דוח בנק ישראלבניגוד למגמה העולמית: ההשקעה של המדינה באזרחים נמצאת בירידה
דוח בנק ישראל
בניגוד למגמה העולמית: ההשקעה של המדינה באזרחים נמצאת בירידה
לפי דו"ח בנק ישראל, ב-2022 ההוצאה הציבורית בישראל עמדה על כ-39.1% תוצר, לעומת כ-40% בשנים שקדמו למשבר הקורונה; הוצאות הממשלה ללא הוצאות ביטחון וריבית - מהנמוכות ב-OECD. הפער בין הגידול בשכר במגזר הציבורי לגידול בשכר במגזר הפרטי - מהגבוהים ב-OECD
ההוצאה הציבורית בישראל נמצאת במגמת ירידה, כך עולה מדו"ח בנק ישראל שפורסם היום (ג'). בשנת 2022 ההוצאה הציבורית בישראל עמדה על כ-39.1% תוצר, לעומת כ-40% בשנים שקדמו למשבר הקורונה. ההוצאה הציבורית כוללת גם את הוצאות הביטחון והריבית.
העובדה שבשנת 2022 נרשמה ירידה לעומת שנות הקורונה (2020-2021) אינה מפתיעה, שכן בשנות הקורונה היו הוצאות ציבוריות חריגות שנועדו לאפשר לאזרחים ולמערכות להתמודד עם המגיפה. אך הנתון החשוב הוא כי שיעור ההוצאה הציבורית ב-2022 נמוך גם לעומת השנים הקודמות לקורונה (2017-2019). נתון חשוב נוסף הוא כי אם מנכים את הוצאות הקורונה, גם בשנת 2021 ניתן להבחין בהתכווצות של ההוצאה הציבורית לעומת השנים הקודמות.
מדובר בתופעה חריגה ברמה הבינלאומית: ההוצאה הציבורית ב-2022 היתה נמוכה בכ-5.8% תוצר לעומת ממוצע ה-OECD, שכן בשאר המדינות למרות היציאה מהקורונה, ההוצאה הציבורית ב-2022 היתה גבוהה מהמגמה טרום הקורונה. לצד ישראל, רק בנורווגיה, טורקיה ואירלנד, נרשמה מגמה זו של התכווצות ההוצאה הציבורית בישראל ב-2022 לעומת טרום הקורונה. אחד ההסברים להבדל בין ישראל לעולם הוא שבישראל לא היה צורך להתמודד עם משבר אנרגיה חריף, ולכן הממשלה הוציאה פחות כספים לתמיכה באוכלוסיות במהלך 2022.
צמצום ההוצאה הציבורית לכשעצמו אינו דבר שלילי בהכרח, ואכן בישראל הוא הביא לצמצום החוב הממשלתי ולצמצום הגירעון. אך המגמה המדאיגה יותר היא במה שקשור להוצאה האזרחית בישראל. ההוצאה האזרחית כוללת את הוצאות הממשלה ללא הוצאות ביטחון וללא הוצאות ריבית, ושם נראה כי ב-2022 ההוצאה היתה הנמוכה ביותר מאז 2016 לפחות (אלו הנתונים הזמינים בדו"ח בנק ישראל). ההוצאה האזרחית עומדת כיום על 31.3% תוצר, לעומת רמה של כ-32.7% תוצר בשלושת השנים שקדמו למגיפת הקורונה.
נתון זה נחשב לנמוך ומציב את הישראל כאחת המדינות עם שיעור ההוצאה האזרחית הנמוך ביותר מבין המדינות המפותחות. הדו"ח לא מתייחס לתקציב 2024-2023 שנמצא כעת בתהליכי אישור בכנסת, אך גם בהצעת התקציב הזו יש העלאה דרמטית של תקציב הביטחון, כך שמשקל תקציב הביטחון בתקציב המדינה צפוי לגדול על חשבון הוצאות אזרחיות.
