מנדלבליט מגן בבג"ץ על מינוי פרץ לראשות תע"א: ניסיון עסקני שווה לניסיון עסקי
מנדלבליט מגן בבג"ץ על מינוי פרץ לראשות תע"א: ניסיון עסקני שווה לניסיון עסקי
הממשלה הגישה כתב הגנה נגד עתירת התנועה לאיכות השלטון, שטענה שפרץ אינו נמנה עם "נבחרת הדירקטורים" ולא עומד בתנאי הסף, כפי שקבעה ועדת גילאור; היועמ"ש קבע כי "במקרה החריג דנן אף החלטת הממשלה והשרים לסטות מהחלטת הוועדה באה בגדר מתחם הסבירות", ותלה את ההצדקה בקיום ניסיונו של פרץ בתחום יחסי העבודה
ממשלת ישראל, באמצעות פרקליטות המדינה, הגישה אתמול לבג"ץ את כתב הגנתה על מינוי עמיר פרץ לדירקטור ובהמשך ליו"ר התעשייה האווירית.
התנועה לאיכות השלטון עתרה נגד המינוי בטענה שפרץ אינו נמנה עם "נבחרת הדירקטורים", ובעיקר מפני שוועדת גילאור, הוועדה לבדיקת מינויים, קבעה שאינו עומד בדרישת הכישורים המיוחדים הנדרשים כדי למנותו על אף קיומה של זיקה פוליטית.
נדירים המקרים שבהם הממשלה ממנה בניגוד להחלטת הוועדה. "נקודת המוצא היא כי על הממשלה לתת משקל רב ומעמד נכבד להחלטות ולהמלצות הוועדה", נכתב בתשובת המדינה. אבל במקרה הנוכחי "סבור היועץ המשפטי לממשלה כי במקרה החריג דנן אף החלטת הממשלה והשרים לסטות מהחלטת הוועדה באה בגדר מתחם הסבירות".
עילת הסבירות היא הנשק המשפטי המוכר שמאפשר להפוך החלטות. בג"ץ הופך באמצעותה החלטות שלטוניות, וכאן הפך היועץ המשפטי באמצעותה את החלטת ועדת גילאור. עילת הסבירות עומדת במרכז הקרב על המשילות. כאשר בג"ץ הופך החלטה שלטונית נטען נגדו שפלש לתוך תחומה של הרשות המבצעת. במקרה הנוכחי הפעיל היועץ את עילת הסבירות כדי להגן על החלטת הממשלה ולהפוך את ההחלטה המשפטית של ועדת גילאור. לרוב המשפט גובר על השלטון באמצעות הסבירות, וכאן השלטון מבקש לגבור על המשפט באמצעות אותה עילה אמורפית של הסבירות, שניתן לעצבה ולהתאימה להחלטה הרצויה.
פרץ לא ממש עומד בתנאי הכשירות שמתווה חוק החברות הממשלתיות
במרכז נימוקי היועץ עומדים אלה: "ניסיונו המיניסטריאלי הרחב של מר פרץ בשורת משרדי ממשלה, ובהם משרד הביטחון, שבהם ניהל תקציבים גדולים (במשרד הביטחון תקציב של כ-60 מיליארד שקל) וצבר ניסיון בניהול מערכות גדולות ובקבלת החלטות אסטרטגיות וניהוליות בעלות משמעויות רחבות ביותר; וכן ניסיונו בתחום יחסי העבודה כיו"ר ההסתדרות".
הבעיה היא שגם אם מנכים את סוגיית הזיקה הפוליטית לממנה, שר הביטחון בני גנץ, פרץ לא ממש עומד בתנאי הכשירות שמתווה חוק החברות הממשלתיות. לפרץ אין תואר אקדמי רלוונטי, ולכן עליו לעמוד בתנאים חריגים ביותר ובשל נימוקים מיוחדים (כך נכתב בחוק) של 12 שנות ניסיון כאשר שש מהן בגוף בעל היקף פעילות לפחות זהה לתעשייה האווירית (14 מיליארד שקל).
לפרץ אין שש שנות כהונה בגוף בעל היקף פעילות של למעלה מ-14 מיליארד שקל, ואין לו ניסיון בהיקף המורכבות של החברה הטכנולוגית, עסקית, יצואנית, תעשייתית מהגדולות בארץ. מכאן המחלוקת על חוקיות המינוי.
הניסיון העסקי הנדרש הוחלף כאן בניסיון עסקני. הכישורים המיוחדים שמצדיקים את המינוי הם הניסיון בתחום יחסי העבודה. "ניסיון זה", נכתב בתשובת המדינה, "מעניק למר פרץ יתרון משמעותי בשים לב לכך שאחד האתגרים הגדולים עמם מתמודדת החברה כעת הוא יחסי העבודה, המשפיע על תפקוד החברה, רווחיותה ויעילותה, ועולה ביתר שאת במסגרת הפרטת החברה העומדת כעת על הפרק".
ועכשיו בג"ץ יצטרך להחליט אם ה"סבירות" של היועץ המשפטי גוברת על החלטת ועדת המינויים, ובעקיפין גם על הוראות חוק החברות הממשלתיות. פרץ כבר נכנס לתפקיד, ובמיוחד דווח על פעילותו בתחום כישוריו המיוחדים – קשריו עם ועד העובדים. כבר ביום שבו אישר דירקטוריון תע"א את מינויו לתפקיד, הוא מיהר לטקס הדלקת נרות עם יו"ר הוועד יאיר כץ.
בנוסף התייצב, כפי שדווח ב"כלכליסט", בכנס של חברי מועצת ועד עובדי תע"א במלון הספא כרמים בקריית ענבים. פרץ היה אורח הכבוד באירוע. הזמנה של יו"ר החברה לאירועים מסוג זה לא היתה מקובלת בעבר. "הנוכחות של עמיר פרץ באירוע של הוועד היא הזיה. האיש בא להיות יו"ר ועד משודרג, ולא יו"ר חברה עסקית, וכן להביא את אלפי עובדי התעשייה האווירית להצביע לבני גנץ. זה זועק לשמים", ציטט עציון את אחד המנהלים שהשתתף באירוע.
