ראיון"שילוב חרדים באקדמיה לצד תמריץ לא ללמוד ליבה, זה למלא דלי מחורר במים"
ראיון
"שילוב חרדים באקדמיה לצד תמריץ לא ללמוד ליבה, זה למלא דלי מחורר במים"
פרופ' יוסי מקורי, שאחראי על תקצוב מוסדות אקדמיים, מספר כיצד הכספים הקואליציוניים לוקחים את העבודה שלו אחורה: “אנחנו יוצאים מגדרנו כדי לסייע לחרדים להיכנס לאקדמיה, בשעה שמועברים סכומי עתק למוסדות בלי לימודי ליבה. זה פרדוקס”
הממשלה מעבירה תקציבים חסרי תקדים למגזר החרדי באופן שמרחיק עוד יותר את שילובם בחיי האקדמיה ובשוק העבודה. איך אתה מרגיש עם זה?
"אנחנו בוועדה לתכנון ולתקצוב (הות"ת) יוצאים מגדרנו להקים מערכת מסובכת ומורכבת לצורך קידום והנגשת האקדמיה לאוכלוסייה החרדית, בעיקר לגברים ששיעור ההשתתפות שלהם נמוך במיוחד ומצד שני, אנו משקיעים כספי עתק במוסדות שבהצהרה לא ילמדו לימודי ליבה. אני כראש מערכת לתקצוב מערכת ההשכלה הגבוהה קשה לי להבין את זה. זה כמו דלי עם חורים. זה פרדוקס קשה. מצד אחד מונעים ליבה, ומצד שני משקיעים בלחלץ. אני מקוה שאוכל לסתום את החורים האלה. לא יודע אם אפשר אבל נשתדל מאוד. כמובן שיש לזה השלכות על שוק העבודה. בגילאי 50-35, בקרב החילונים והכיפות הסרוגות, 55% מהגברים הם בעלי תואר אקדמי, לעומת פחות מ־14% בקרב גברים חרדים, כלומר יש פי 4 בעלי תארים באוכלוסייה החילונית והממלכתית דתית מאשר בחרדית".
הפער נפתח עוד בבתי הספר.
"נכון, ושם נמצא המספר הקריטי. מבחינת שיעור העומדים בדרישות הסף של האוניברסיטאות, בממלכתי ובממלכתי דתי מדובר על 73% לעומת 9% בקרב החרדים. פה רואים עד כמה לימודי ליבה הם קריטיים. הרי מי שאין לו תעודת בגרות - לא יכול להיכנס לאוניברסיטאות, וזה הפרדוקס. אנחנו בות"ת מתאמצים מאוד כדי להכין מעטפת שתסייע לאוכלוסייה החרדית לפני הלימודים האקדמיים להדביק את הפער, משקיעים במכינות, ומייצרים מעטפת שמלווה לאורך כל הלימודים האקדמיים - כל זה בהשקעה כספית מאוד מרשימה של כ־200 מיליון שקל בשנה. למרות זאת, מועברים סכומי עתק למוסדות חינוך שלא ילמדו לימודי ליבה כאידיאולוגיה. האם זה אומר שנרים ידיים? התשובה היא לא. נעשה את המקסימום שאנחנו יכולים בנתונים האלה".
איזה סיכוי יש למי שלא לומד לימודי ליבה להדביק את הפער? ניתן לגשר על הפער, למשל, בלימודי אנגלית?
"לפני כעשור עמדנו על 6,000 חרדים באקדמיה, ונכון לשנה שעברה אנחנו עומדים על 16 אלף שלומדים בהשכלה גבוהה (כשליש גברים וכשני שלישים נשים), כלומר המאמצים שלנו נשאו פרי, אמנם באופן מוגבל, אבל עדיין הצליחו. אנגלית היא אחד המקצועות שמאוד קשה לגשר בו על הפער שנוצר לאורך השנים. להתחיל ללמוד מתמטיקה ואנגלית בגיל 25 זו בעיה”.
אתה למעשה צריך למלא דלי מחורר במים. הממשלה מחוררת וגם מממנת את מילוי המים.
"זה מתחיל להרגיש כך אבל אני רוצה לסייג ולבדוק את המגמה הזאת בעוד שנתיים־שלוש. כי המגמה היא, ואני רוצה לצטט את דו"ח הכלכלנית הראשית באוצר מלפני ימים אחדים: בשנים האחרונות ניכרת ירידה ברמת ההשכלה של גברים חרדים. שיעור הגברים הצעירים החרדים בני ה־34-25 ללא בגרות עלה ל־76% ב־2014, ול־79% ב־2022. לפי הנתונים האלה אנחנו עומדים במקום או מעט נסוגים, וזה למרות המאמצים הגדולים והיקרים שאנחנו עושים".