עובדי המדינה נשאו בנטל
ייתכן כי ההסבר העיקרי לכך שההוצאה הציבורית בישראל צומצמה בשנתיים האחרונות קשורה לכך ששכרם של עובדי המדינה עלה באיטיות בשנים האחרונות, בוודאי בהשוואה למגזר הפרטי. בשנים 2022-2017 השכר הריאלי עלה ב-0.5% בשנה במגזר הציבורי, לעומת 3.6% במגזר הפרטי. יודגש כי הפער בין עליית השכר במגזר הציבורי לבין המגזר הפרטי קיימת גם אם מנטרלים את מגזר ההייטק, שבו נרשמו עליות שכר משמעותיות בשנים האחרונות.
גם בישראל, השכר במגזר הפרטי ובמגזר הציבורי מתפתח באופן דומה, לפחות מאז שנות ה-2000, אלא שמאז 2018 לא נחתם הסכם שכר חדש. ההסכם נדחה בשל הקורונה, ואחר כך בשל אי היציבות הפוליטית, עד לראשית מרץ האחרון. בבנק ישראל הציגו ניתוח המראה כי ישראל היא אחת המדינות בהן נרשם הפער הגדול ביותר בין הגידול בשכר במגזר העסקי לבין הגידול בשכר במגזר הציבורי. אם השכר במגזר הציבורי היה מתפתח באותו הקצב של המגזר הציבורי, אז ההוצאה הציבורית היתה גדולה ב-1.7% תוצר, שהיתה מציבה את ישראל בשיעור הוצאה ציבורית גבוה בהרבה.
באופן מפתיע, בנק ישראל, שאמון על יציבות המחירים והזהיר כל הדרך מכך שיש לעשות הסכמי שכר אחראיים, מציג גם את הצד השני. בבנק מזהירים כי יש לוודא שלא ייווצרו פערים משמעותיים בקצב גידול השכר בין המגזר הציבורי לבין המגזר הפרטי, וכי ייתכן שהפער שנרשם בשנים האחרונות הביא לגידול בשיעור העובדים המתפטרים במגזר הציבורי. לדעת הבנק, יש למקד את התוספות במקומות שבהם יש קושי בגיוס מועמדים איכותיים ולהשיג גם שינויים מבניים. בהקשר זה מותחים בבנק ביקורת על הסכם המורים האחרון, בשל העובדה שלא הוסכם על בניית מערך להערכת מורים שיאפשר לתגמל מורים מצוינים, ועל כך שלא הוסכם על סנכרון ימי החופשה בבתי הספר לימי החופש של ההורים.
דיגיטציה: המדינה מתקדמת, אך האזרחים נותרים מאחור
בבנק ישראל מראים כי ישראל ניצלה את משבר הקורונה והתקדמה בצורה משמעותית בכל הקשור לדיגיטציה של השירות הממשלתי. ישראל ממקומת כיום במקום ה-13 במדד הממשל הדיגיטלי, לעומת המקום ה-24 שהיתה בו לפני הקורונה. בפרט, ישראל רשמה התקדמות בכל מה שקשור לשירותים מקוונים, כשהתקדמה במדד ממקום 30 למקום 15. גם בכל הקשור לתשתיות דיגיטליות, כמו אינטרנט מהיר ופס רחב, ישראל התקדמה בשנות הקורונה.
אך מנגד, בכל הקשור לאוריינות דיגיטלית ישראל נמצאת הרחק מאחור. כלומר, חלקים גדולים בציבור הישראלי לא יודעים ומסוגלים לנצל את אותה התקדמות דיגיטלית. הדבר נכון בפרט על אוכלוסיות מיעוט דוגמת ערבים, חרדים, מבוגרים, ועולים חדשים. לכן בנק ישראל ממליץ על גיבוש תכנית לתמיכה בשימוש בכלים דיגיטליים.
