש צורך בחוק שיסדיר את הצרכים המודרניים של המשטרה. בפרט, הוא מתייחס להצעת חוק החיפוש שקידמה המשטרה בהקשר זה. "הצעת החוק שהגשנו משלימה חלק מהפערים", הוא אמר. "חלק אחר מהפערים אמור להיות או קיים במסגרת הצעת חוק החיפוש החדש - זה מה שיושב ליד. זאת אומרת, כל עולם חיפוש במחשב שבעינינו הוא לגמרי נושק את עולם האזנות הסתר. הטלפון והמחשבים שלנו הם בה בעת גם טלפון וגם מחשב. כשאתה ניגש כדי לחקור מה שקורה שם אתה צריך להשתמש בשני חוקים נפרדים, ומתי אתה פה ומתי אתה פה? זה עסק לא ברור. העולם הזה טכנולוגית סופר מורכב. לכן, הצורך הוא, קודם כל, להשלים את חוק החיפוש שבעיניי הוא ה־must, הוא הדבר הראשון. זה שבמדינת ישראל הנושאים האלה עדיין לא מוסדרים זה פער מאוד מאוד גדול".
כהנא אומר כאן בעצם שיש פער בין המצב הטכנולוגי הקיים לכלים שהחוק מקנה למשטרה, ושיש צורך בחקיקה חדשה. כל זה מעלה את השאלה, האם ידע כהנא שנעשה שימוש בפגסוס באופן שלתפיסתו מנוגד לחוק, או האם שימוש בעייתי זה הוסתר ממערך הייעוץ המשפטי של המשטרה.
מהמשטרה נמסר: “הדברים שנאמרו על ידי יועמ”ש המשטרה, תנ”צ אלעזר כהנא, מדויקים ותואמים את המציאות גם כפי שהיא קיימת כיום וגם כפי שדיווחה המשטרה. דיון הוועדה הוקלט, ומי שמקשיב להקלטה יכול להיווכח שהתפתח תוך כדי הדברים שיח שהשתתפו בו מספר חברי כנסת והמענה ניתן לשאלות שנשאלו על ידם. בפועל הובהר על ידי יועמ”ש המשטרה שהאזנת סתר מתייחסת ליירוט של תקשורת בין מחשבים מכאן ולהבא, בעוד שבחיפוש ניתן לשלוף חומרים מהעבר ואת זאת המשטרה עושה רק באמצעות צווי חיפוש במחשב ובידיעת המחזיק במחשב”.