בסוף זה משליך על שוק העבודה.
“העוזרת שלי היא חרדית בעלת תואר שלישי, נסעתי לראות מוסדות על־תיכוניים בקרב קהילות חרדיות, אבל הם בודדים ונתונים בלחצים גדולים מצד הסביבה שלהם. זה בדיוק מה שנטען במחקר של הכלכלנית הראשית מ־2019, שכדאיות של אברך חרדי להצטרף לשוק העבודה היא נמוכה יחסית בשל אובדן ההכנסות שהוא מקבל מהקהילה ומהמוסדות הממשלתיים, כלומר בישיבה הוא יקבל יותר. אם סכר הליבה היה נפתח - זו הייתה מהפכה. אם הם יוכלו לעמוד בתנאי הסף של האוניברסיטה - המוכשרים יוכלו לרוץ קדימה. יש לי עמיתים חרדים בארה"ב ובאירופה שהם רופאים שעושים מחקר ובערב הולכים ללימודי הקודש שלהם, יש להם קליניקות משגשגות והם מנהלים מחקר מצוין. אין ספק בחרדיות ובדתיות שלהם ועם זאת הם רחבי אופקים, בעלי השכלה כללית רחבה, בעלי תעודת בגרות ותואר אקדמי, עם הצלחה בעולם הכלכלי המקצועי".
מה קשה ומסוכן יותר: הגדלת קצבאות לאברכים או מתן תמיכה מוגדלת למוסדות ללא ליבה?
“שניהם הולכים באותו כיוון ושניהם בעייתיים. התוצאה של שניהם היא פגיעה עתידית ביכולת שלהם להשתלב בשוק העבודה”.
אפשר בכלל לעשות את זה?
"אני מגיע מעולם הרפואה, וכך גם חינכתי את המתמחים שלי, זה עולם שבו נאבקים אפילו אם אנחנו חושבים שיש סיכויי הישרדות קטנים לחולה שלנו. אנחנו נאבקים כל זמן שאנחנו חושבים שיש ולו סיכוי קטן להציל את החולה, לכן אני נאבק פה גם אם אני חושב שהסיכוי נמוך”.
יש עוד קבוצות בתת־יצוג?
"יש לנו תוכניות להנגשה לאוכלוסיות ממוצא אתיופי, לערבים ולבדואים בדרום. תוכניות שמלוות אותם מכיתה י”ב בתמרוץ תוכני ותקציבי. אנחנו מלווים אותם בתוכניות שונות. על כל אוכלוסייה כזאת אמון מישהו”.
לאחר 8 שנים שבהן שימשת כדקאן בית הספר לרפואה, עברת ב־2015 לכהן כנשיא מכללת תל חי ולהתגורר בקריית שמונה. מה למדת על החיים בפריפריה?
"יצאתי בשליחות אידיאולוגית ציונית כדי לעזור לאזור, ולמדתי איך זה בעצם להיות תושב פריפריה. את עוצמת הקיפוח ואת ההבדלים בנושא של השירותים הרפואיים שניתנים לתושבים במרכז לעומת הצפון הרחוק. הפכתי להיות זה שצריך פעמים רבות לסדר לחברים שירות רפואי בסיסי במרכז תוך ניצול הקשרים שלי וזאת בעיה מאוד גדולה. יש חוסר במיטות אשפוז, חוסר בתחומי רפואה ספציפיים שלא קיימים בכלל - זה בא לידי ביטוי בשירות הרפואי שמקבל הלקוח תושב האזור”.
אתה מדבר על אקדמיה כבוסט כלכלי, אבל בסוף סטודנטים יסיימו ללמוד וכדי להתפרנס יהגרו לחיפה או למרכז.
“החלטת המל"ג טרם כניסתי לתפקיד היא שתוקם אוניברסיטה עתידית באזור קריית שמונה (על בסיס מכללת תל חי). אני מאמין שגוף אקדמי תוסס יגרור אחריו משקיעים שיבואו. באזור תל חי, למשל, מתפתחת סביבת הייטק מדהימה: חברות כמו מלאנוקס, BMC ועוד מעסיקות מאות סטודנטים מתל חי. אותו דבר יהיה בתעשיות מזון. יש בעולם מקומות פריפריאליים שהתחילו מלהיות מדרשה, הפכו להיות אוניברסיטאות ויצרו סביבן קמפוס תעשייתי שמקיף את הגוף האקדמי שמאפשר לבוגרים להישאר באזור”.
