האוצר: יצוא הגז תרם ל-0.5% מהצמיחה בשנים 2023-2020
האוצר: יצוא הגז תרם ל-0.5% מהצמיחה בשנים 2023-2020
באגף הכלכלנית הראשית העריכו כי בקרן העושר יצטברו הכנסות בגובה של 48-42 מיליארד דולר בשנת 2050 - גבוה ב-45% מההערכה הקודמת. אולם ההערכה עדיין נמוכה בהרבה מזו של נגיד בנק ישראל בעבר סטנלי פישר, שהעריך כי עד שנת 2037 הקרן תצבור 72 מיליארד דולר
אגף הכלכלנית הראשית במשרד האוצר העריך כי 0.5% מצמיחת התוצר הישראלי בשנים 2023-2020 הגיעו מיצוא הגז הטבעי. באגף העריכו כי בקרן העושר הישראלית יצטברו הכנסות בגובה של 48-42 מיליארד דולר בשנת 2050. ההערכה מבוססת על הנחות רבות, ובהן היקפי יצוא הגז הטבעי ומחירו.
ההערכה הנוכחית גבוהה בכ-45% מההערכה הקודמת של אגף הכלכלנית הראשית ביחס להכנסות הקרן, לפיה עד 2050 יצטברו בקרן כ-32 מיליארד דולר בלבד. ההערכה עדיין נמוכה בהרבה מהערכה הראשונית של נגיד בנק ישראל לשעבר סטנלי פישר, שהעריך כי עד שנת 2037 הקרן תצבור כ-72 מיליארד דולר.
כמו כן ההערכה מתבססת על תגליות הגז הקיימות שהחלו להפיק גז טבעי (לווייתן, תמר וכריש-תנין), ולא על בסיס היתכנות למצוא מאגרי גז חדשים.
באגף מציינים כי רזרבות הגז הטבעי של ישראל מהוות 0.4% מסך עתודות הגז הישראליות. על שתי המדינות בעלות רזרבות הגז הגדולות ביותר בעולם, רוסיה (23%) ואיראן (16%), מוטלות כיום סנקציות משמעותיות ביחס לאפשרות למכור גז טבעי עקב תוכנית הגרעין האיראנית והפלישה הרוסית לאוקראינה.
קרן העושר היא אחד משלושה סוגי מסים אותן משלמות חברות המשתמשות במשאבי טבע בישראל. התשלום הראשון הוא מס חברות (בשיעור של 23%), בדומה לכל חברה בישראל. המס השני הוא תמלוגים למדינה על השימוש במשאבי הטבע השייכים לכלל הציבור הישראלי בשיעור של 12.5% מהכנסות.
המס השלישי הוא התשלומים לקרן העושר. אלה מתחילים לאחר שהכנסות מאגר גז עברו את סכום ההשקעה הראשונית בפיתוח המאגר + 50%. כספים אלו מוקצים לקרן השקעות נפקדת, שפירותיה יועברו להשקעה במטרות חברתיות שונות.
קרן העושר מנועה מלהשקיע את הכספים בישראל, כדי למנוע התערבות פוליטית בהקצאת הכספים וביזור ההשקעות. בהסכמים הקואליציוניים האחרונים דרשו במפלגת הליכוד לאפשר להשקיע את כספי הקרן בפרויקטים בתוך ישראל – בניגוד להמלצות גורמי המקצוע, ואפילו בניגוד לעמדת ראש הממשלה בנימין נתניהו בזמן הקמת הקרן בתחילת העשור הקודם.
בחודשים האחרונים הרוויחו לראשונה אזרחי ישראל מפירות ההשקעה של הקרן, כאשר הוחלט על השקעה של 40 מיליון שקל במבנים לתנועות נוער ולתמיכה במוסדות לבריאות הנפש. בחודשים האחרונים עלתה ביקורת רבה בקרב פעילי סביבה וחברי כנסת מהאופוזיציה על ההחלטה לא להקצות את רווחי הקרן לקידום אנרגיות מתחדשות, אלא למטרות חברתיות אחרות.
