החזית הירוקהרצף מהלומות ממשלתיות רוקן מתוכן את המשרד להגנת הסביבה
החזית הירוקה
רצף מהלומות ממשלתיות רוקן מתוכן את המשרד להגנת הסביבה
בתוך פחות מחודשיים הנחיתה הממשלה רצף מהלומות שמאיימות לפורר את המשרד להגנת הסביבה: מגזילת הקופה של קרן הניקיון בידי ש"ס, דרך העברת המשטרה הירוקה לאיתמר בן גביר ועד סילוק שומרי הסף הסביבתיים מוועדות התכנון. מלבד זאת, התמקמה בראש המשרד עידית סילמן, שרה מאוד לא נחושה המשחיתה את זמנה על פגישות עם מכחישי אקלים
השתלטות משרד הפנים על קרן הניקיון, הדחת שומרי הסף הסביבתיים מוועדות התכנון, בנייה זללנית של יישובים מנותקים בשטחים הפתוחים, ביטול הפיקדון על בקבוקי המשקה הגדולים, העברת המשטרה הירוקה לאחריות השר לביטחון לאומי, פגיעה בחוק להפחתת זיהום האוויר הקטלני בישראל, חיזוק כוחם של המפעלים המזהמים, מס חדש על רכבים חשמליים – אלה הצעדים האנטי־סביבתיים שקידמה הממשלה החדשה בתוך פחות מחודשיים ומאיימים לפורר את המשרד להגנת הסביבה, שבראשו עומדת היום עידית סילמן.
"כל המהלכים האלו הם החלשה משמעותית בכל כלי האכיפה, ההרתעה, התקציבים ואפילו היכולת להשפיע על איכות התכנון. לא ברור מה יישאר מהמשרד להגנת הסביבה", אומרת גלית כהן, לשעבר מנכ"לית המשרד, שכיהנה בתפקיד 20 שנה ופרשה עם מינויה של סילמן. "התפקיד של המשרד להגנת הסביבה זה לצמצם חשיפה לזיהום אוויר כבד שהורג, לדאוג שחומרים מסוכנים לא יהוו סיכון או איום על שימושים ציבוריים או מגורים, שנוכל לקנות בית בלי שמעל ראשנו יש קו מתח גבוה שפולט קרינה מסוכנת. הגנת סביבה זה לא משהו שנחמד שיהיה, אלו החיים שלנו. ובכל זאת במקום לתת למשרד עוד כוח אדם, תקציבים וסמכויות כדי להתמודד עם אתגרים שרק מתרבים, מחלישים אותו".
המתקפה הרב חזיתית על הסביבה החלה עם ביטול המס על כלי פלסטיק חד־פעמיים, שהצליח להוביל לצמצום של 34% בצריכתם. הביטול הזה הוא אחד הצעדים הראשונים שבו התהדר שר האוצר בצלאל סמוטריץ', ועם כניסתה לתפקיד הצהירה השרה סילמן כי "הדרך הנכונה להשגת תוצאות היא באמצעות הגברת מודעות". רק שהצהרה זו מנוגדת לעמדת אנשי המקצוע במשרדה, וגם המדינות המפותחות מקדמות איסורים על מכירת כלים חד־פעמיים. סילמן לבסוף יישרה קו עם הדרג המקצועי והתנגדה לביטול המס בישיבת הממשלה, אך המס בוטל בלי שבמקביל הוחל כל צעד סביבתי אחר שיפצה על הנזק. "מבטלים את היכולת שלנו להגן על הציבור. זה מרגיש כמו מכירת חיסול של המשרד", אומרים אנשי המקצוע במשרד.
אבל זו היתה רק המהלומה הראשונה שנחתה על המשרד להגנת הסביבה. בשבוע שעבר למשל החליט ממלא מקום שר הפנים לקדם במהירות את דרישתה הקואליציונית של ש"ס להשתלט על קרן הניקיון של המשרד להגנת הסביבה.
בקרן הצטברו כ־3.6 מיליארד שקל במשך 40 שנה, שנועדו לטפל במשבר הפסולת. ישראל מטמינה באדמה 80% מהפסולת, והשרים המתחלפים תדיר משנים את מדיניות הפסולת באופן המקשה ליישם פתרונות ארוכי טווח. בדו"ח חמור הזהיר מבקר המדינה כי המקום להטמנת פסולת הולך ואוזל, ולפי חישוב של ארגון "אדם טבע ודין", ללא שינוי יידרשו עוד 3,000 דונם להטמנת פסולת בתוך עשור, כמו שטח גבעתיים. "הקרן סובלת מהרבה כשלים", אומר גורם בממשלה, "אבל בדיוק כשהיא התחילה להמריא, עושים את זה. סוף־סוף מתחילים להקים מתקני קצה, ועכשיו הברדק הזה. זה מטורף".
