היחידות המזהמות ביותר בתחנת הכוח "אורות רבין" פועלות כמעט כל השנה
היחידות המזהמות ביותר בתחנת הכוח "אורות רבין" פועלות כמעט כל השנה
כחלק מדיוני חוק ההסדרים מקדמת הממשלה מעין "פסקת התגברות" על חוק אוויר נקי, המגביל את יכולת תחנות הכוח לזהם. בין המתנגדים: יועמ"שית הכנסת, המשרד להגנת הסביבה והארגונים הירוקים. לפי מחקר מ-2016, הזיהום מיחידות 1-4 בלבד מביא מדי שנה לתמותה של כ-35 אנשים בחדרה וכ-13 אנשים בפרדס חנה-כרכור
לפחות יחידה אחת מיחידות היצור 1-4 הישנות והמזהמות ביותר בתחנת הכוח ״אורות רבין״ בחדרה הפועלות במתכונת חירום, פעלה במשך 99% מהזמן בשנת 2022, בעוד שארבע היחידות פעלו כולן במשך יותר מ-22% מהשנה.
כך עולה מנתונים של המשרד להגנת הסביבה שנמסרו לוועדת הפנים והגנת הסביבה בכנסת, במהלך דיוני חוק ההסדרים. במסגרת החוק, יצומצמו סמכויות המשרד להגנת הסביבה בתחום זיהום האוויר מתחנות כוח.
היחידות הפחמיות המזהמות באורות רבין פועלות ללא סולקנים המצמצמים את פליטות זיהום האוויר. ביוני 2022 הן היו אמורות להיסגר ולעבור למתכונת שימור (סגירת היחידה, תוך שמירת האפשרות להפעילה) אך ההליך נמצא בעיכוב משמעותי ולעת עתה היחידות פועלות באופן כמעט רציף. יחידות 1-4 הן האחרונות בסדר ההפעלה של נגה, החברה לניהול מערכת החשמל בישראל, ואמורות לפעול רק במקרי חירום שבהם יש חשש לשרידות המערכת (חשש להפסקת צרכנים בהיקף ניכר). לפי הנתונים שהגיעו לידי ׳כלכליסט׳, היחידות המזהמות פועלות חלק ניכר מהשנה. גם מאז החלה שנת 2023, פעלה לפחות יחידה אחת במשך כ-90% מהזמן, בעוד ש-3 יחידות עבדו יותר מ-30% מהזמן.
תחנת הכוח הפחמית אורות רבין היא תחנת הכוח המזהמת ביותר במשק. לאחר שהמדינה לא עמדה בהתחייבות להפסיק להפעיל את היחידות המזהמות, שתיים מהן יעברו לשימור בסוף 2023, ושתיים נוספות בספטמבר 2024. בשנת 2016 קבע ראש שירותי בריאות במשרד הבריאות, פרופ' איתמר גרוטו, כי הזיהום מיחידות 1-4 בלבד מביא לתמותה עודפת של כ-35 אנשים בחדרה וכ-13 אנשים בפרדס חנה-כרכור בשנה. זוהי הערכת חסר, המבוססת על השפעת מזהם אחד בלבד וללא כימות השפעת הזיהום הנפלט מיחידות 5-6 בתחנה.
הפעלה רציפה של היחידות המזהמות ביותר תורמת משמעותית לזיהום האוויר הגבוה בישראל. לפי ההערכות ה-oecd, כ-2,500 ישראלים מתים בשנה כתוצאה מזיהום אוויר. השוואה בינלאומית מעלה שהחשיפה למזהמים בישראל גבוהה ביחס למדינות המפותחות, ורמתה דומה לזו של מדינות שהכלכלה בהן מבוססת על תעשיות פחם, נחושת ואלומיניום. לפי מכון טאוב, נכון ל-2019 היו רמות החשיפה בישראל גבוהות ב-39% מהממוצע ב-OECD, פי שניים מאלו שבארה"ב, בריטניה, ספרד ודנמרק, ופי שלושה בערך מרוב מדינות סקנדינביה, אוסטרליה וקנדה.
