בג"ץ דחה את העתירות נגד חוק הלאום: "עוד פרק בחוקה המתגבשת"
בג"ץ דחה את העתירות נגד חוק הלאום: "עוד פרק בחוקה המתגבשת"
ברוב של 10 שופטים מול אחד קבע בג"ץ שאין מקום להתערב בחקיקת חוק היסוד. "זהו עוד פרק בחוקה המתגבשת, שנועד לעגן את מרכיבי זהותה של המדינה כמדינה יהודית - מבלי לגרוע ממרכיבי זהותה הדמוקרטית"
שופטי בג"ץ קבעו הערב (יום ה') בהרכב מורכב של 11 שופטים כי אין מקום לפסול את חוק הלאום, שנחקק ב-2018 כחוק יסוד ועורר סערה רבה בקרב אלו שסברו כי הוא פוגע באופיה הדמוקרטי של המדינה ובמיעוטים בה.
ברוב של 10 שופטים קבע בג"ץ כי אין מקום להתערב בחקיקתו. בית המשפט עמד על כך שחוק יסוד: הלאום הוא "עוד פרק בחוקה המתגבשת של ישראל, אשר נועד לעגן את מרכיבי זהותה של המדינה כמדינה יהודית - מבלי לגרוע ממרכיבי זהותה הדמוקרטית של המדינה המעוגנים בחוקי היסוד האחרים ובעקרונות החוקתיים הנוהגים בשיטה המשפטית בישראל".
בעניין חוק יסוד: הלאום הוגשו 15 עתירות שבהן התבקש בית המשפט לקבוע, באופן תקדימי, כי בשל תוכן הוראותיו הוא אינו ראוי להוות חלק מחוקתה העתידית של המדינה. מרבית שופטי ההרכב עמדו על כך שכל עוד אין בישראל חוקה מלאה, חלה על הכנסת בכובעה כרשות מכוננת מגבלה אחת צרה ביותר והיא שאין ביכולתה לשלול בחוק יסוד את עצם היותה של ישראל מדינה יהודית ודמוקרטית.
שלילת אחד משני עמודי התווך הללו, כך נקבע, תוביל להתמוטטות המבנה החוקתי כולו. עם זאת, דעת הרוב סברה כי חוק יסוד: הלאום שנועד לעגן במישור החוקתי את ההיבטים הנוגעים לאופייה של ישראל כמדינה יהודית, אינו שולל את אופייה הדמוקרטי המעוגן בחוקי יסוד אחרים שכוננה הכנסת וכן בעקרונות החוקתיים שהיוו בסיס להקמת המדינה. לפיכך נקבע כי ההכרעה בשאלה המורכבת הנוגעת לעצם סמכותו של בית המשפט להתערב בתוכנו של חוק יסוד, אינה נדרשת במקרה זה.
נקבע כי עקרון השוויון הוא עקרון יסוד במשפטנו, ומכוחו מוענקות זכויות שוות לכלל אזרחי המדינה, ובכללם קבוצות המיעוט, המהוות חלק בלתי נפרד מהמרקם המרכיב את "בני הבית" בה. מרבית שופטי ההרכב סברו אומנם כי מוטב היה אילו זכה עקרון השוויון לעיגון מפורש בחוק היסוד, אך הבהירו כי העובדה שעקרון זה לא עוגן בו בסופו של יום, אינה גורעת ממעמדו ומחשיבותו כעקרון יסוד בשיטתנו.
השופט ג'ורג' קרא היה בדעת מיעוט, וסבר כי מספר הוראות בחוק שוללות את "ליבת הזהות הדמוקרטית של המדינה ומזעזעות את אמות הסיפים של המבנה החוקתי, ולכן דינן בטלות", כלשונו.
שר המשפטים גדעון סער התייחס להחלטה ואמר כי חוק ה"חוק יסוד הלאום הוא חוק חשוב המהווה פרק נוסף בחוקת המדינה, אשר מעגן את מהותה ואופיה של ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי. טוב עשה בית המשפט כשהחליט לדחות את העתירה, שכן לא הייתה קיימת עילה כלשהי להתערבות בחקיקה. אין גם בחוק פגיעה בזכויות הפרט של מי מאזרחי ישראל".
בג"ץ החל לדון בחוק הלאום בדצמבר האחרון, בהרכב מורחב של 11 שופטים בראשות הנשיאה אסתר חיות, וזאת בעקבות 15 עתירות נגד החוק, ביניהן של האגודה לזכויות האזרח. ראש הממשלה דאז בנימין נתניהו מתח ביקורת על קיומו של הדיון ואמר כי "לבית המשפט אין סמכות לדון בתוקפם של חוקי יסוד".
גם יו"ר הכנסת דאז יריב לוין שלח מכתב חריף לנשיאה חיות שבו דרש להימנע מהתערבות שיפוטית בחקיקת יסוד: "הכנסת היא הרשות המחוקקת והיא המחזיקה גם בסמכות האספה המכוננת. בית המשפט העליון יונק את סמכותו מכוח הכנסת ולא להיפך. עצם הדיון בבית המשפט העליון בעניינים של חוקי יסוד מהווה קריאת תיגר על העקרונות הדמוקרטיים הבסיסיים ביותר של ריבונות העם, הפרדת הרשויות ושלטון החוק".
החוק, שאושר בכנסת ב-2018 כחוק יסוד, מעגן בין היתר את מעמדה של מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי ואת זכותו של העם היהודי להגדרה עצמית במולדתו כזכות ייחודית לעם היהודי, את עקרון קיבוץ הגלויות ומעמד השבת ומועדי ישראל.
החוק עורר כאמור התנגדות בקרב חלק מערביי ישראל והעדה הדרוזית, שסבורים כי הוא פוגע באופיה הדמוקרטי של מדינת ישראל. העותרים דרשו לבטל את חוק הלאום, ובעיקר את הסעיפים המבטלים את מעמדה הרשמי של השפה הערבית ומעגנים את ההתיישבות היהודית כערך עליון. לחלופין, חלק מהעותרים דורשים לתקן את חוק היסוד כך שיבטיח שוויון לכל אזרחי המדינה.