הצעת המחליטים בנושא צפויה לעלות בשבוע הבא לממשלה, לאחר שקודמה על ידי משרד הפנים, אף שהתחום אינו בסמכותו. "הם הנחיתו לנו על הראש הצעת מחליטים", מספר מנכ"ל המשרד גיא סמט. "אנחנו מקבלים את זה שמשרד הפנים יישב בקרן, אבל אנחנו צריכים להיות רוב. הם יכולים להסתפק בנציג אחד. השלטון המקומי מתנגד להקמה של מתקני פסולת, בין אם זה בראשון לציון, כפר סבא או במקומות אחרים. אנחנו אומרים לעיריות 'קחו כסף ותקימו מתקנים', והן לא מעוניינות. אם נעביר את הכסף לרשויות, לא יקומו מתקנים וההטמנה תמשיך".
מהלך נוסף שמצוי במו"מ מתקדם הוא דרישת השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, להעביר למשרדו את האחריות על המשטרה הירוקה, זרוע האכיפה של המשרד להגנת הסביבה. עם תקציב של כ־20 מיליון שקל, ו־44 פקחים, המשטרה הירוקה קונסת ופותחת בהליכים פליליים נגד חברות מזהמות ועבריינים סביבתיים. חלק מהפקחים מתוקצבים מקופת קרן הניקיון, בין היתר עבור מניעת זיהום אוויר מתחבורה ומאבק בשריפות פסולת באמצעות 12 פקחי ינשו"ף.
כעת החשש הוא שניתוק המשטרה הירוקה ממשרד הגנת הסביבה יוביל לפגיעה מקצועית ולשימוש בכוח האדם למטרות אחרות. "בעל מפעל שלא עומד בתנאי רישיון העסק יודע שפותחים נגדו חקירה מחר בבוקר", מסבירה כהן. "לא ממתינים לשר לביטחון לאומי שיחליט אם בסדרי העדיפויות שלו נמצאת אכיפה על מפעלים מסכנים ומזהמים. מה המשרד לביטחון לאומי רוצה מכבשת הרש?"
לכלל השותפות הקואליציוניות ניתנו הבטחות הנוגעות לסמכויות המשרד להגנת הסביבה. לאחר ש"ס ועוצמה יהודית, גם ביהדות התורה כבר פועלים למימוש הבטחה משלהם. בסוף ינואר הגישו הח"כים יעקב אשר, משה גפני ואורי מקלב הצעת חוק לביטול הפיקדון על בקבוקי המשקה הגדולים, אף שלפי המשרד להגנת הסביבה, הפיקדון הזה סייע ליצרניות לעמוד ביעדי המיחזור השנתיים. הרחבת החוק אף הובילה לתחילת הקמתה של תעשייה מעגלית בישראל: מפעלי מחזור בקבוקים בצפון ובדרום. לפי גורמים בתעשייה, מפעלים שסמכו על הכדאיות הכלכלית לאחר שלבקבוקים הוצמד ערך כספי, עלולים כעת להימצא בסיכון, עד כדי סגירתם.
גם תעשיית המשקאות עצמה, שאמנם התנגדה בכל כוחה להרחבת הפיקדון, תיאלץ להתמודד כעת עם חוסר הוודאות והיציבות העסקית שמייצרת ההתנהלות הזגזגנית של הרגולטור. סייקל למשל, חברת המחזור החדשה שנמצאת בבעלות החברה המרכזית למשקאות ומפעל המחזור rpet, המייצר בקבוקים חדשים מפסולת הבקבוקים, משקיעה 200 מיליון שקל בהליך של שלוש שנים שבמסגרתו יוצבו 1,500 מכונות אוטומטיות להשבת בקבוקים, כדי לאפשר לציבור להשיב לעצמו את הפיקדון, בעוד שהבקבוקים יעברו למחזור בישראל, ויהפכו לבקבוקים חדשים
"השיטה היעילה ביותר לאיסוף מכלי משקה היא שיטת הפיקדון", אומר קובי דר, מנכ"ל סייקל. "אם רוצים לאסוף בקבוקים ישירות מהתושבים, שמים תמריץ כלכלי וזה עושה את שלו. אם לא יהיה תמריץ ליצרני המשקאות ובכל זאת הם ירצו לייצר בישראל בקבוקים מפלסטיק ממוחזר, הם יצטרכו לייבא פלסטיק ממוחזר מחו"ל, בעוד הפלסטיק המקומי ילך להטמנה או למפעלים בחו״ל. זה הפוך מכלכלה מעגלית".
