אלהרר: "אפעל שמהפכת האנרגיה תתרחש, ושנבטיח עתיד ירוק"
אלהרר: "אפעל שמהפכת האנרגיה תתרחש, ושנבטיח עתיד ירוק"
בכנס בנושא "מהפכת המימן" של המכון הישראלי לאנרגיה ולסביבה, אמר יו"ר המכון כי "עלינו לאמץ את מדיניות האנרגיה של ה-OECD ולא להמציא את הגלגל אצלנו". סגן נשיא חטיבת הרכב והדלק בקבוצת יונדאי: "הפיילוט בישראל של משאיות המימן ייצא לפועל ברבעון הרביעי השנה"
"משרד האנרגיה נמצא היום בקו פרשת מים. אנחנו בתחילת מהפכת אנרגיות מתחדשות. כבר היום אנחנו רואים שהיעדים עוד רחוקים אבל אנו נאבקים. בתפקידי כשרת אנרגיה אעשה הכל כדי שמהפכת האנרגיה תתרחש, ושנבטיח עתיד ירוק ובטוח לדור העתיד", כך אמרה היום (ג') שרת האנרגיה קארין אלהרר בכנס בנושא "מהפכת המימן" של המכון הישראלי לאנרגיה ולסביבה.
בכנס בהשתתפות בכירים בממשלה ובתעשיית הרכב והאנרגיה הוצגו הדרכים לשילוב מימן בתחבורה ובתשתיות כמקור אנרגיה חלופי והוצגו דוגמאות לשימושים במימן, כמו גם השקעותיהן של מדינות בעולם בקידום התחום.
נציגי סונול ובתי הזיקוק אמרו בכנס, כי להערכתם, המימן יהפוך בעתיד למקור אנרגיה משמעותי ואף עשוי להחליף את הסוללות ברכבים חשמליים, כאמצעי מזהם פחות.
אודי אדירי, מנכ"ל משרד האנרגיה, אמר כי ברחבי העולם רואים השקעות ממשלתית עצומות של מדינות שמשקיעות מיליוני יורו בטכנולוגיית מימן, לצד גידול משמעותי בעולם של כלי רכב מונעי מימן. "כיום מימן ירוק (שאינו כרוך בפליטת גזי חממה) הוא מאוד יקר, אבל התחזיות מראות שעם הזמן הוא יהפוך לזול יותר. יש מגמה עולמית שתומכת בזה, ומה שאנחנו עושים בישראל זה נקיטת שורה של מהלכים שמתחילים להניע את הגלגלים לשם כך: מקימים תחנת תדלוק של מימן, מתחילים להסדיר את התקינה הנדרשת, מממנים מערך לייצור והפצת מימן בתחבורה ועוד".
לדברי אדירי, "אנחנו פועלים על מנת שמדינת ישראל תוכל לקחת חלק במאמץ העולמי ולהשתלב בגדול ואולי אפילו להוביל ולדחוף קדימה את המהפכה. עולם אפשרי הוא עולם שבו המימן יופק מהשמש, נייצא גז טבעי, ונקלוט מימן, וישראל תהפוך לגשר שמעביר את המימן הזה לאירופה".
"קצת מאחור לעומת העולם"
עם זאת, גדעון פרידמן, המדען הראשי במשרד האנרגיה, אמר בכנס כי זה לא ריאלי שישראל תהפוך למובילה בפיתוח טכנולוגיית המימן, אך עליה לעקוב אחר ההתפתחויות בתחום כדי שתהיה האפשרות להשתלב בהן בעתיד בקלות. "אנחנו כלכלה קטנה. אנחנו לא יכולים להשקיע מיליארדי דולרים בפיתוח ותיעוש תהליכים, בניגוד לחלק מהמדינות המתועשות שמובילות את התהליכים האלה, למשל גרמניה, שלהן יש אינטרס כלכלי חזק. אנחנו לא מכתיבים טרנדים בשום צורה. מצד שני, יש לנו די הרבה גז טבעי, וזה מקור אנרגיה מצוין בפוטנציה, יש לנו עוד מאגרים. וגם זה צריך להדריך אותנו, גם במובן הכלכלי", אמר פרידמן.
פרידמן אמר כי בתחום הפוטו-וולטאי, להפקת חשמל מהשמש, "אנו מרגישים שאנחנו קצת מאחור לעומת העולם, ותמיד ישנה ההתלבטות בין להשקיע הרבה כסף כשהטכנולוגיה יקרה ולהתקדם לבין לעשות את זה פחות. גם לאור ניסיון זה ננסה למצוא דרך ביניים, נכיר את הנושא כדי שנוכל להשתלב בו צורה מהירה. לא רוצה להיות במצב שאנו נמצאים היום באנרגיה מתחדשת, אבל גם לא רואה את עצמי כקטר מוביל בתחום המימן בעולם".
