אל על ביקשה לערער על ניהול ייצוגית נגדה על מגבלת הטיית מושבים - ונדחתה
אל על ביקשה לערער על ניהול ייצוגית נגדה על מגבלת הטיית מושבים - ונדחתה
ביהמ"ש העליון דחה לפני מספר ימים ערעור של החברה בנוגע לאישור ייצוגית נגדה בטענה להטעיה כביכול של הלקוחות - מאחר שלא גילתה כי קיימים במטוס מושבים בעלי מגבלת הטיה של המושב. העליון: "עצם נכונות חלק מהנוסעים לשלם על מיקום ונוחות מהווה אינדיקציה שמדובר בעניין מהותי"
ביהמ"ש העליון דחה לפני מספר ימים בקשת ערעור שהגישה חברת אל על, על החלטת ביהמ"ש המחוזי בתל אביב לאשר ניהול תביעה ייצוגית נגדה בטענה כי זו הטעתה כביכול את ציבור לקוחותיה ולא גילתה להם כי קיימים במטוס מושבים בעלי מגבלת הטיה של המושב - וגבתה עבור אותם מושבים מחיר זהה למושבים אחרים באותה מחלקה. שופט העליון, עופר גרוסקופף דחה את בקשת אל על לקבלת רשות ערעור וקבע כי "עצם הנכונות של חלק מהנוסעים לשלם תוספת כספית בעבור מיקום ונוחות המושב מהווה לכאורה אינדיקציה חזקה לכך שהמדובר בעניין מהותי לפחות מבחינת חלק משמעותי מהלקוחות".
עוד קבע השופט כי "אף הדחייה לעת הזו של טענת החברה כי היא גילתה פרט מהותי זה לצרכנים אינה מגלה פגם, בוודאי לא פגם בולט, בהחלטת האישור. כפי שהסיק בית משפט קמא (המחוזי -ל.ד) ,מגבלת הטיית משענת גב המושב אינה מופיעה בשלבי רכישת הכרטיס באתר החברה אלא במיקומים המחייבים גלישה אקטיבית נוספת, כך שיש בסיס לטענה כי אין מדובר בגילוי מספק".
בית המשפט המחוזי בתל אביב אישר בנובמבר 2023 ניהול תביעה ייצוגית נגד חברת התעופה אל על. במסגרת התובענה הייצוגית טענה המבקשת באמצעות עוה"ד טל ספיר ואיתי רובין כי בעקבות נחיתות המושב בטיסה שבה טסה מלונדון לישראל והאופן שבו נדרשה לשבת משך שעות הטיסה הארוכות נגרמה לה אי נוחות, כך שהיא וחברתה שהייתה עמה בטיסה נאלצו לעשות "תורות" ביניהן בישיבה במושב "הנחות" במהלך כל הטיסה. עוד טענה התובעת הייצוגית כי זה איננו שירות הטיסה אותו היא רכשה מאחר ולטענתה השירות שאותו רכשה כולל מושב מוטה לאחור, ככל שאר מושבי המטוס.
מנגד טענה אל על כי יש לדחות את הבקשה לאישור תביעה ייצוגית נגדה. אל על טענה כי בטיסת החזור היה המטוס בתפוסה מלאה והוקצה למבקשת מושב בעל הטיית משענת מוגבלת, וזאת נוכח מבנה המטוס, כאשר שורה זו משמשת בדרך כלל את צוותי דיילי המטוס ואבטחתו ואינה מוקצית לנוסעים, אלה במקרים שבהם הטיסה מלאה. אל על ציינה כי המושב האמור הוקצה למבקשת במסגרת הליך הצ'ק אין באתר החברה, לאור העובדה שהמבקשת לא בחרה מושב ספציפי כלשהו בעת רכישת כרטיסי הטיסה. עוד נטען כי אל על הוסיפה (בעקבות הליך דומה שהסתיים בהסדר הסתלקות והתנהל נגדה) בהליך ההזמנה באתר שלה, מסך גדול וברור לגבי אפשרויות ההושבה השונות במטוס.
כמו כן, נטען כי בעת בחירת מושב באתר החברה הוספה הערה בכיתוב בולט ובצבע שונה, כאשר נוסע יבחר מושב בעל מגבלת הטיה. השופט המחוזי דורון חסדאי אישר ניהול תביעה ייצוגית נגד אל על וקבע כי "טיבו של מושב הטיסה, לרבות קיומה של מגבלת הטיה מהווה עניין מהותי בעסקה. כמו כן ולאור העובדה שאין המדובר במגבלה זניחה הרי שלצורך ההכרעה בשלב זה המדובר בפגם שחלה על אל על החובה לגלותו".
אל על הגישה בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון וטענה כי המחוזי שגה כאשר לא דחה את בקשת האישור כנגדה, וכי בחינה סדורה של הגדרת "עניין מהותי בעסקה" לפי החוק והפסיקה מובילה למסקנה כי מגבלת ההטיה במשענת גב המושב איננה עניין כזה. עוד נטען כי הגדרת הקבוצה שנקבעה רחבה מן הראוי, שכן היא כוללת גם נוסעים שהוקצו להם מושבים בעלי מגבלת הטיה למשענת גבם מטעמי בטיחות.
השופט גרוסקופף דחה כאמור את בקשת אל על אך קבע כי טענתה ביחס לסוגי המושבים שהטיית משענתם מוגבלת הנכנסים בתחומי הגדרת הקבוצה המיוצגת אכן ראויה להישמע והעליון הותיר את הסוגיה הזו לשיקול דעתו של בית המשפט המחוזי אשר רשאי לצמצם את הגדרת הקבוצה הזכאית לסעד בתום ההליך. אל על תידרש כעת להגיש כתב הגנה ואז צפוי להתקיים הליך באשר לתביעה הייצוגית אשר בסיומו יגיע בית המשפט המחוזי להכרעה, אלא אם כן יגיעו הצדדים להסכם פשרה קודם לכן ובית משפט יאשרו.
מאל על נמסר בתגובה: "החברה תלמד את ההחלטה ותגיש את כתב הגנתה לתביעה הייצוגית כנדרש".