מוקשים נוספים למשרד הגנת הסביבה טמונים בחוק ההסדרים, שהכנסת אמורה לדון בו בחודשים הקרובים. החוק פורסם בשבוע שעבר להערות הציבור, לאחר מקצה שיפורים ותיקונים של המשרדים השונים. אלא שבעוד משרדים כמו האנרגיה והתיירות הצליחו לבטל סעיפים שפגעו בעצמאותם או בסמכויותיהם, המשרד להגנת הסביבה לא הצליח להכניס שום שינוי משמעותי, והוא צפוי לפגיעה בסמכויות הליבה שלו.
חוק אוויר נקי למשל עומד בפני פגיעה משמעותית לנוכח דרישת האוצר שתחנות כוח יוחרגו מהיתרי פליטה. כמו כן במשרד להגנת הסביבה כבר הסכימו לשינוי חוק אוויר נקי באופן שיאפשר למפעלים מזהמים לבחור את טכנולוגיות הפחתת הפליטות שלהם לפי שיקולים שונים, ולאו דווקא לפי יעילותן.
בנוסף לכך מתוכננת פגיעה קשה ביכולת המשרד להגנת הסביבה לצמצם מפגעים סביבתיים בחצר הבית שלנו. באוצר דורשים להדיח את יועצי המשרד מכל ועדות התכנון בישראל, שעוסקות בשלל נושאים כגון הקמת מפעלים מזהמים בסמוך לבתי מגורים, הקמת מלונות על קו החוף, הקמת שכונות מנותקות הפוגעות בשטחים הפתוחים, ללא צל ותחבורה ציבורית ראויה. את אנשי הגנת הסביבה יחליפו בוועדות יועצים מהסקטור הפרטי.
"נציג מהסקטור הפרטי לעולם לא ישאל למשל אם הפיתוח בכלל נדרש. הוא במקרה הטוב יפעל לצמצום מפגעים", אומרת כהן. "לעולם לא תהיה לו המקצועיות שיש במשרד. כשנציג הגנת סביבה מגיע לוועדה יש מאחוריו 600 מומחים מהטובים בארץ. דרשנו בשנה שעברה כוח אדם נוסף כדי להתמודד עם העומס, ובמקום לספק את הצורך הציבורי הזה – נותנים כוח אדם נוסף למינהל התכנון. אפשר בדרך הזו לסגור את הממשלה ולהפריט הכל".
מלבד המתקפה החיצונית על המשרד להגנת הסביבה, בארגונים הירוקים תוהים אם סילמן היא בכלל האדם המתאים לעמוד בראש המשרד. בשבוע שעבר היא הצהירה כי התעשיינים והיזמים הם "שותפים לדרך, לא מכשול שיש לסלק", וגם הגדירה אותם כ"אנשי חזון" לאחר פגישות שקיימה עמם. כמו כן היא קיימה פגישה ממושכת עם קומץ מכחישי משבר האקלים.
אלעד הוכמן, מנכ"ל מגמה ירוקה: "סילמן נפגשה רק פעם אחת עם ארגוני הסביבה לפגישה חפוזה, ומנגד נועדה עם מכחישי אקלים ממושכות. זו התנהלות רשלנית ומופקרת. אין מקום להיפגש עם מי שמקדמים שיח קונספירטיבי ובדיות שהופרכו מדעית. העמדה הניטרלית הזו לכאורה שהשרה מציגה היא מסוכנת, ומחזירה את השיח הסביבתי עשרות שנים לאחור. במקביל, הממשלה מובילה מהלכים מסוכנים שעלולים להסתיים בחיסולו של המשרד להגנת הסביבה סמכויות והישגים שנדרשו שנים להשיגם, צפויים להיחתך ולהיעלם תחת ידיה של סילמן". מהשרה עידית סילמן לא נמסרה תגובה.