נתוני הפעלת היחידות הפחמיות בחדרה עולים כעת על רקע דיונים הנערכים בכנסת לאור החלטת הממשלה לבצע שינויים בחוק אוויר נקי, כך שלמנהל מערכת החשמל (חברת נגה) תינתן האפשרות לחרוג מהיתרי פליטה ולהפעיל תחנות כוח מזהמות לפי שיקול דעתה, מבלי לשאת בסנקציות פליליות ותוך החלשה משמעותית של סמכויות המשרד להגנת הסביבה בפיקוח על תחנות הכוח המזהמות בישראל. ארגוני הסביבה טוענים כי השינויים בחוק הם בפועל ״פסקת התגברות״ על חוק אוויר נקי והמשרד להגנת הסביבה, ועלולים להוביל לפגיעה ניכרת בבריאות הציבור.
היועצת המשפטית לכנסת, שגית אפיק, דרשה להוציא את התיקונים מחוק ההסדרים ולדון בהם בנפרד, שכן מדובר בתיקון חריג מאוד. לפי מסמך שהועבר לחברי הכנסת בנושא, ״מתן סמכות לקבל החלטה לגורם שאינו מופקד על אינטרסים סביבתיים ובריאותיים. מאפשר ביתר קלות פגיעה סביבתית ובריאותית, הנוסח רחב מאוד ועלול להיות בעל השלכות רוחב״.
כיום, היתר הפליטה הניתן לתחנות הכוח במסגרת חוק אוויר נקי מאפשר למשרד להגנת הסביבה להורות לבעל מקור הפליטה על דרכים לצמצום זיהום האוויר וכן לפקח על קיום הוראות החוק, שכן הפרתו כרוכה בפגיעה אפשרית בבריאות הציבור ובסביבה. במצב הנוכחי הממונה המקצועי של המשרד להגנת הסביבה יכול לאשר חריגות מהיתר הפליטה, בתנאי קיצון. הצעת החוק הנוכחית מעבירה את הסמכות לתת אישורים חריגים מגורם מקצועי ואובייקטיבי בתחום איכות האוויר לגורם שאינו בקי בכך ואינו עוסק באיכות אוויר - מנהל מערכת החשמל.
במשרד להגנת הסביבה התנגדו לתיקון החוק, בטרם הגיע לדיונים בוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת. לאורך הימים האחרונים מתנהלים דיונים אינטנסיביים במטרה להשלים את התיקונים כבר בימים הקרובים, לאור הסיכומים בממשלה. לאורך הדיונים נציגי המשרד להגנת הסביבה לא הביעו את התנגדותם לתיקונים באופן פומבי, גם כאשר נשאלו על כך מפורשות, בעוד שנציגי משרד האוצר הם שמבטאים את עמדת הממשלה ועונים על מרבית השאלות בנושא במהלך הדיונים – למרות שלא מדובר בחקיקה המצויה בסמכות משרדם. בתגובה לשאלת כלכליסט האם נאסר על עובדי המשרד להביע התנגדות לפגיעה בסמכויותיו, נמסר כי ״כמקובל, כלל גורמי הממשלה מכל המשרדים מחויבים לעמדת הממשלה. הצעת החוק משקפת את עמדת הממשלה והיא מקודמת על ידי משרד האוצר, על כן ככלל, עמדות כל משרדי הממשלה מיוצגות על ידי נציג האוצר. נציגי המשרדים השונים מתבטאים בוועדה ככל שנדרש״.
ח״כ יוראי להב הרצנו ממפלגת ׳יש עתיד׳ הוא חבר הכנסת היחיד הנמצא באופן רצוף בדיונים הארוכים בוועדת הפנים, ומשקף את הסכנות שעולות מהתיקונים השונים. דיון שנערך ביום חמישי, טען כי ״זאת הצעה שראויה לגניזה במתכונתה הנוכחית, לא ראוי לדון בתיקון כל כך משמעותי בלוח זמנים של חוק ההסדרים. מצבי החירום יהפכו להיות שגרה של הפרה של היתר הפליטה״.