איך יכול להיות שבאריאל יש אוניברסיטה ובגליל עדיין לא? למה מכללת תל חי לא הופכת לאוניברסיטה?
"אני מנוע מלעסוק בנושא ישירות עד סוף החודש הזה מחשש לניגוד עניינים כי הייתי נשיא מכללת תל חי. שר החינוך צריך לאשר למל"ג לבנות את הצעדים הראשונים להקמת האוניברסיטה, ולהפוך למעשה את מכללת תל חי לאוניברסיטה. אני מקווה שזה יקרה. אוכל לעסוק בזה רק בעוד חודש. הממשלה החליטה ב־2005, אם אינני טועה, להקים שתי אוניברסיטאות בשומרון ובצפון, אולם בסוף רק זו שביהודה והשומרון התקדמה לכדי אוניברסיטה. בפריפריה הצפונית לא נעשה דבר עד השנה האחרונה, אלה הן העובדות".
אוניברסיטת רייכמן בהרצליה מעוניינת לקבל מכם אישור להקים בית ספר לרפואה. האם אתם הולכים להפנות להם כתף קרה?
"הם עדיין לא הגישו בקשה למל"ג. כשתוגש, הפורומים המקצועיים ידונו בה. יש למל”ג נהלים מסודרים וברורים לפתיחת תהליכים כאלה. לא אוכל להציג עמדה לפני שתוגש בקשה והיא תיבחן".
יש לך חשש מהרצון של שר החינוך יואב קיש להשתלט על המל"ג ועל העצמאות שלה?
"אני חייב לומר שהקשר שלי עם השר הוא טוב ואני בנושא הות”ת לפחות לא מרגיש שום בעיה. האיוש של המשרות הוא על פי חוק ובתיאום איתי, הדיונים שלנו פרגמטיים, אני לא רואה דבר כזה בתחומים שאני אמון עליהם".
מה אתם עושים כדי לתת בוסט למקצועות ההנדסה והייטק?
"לאורך 5 השנים האחרונות השקענו מיליארד שקל בתוכנית לקידום לימודים מתחום הייטק שהביאה לעלייה אדירה של 80% במספר התלמידים שהולכים למקצועות המחשב, הנדסת החשמל, המתמטיקה והסטטיסטיקה. מדובר בעלייה דרמטית. אנחנו פועלים להגדיל את מספר הערבים והנשים בתחום בכמה דרכים: למדנו שתוכנית דו־חוגית שמשלבת הייטק עם מקצוע הומני - היא אטרקטיבית יותר לנשים, למשל מדעי המחשב וספרות, מבחינתנו זו דרך למשוך נשים לתחום. סוכם שב־5-4 השנים הקרובות תהיה עלייה של 30% במספר תלמידי מדעי המחשב במכללות, ושל 20% באוניברסיטות. האוניברסיטות ספגו את העלייה עד עכשיו, אז ניתן עכשיו יותר למכללות. נשקיע יותר גם במקצועות המעטפת. מובילי התעשייה טוענים שמקצועות כמו עיצוב מוצר, שיווק במסגרת כלכלה ומינהל עסקים, לא פחות חשובים".
"יש התארגנות מעניינת של דקאני מדעי הרוח מכל הארץ שהניחו על שולחננו תוכנית לשינוי המודל להוראת מדעי הרוח, אנחנו לומדים אותה עכשיו. הרעיון העיקרי הוא חשיפה של כל הסטודנטים לקורסים מתחום מדעי הרוח שרלבנטיים למקצוע הראשי שהם לומדים. גרעין מרשים של חוקרים צעירים שמגיעים לרמה גבוהה, אבל דור ה־Z יותר פרגמטי ומתעניין יותר בתחומים מניבים. את חלקם אפשר ללמוד רק בעזרת הכשרה מקצועית ולא בלימודים אקדמיים, גישה שאני מתנגד לה. אפשר לבחון לעבור למודל של לימוד של מקבץ קורסים רלבנטיים מתחום מדעי הרוח שקשורים למקצוע הראשי, על מנת שלא ייכחדו. אלה דברים שעולים מהשטח ואנחנו בודקים אותם".
