בלעדירשות התחרות בודקת: מדוע לא הגיעו עובדים זרים לתחום הבינוי
בלעדי
רשות התחרות בודקת: מדוע לא הגיעו עובדים זרים לתחום הבינוי
למרות המחסור - מתחילת המלחמה לא הגיעו לישראל עובדים זרים לענף הבנייה; בעקבות פנייה של יו"ר הוועדה לעובדים זרים, ח"כ אליהו רביבו, תבחן רשות התחרות את הנושא
רשות התחרות בודקת את סוגיית הבאת עובדים זרים לענף הבינוי, וכן מדוע לא הובאו עובדים זרים לתחום מתחילת המלחמה - כך הודיע היום שאול תם, כלכלן ברשות התחרות, ליו"ר הוועדה לעובדים זרים, ח"כ אליהו רביבו (ליכוד).
רביבו כינס כמה דיונים בנושא בוועדה, וביקש לברר מדוע יש עיכובים מאז תחילת המלחמה בהבאת עובדים זרים לתחום הבינוי, והאם הדבר נגרם כתוצאה מרגולציה. הודעת הרשות באה בעקבות בקשה שהגישה הוועדה בנושא לפני שבועיים. תם הודיע כי "עם השלמת הבדיקה נעדכן את הוועדה בממצאיה".
ל"כלכליסט" נודע שרשות התחרות מקיימת שיחות עם הקבלנים ועם גורמים בשוק כדי לברר מהם החסמים ליבוא עובדים זרים, והאם יש בעיה של תחרותיות בהבאת עובדים זרים, המתבצעת כיום באמצעות 50 תאגידי כוח אדם. רשות ההגירה, המופקדת על מתן רישיון להבאת עובדים זרים, פירסמה באחרונה "קול קורא" ומסתמן שעוד 200 תאגידים יקבלו רישיון.
בעבר, הקבלנים עצמם היו מביאים עובדים זרים ולא היתה רגולציה ומעקב. בהמשך נקבע שרק תאגידי כוח אדם שקיבלו רישיון מרשות מההגירה יוכלו להביא עובדים זרים. מי שמחליטים לגבי מספר העובדים הזרים והמדינות מהן יגיעו - הם רשות ההגירה ומשרד השיכון. כדי לבדוק שהעובדים עומדים בדרישות בוצעה התקשרות בלא מכרז עם התאחדות הקבלנים, שבודקת את התאמת העובדים הזרים לענף בטרם הגיעם לארץ.
בכנסת תהו מדוע התאחדות הקבלנים היא שמבצעת את הבדיקה וזו לא נעשית על ידי גוף אחר; והאם יש קשר בין ההחלטות הרגולטוריות בדבר הבאת עובדים זרים לרווחיות הגדולה של התאגידים האחראים על הבאתם לארץ.
ערב המלחמה היו בישראל 110 אלף עובדים בענף לפי החלוקה של 23.1 אלף זרים, 79.9 אלף פלסטינים, וכ-7,000 עובדים זרים שהגיעו והועסקו על ידי חברות ביצוע זרות. מאלה, הפלסטינים נעלמו לגמרי משוק העבודה, מחברות הביצוע נגרעו כ־500 עובדים, וגם ממכסת העובדים הזרים נגרעו כ־3,000 עובדים וכעת נותרו בישראל 20 אלף עובדים בלבד. לצד זאת, היקף המכסות עלה כך שניתן להביא עד 50 אלף עובדים זרים (במקום 30 אלף) ועד 15 אלף עובדים בחברות הזרות (קודם לכן המכסה עמדה על 12 אלף).
אחת הסיבות לכך שהתאגידים לא מעוניינים לכאורה להביא עובדים לישראל היא כי הם מעוניינים להותיר את שכר העבודה שמקבלים העובדים שבארץ, והאינטרס שלהם גם בהמשך הוא לדאוג כי יגיעו עובדים במנות קטנות כדי לשמור על שכר עבודה גבוה. שכר עבודה של פועל סיני מגיע כיום במקרים מסוימים לכ־1,300 שקל ביום, לעומת כ־600 שקל בממוצע לפני המלחמה.
רביבו אמר כי "חוסר המדיניות של הממשלה לגבי כניסת פועלים פלסטינים ועזיבת חלק מהעובדים הזרים יצרו משבר בענף הבנייה שהולך להשתקף במחירי הדירות בשנים הבאות".
לדבריו, "מאז שפתחנו בעמל רב את האפשרות להביא באופן פרטי עובדים זרים - שלא בהסכמים הבילטרליים - עוד לא נכנס לכאן עובד אחד. זו תולדה של כשלים רבים: היצע מדינות קטן מאוד לאיתור מועמדים פוטנציאליים לעבודה - על אף המאמצים הרבים של הוועדה בנושא, מונופול על הבחינות במדינות המוצא, ערבויות גבוהות בעת הגדלת מכסות לתאגידים קיימים, השתלבות איטית ולא מספקת של התאגידים החדשים, עבודה טורית ולא מקבילית בהוצאת תעודות יושר ואישורים רפואיים במדינות המוצא, ומעורבות גורמים אינטרסנטיים ולא ישרים בהליכי המיונים במדינות המוצא".
לדברי רביבו, "ניכר כי יש מי שמנצלים את המצב על מנת להעלות את מחירי העובדים הזרים ואינם מושכים את מכסת העובדים הזרים בכוונת מתכוון - כדי לעשות הון על חשבון הציבור והמשק".