ועדת הפנים של הכנסת תתכנס גם היום במטרה לקדם את השינויים שדורשת הממשלה, לאחר שמאז החלו הדיונים בוועדה בוצעו מספר שינויים שמיתנו את הצעת החוק. אלא שבארגון ׳אדם, טבע ודין׳ מדגישים כי הנוסח הנדון כעת עודנו אינו מאוזן, ומאפשר למעשה ׳לחתול לשמור על השמנת׳. החלטה על מצב סיכון שבה ניתן להפעיל תחנות כוח בהפעלה חרגיה ללא היתר פליטה (בסתירה מוחלטת להוראות החוק), תיעשה על ידי מנהל המערכת (נגה). מסמך מצבי סיכון שמפרט את מצבי הסיכון שבהם יפעיל נגה את תחנות הכוח - נעשה על ידי נגה ומאושר על ידי רשות החשמל. ״כלומר, חותמת גומי של אותם גופים ללא אישור של המשרד להגנת הסביבה. אישור להפעלה חריגה של תחנות כוח לתקופה של עד 6 חודשים תעשה באישור שר האנרגיה ולא השרה להגנת הסביבה, לו אין כל אחריות במסגרת חוק אוויר נקי״ מסביר ד״ר אריה ונגר, מדען הארגון.
לפי סעיף ט׳ לחוק הנדון כעת, המשרד להגנת הסביבה יוכל להורות על הכנת מסמך לבחינת חלופות. אלא שהמסמך טעון באישור הגוף המפוקח – החברה לניהול מערכת החשמל. ״מי שמפקחים עליו צריך לאשר את המסמך פיקוח והנוהל ולו שמורה המילה האחרונה. זה דבר אבסודרי ששוב מייתר את המשרד להגנת הסביבה״, מסביר ונגר. ״בנוסף לכל, מנהל המערכת יכול להחליט להפעיל תחנות כוח מזהמות במיוחד, וגם אם נגלה בעתיד שלא היה בכך צורך ממשי ושזה נעשה באופן לא חוקי – הוא פטור מאחריות פלילית, בשונה מכל גוף אחר שניתן לו היתר פליטה. הותירו קנסות בחוק, אבל מדובר בכסף שיוצא מכיס הציבור״.
בשבועיים האחרונים עוסק המשרד להגנת הסביבה באופן אינטנסיבי בקידום חוק האקלים. אלא שמתחת לרדאר, בדיונים הנערכים בכנסת במסגרת חוק ההסדרים, עוברות סמכויותיו רפורמה משמעותית. לא מדובר רק בהחלשת כוחו של המשרד באמצעות שינוי החוק הסביבתי החשוב ביותר שנחקק בישראל – חוק אוויר נקי, אלא גם בשורה של שינויים הנוגעים לתפקוד המשרד כיועץ וועדות התכנון. כך למשל, במסגרת השינויים יאלצו יועצי המשרד לעמוד בלוח זמנים מקוצר להגשת הוראות לתסקירים ולבחינתם, גם כאשר מדובר בפרוייקטי תשתית משמעותיים וסבוכים. אילו אנשי המשרד לא יעמדו בלוחות הזמנים המקוצרים, לאחר תקופת בחינה יוכלו שרי האוצר והפנים להפקיע את מערך היעוץ מידיו של המשרד לטובת יועצים פרטיים, שיופעלו על ידי ועדות התכנון עצמן.
אתמול ערכו ארגוני הסביבה כנס חירום במטרה לעורר מודעות לסכנות שמציב חוק ההסדרים על בריאות הציבור והסביבה. פרופ' חגי לוין, יו״ר איגוד רופאי בריאות הציבור, אמר בכנס כי ״מדובר בהצעות שבאופן ברור, יפגעו אנושות, בבני האדם, בחיות הבר ובבריאות הציבור בישראל. אחרי שייגרם נזק, לא נוכל להחזיר את המצב לאחור. חוק ההסדרים מרוקן מתוכן את היכולת להגן עלינו, האזרחים. איפה שנוותר בפיקוח, נשלם מחיר כבד בבריאות הציבור. זו איוולת ובכייה לדורות. נשלם מחיר כבד, בבריאות של כולנו".