יוסי רוזן, יו"ר המכון הישראלי לאנרגיה וסביבה, ציין כי לדעתו משק האנרגיה בישראל הוא שצריך להוביל את השינוי בשמירה על האקלים על ידיי מדיניות וחקיקה ברורות ומסודרות. "תשתית התעשייה הקיימת היא הבסיס לתעשיית העתיד בישראל ועל בסיסה צריך להקים תעשייה חדשה ומתקדמת, לדוגמה – להסב בית זיקוק לתעשייה נקייה מבוססת מימן כמו שקורה באירופה. מימן הוא מקור אנרגיה עתידי, ואירופה, ארה"ב ומדינות עולם נוספות מציבות את המימן בחזית המאמץ האנרגטי והסביבתי. על ישראל חלה החובה לאפשר פיתוח משק המימן על ידי קביעת מדיניות ומתן תקציבים לצד אנרגיות אחרות כמו חשמל, דלקים, גז ועוד", אמר רוזן.
עוד ציין רוזן, כי ענף האנרגיה הפך לשק חבטות: "מאבקי הכוח בין משרדי הממשלה משתקים את היכולת לקבוע מדיניות וחקיקה על סמך שיקולים מקצועיים ומדיניות שנקבעה באירופה ובארה"ב. עלינו לאמץ את מדיניות האנרגיה של ה-OECD ולא להמציא את הגלגל אצלנו".
שלומי בסון, משנה למנכ"ל קבוצת בזן, ציין כי לבתי הזיקוק יש יתרון בתחום המימן, שכן הם מייצרים כבר היום כמות גדולה של מימן. עם זאת, בזן מייצרת מימן אפור, שנחשב מזהם, והמטרה היא לפתח מימן כחול או ירוק. לדברי בסון, "בתוך פחות משנה נהיה עם מימן כחול, ובאמצע 2022 נדע לדחוס אותו לגלילים ונביא אותו לתחנת דלק, ותהיה לנו בישראל תחנת דלק מימנית ראשונה".
"הליתיום הוא משאב שהולך ומתכלה"
בעוד כשנה, במהלך 2022, מתכננת סונול להקים את תחנת התדלוק הראשונה שלה למימן, בהשתתפות כלכלית של משרד האנרגיה. לדברי עמיחי ברם, סמנכ"ל תפעול והנדסה בסונול, "רוב יצרני הרכב היום בעולם נכנסו לקווי ייצור של בטריות וסוללות למכוניות פרטיות, אבל כשמסתכלים קצת יותר רחוק, מבינים שייצור הסוללה הוא לא פחות מזהם מהשימוש כיום בדלקים הפוסיליים".
ברם הוסיף: "מבינים גם שהליתיום הוא משאב שהולך ומתכלה והמשמעות פשוטה - המחיר יעלה. אם נסתכל שנים קדימה, כמה עשרות מיליוני סוללות בגדלים שונים, מה יקרה עם כל זה? לכן אנחנו בסונול מאמינים שיהיה גם וגם וגם ושהעתיד הוא במימן".
סגן נשיא חטיבת הרכב והדלק בקבוצת יונדאי, ד"ר סו הון קים, התייחס לראשונה לפיילוט הצפוי של יונדאי בישראל, שבמסגרתו ייכנסו לשימוש בישראל מאות משאיות מונעות, ואמר כי הפיילוט של משאיות המימן ייצא לפועל ברבעון הרביעי של השנה. הוא הבהיר כי "יונדאי תרחיב את הפרויקט במידה שיצליח. משאיות המימן צפויות להיטען בתחנת התדלוק שסונול ובזן מתכננות בצפון".
פרופ' ליאור אלבז, מהמחלקה לכימיה באוניברסיטת דיבר על האתגר הסביבתי שבסוללות הליתיום: "מה עושים עם סוללות אחרי שפרקנו מרכבים? אין דרך למחזר אותן. כלכלת מימן זה הרבה יותר מרכב, מדובר באגירה גדולה ושינוע של אנרגיה. שינוע של אנרגיה צריך להיות הרבה יותר זול לעומת הקמה של קווי מתח גבוה".
בנוסף לחברות המסחריות, גם משרד הביטחון בודק אפשרות לשילוב אנרגיה סולארית ומימן לטובת בסיסים, מתקנים וכלי רכב. רס"ן אלכס אידלמן, מפא"ת משרד הביטחון, אמר: "מערכת הביטחון מקימה היום הרבה מאוד שדות פוטו-וולטאים בדרום. אנחנו חושבים שצריך להיות בדרום פארק הדגמה שיקושר למרכז מחקר ויעסוק בתחום הדגמות וחיבור בין אנרגיית שמש לבין המימן. יש כמה פארקים כאלה בעולם, ויהיה לנו גם מה להציע לאירופים בעניין הזה. הרעיון שלנו הוא לחבר הרבה שותפים ליוזמה הזו, גם ממשרדי הממשלה השונים".
