בלעדיהממשלה לא תוכל להטיל על השב"כ משימות מפוקפקות ללא פיקוח
בלעדי
הממשלה לא תוכל להטיל על השב"כ משימות מפוקפקות ללא פיקוח
סעיף בחוק השב"כ איפשר למדינה להוסיף לו תפקידים מתחת לרדאר וללא חקיקה. אחרי שבג"ץ הוציא צו ביניים שמצמצם את הסמכות הזו, הודיעו הממשלה, השב"כ והכנסת על הסכמתם להפוך את הצו לקבוע, אך במקביל מנסים לתקן את החוק
סמכות הממשלה להטיל על השב"כ תפקידים נוספים, באישור ועדת המשנה למודיעין ושירותים חשאיים בכנסת – רחוק מהעין הציבורית וללא צורך בחקיקה – תצומצם באופן משמעותי. הסמכות הזו תישמר רק לנסיבות דחופות או כאשר נדרשת חשאיות ותצטרך לעמוד בביקורת תקופתית. להסדר זה נאלצו להסכים, כפי שנודע ל"כלכליסט", הממשלה, השב"כ והכנסת. זאת בהמשך לעתירה שהגישה האגודה לזכויות האזרח וצו זמני על תנאי שהוציא בג"ץ ושצפוי להפוך לקבוע.
בקרוב ייתן בג"ץ פסק דין בעתירה שהוגשה ב־2021 נגד סעיף בחוק השב"כ, שיש לו משמעויות הרות גורל על חיינו. הסעיף מאפשר לממשלה, באישור ועדת המשנה למודיעין ושירותים חשאיים בכנסת שדיוניה סודיים, להסמיך את השב"כ לבצע תפקידים נוספים באמצעות מנגנון הסמכה מיוחד, ללא חקיקה. הכוונה בסעיף היא ל"פעילות בתחום אחר שקבעה הממשלה, באישור ועדת הכנסת לענייני השירות, שנועדה לשמור ולקדם אינטרסים ממלכתיים חיוניים לביטחון הלאומי של המדינה".
באמצעות אותו סעיף בחוק הורחבו במהלך השנים מתחת לרדאר, בחשאיות מוחלטת, תפקידי השב"כ הקבועים בחוק משישה — לעשרה תפקידי קבע, ללא צורך בחקיקה. ארבעת התפקידים הנוספים, מעבר לששת התפקידים הרשמיים בחוק השב"כ (סיכול פגיעה בביטחון המדינה, אבטחת אישים, מודיעין ועוד), נוספו בשנים 2007-2004. שניים מהם נותרו חסויים עד היום, ובעקבות העתירה הסכימה המדינה לציין שעניינם ב"איסוף וקבלת מידע בתחומים ממוקדים ובאופן מצומצם". שני תפקידים אחרים עוסקים בקשרי גומלין עם גופים ציבוריים וביטחוניים ובשיקום סייענים. תפקיד חמישי שהוטל על השב"כ בשנת 2020 במנגנון זה היה זמני — ביצוע מעקבי מגעים באמצעות איכונים בתקופת הקורונה במטרה למנוע את התפשטות המגפה.
עו"ד גיל גן־מור: צמצום ההסמכה ימנע את האפשרות הכלולה בהסכמים הקואליציוניים בין הליכוד לעוצמה יהודית להסמיך את השב"כ לקחת חלק במאבק בפשיעה בחברה הערבית בהליך בזק"
העתירה יצאה נגד הפרקטיקה שלפיה הרחבת תפקידי השב"כ מתבצעת ללא הליך חקיקה ראוי, בהחלטת ממשלה, בחשאיות, ללא פרסום וללא דיון ציבורי. העותרים טענו שכל תפקיד נוסף של השב"כ מעניק לשירות באופן אוטומטי את כל הסמכויות הנתונות לו בחוק, ובכללן סמכויות ריגול, איסוף וחקירה מרחיקות לכת שפוגעות בזכויות הפרט. "המשך המצב שלפיו הממשלה מסמיכה דרך קבע את השב"כ לבצע תפקידים נוספים, שאינם מנויים במפורש בחוק, הוא איננו חוקי", נטען בעתירה, "מנגנון ההסמכה שבסעיף 7(ב)(6) נועד לתת גמישות מסוימת לממשלה להסמיך את השב"כ לביצוע תפקידים כאשר ישנה דחיפות מבצעית בכך וכאמצעי זמני, אך לא לצורך רמיסת שלטון החוק". העתירה ביקשה לבטל את ארבעת התפקידים שנוספו במנגנון הזה או להוסיף אותם באמצעות חקיקה בכנסת. מנגד, הממשלה והשב"כ ביקשו לקבוע שמדובר בתפקידים שעוסקים ב"ליבת העשייה הביטחונית במובנה הצר", ולכן אין מגבלה על הממשלה להסמיך את השב"כ גם לתפקידי קבע על ידי המנגנון.
בדיון שנערך באוקטובר 2022 סברו שופטי בג"ץ – מ"מ הנשיאה עוזי פוגלמן, ענת ברון ודוד מינץ – כי הסעיף שמקנה לממשלה את הסמכות מעורר קשיים חוקתיים ולכן הציעו פרשנות שמצמצמת את הסמכות, בנוגע לשימוש עתידי בה כדי להוסיף לשב"כ תפקידים נוספים שאינם מנויים בחוק. בג"ץ הוציא צו על תנאי שהורה לממשלה, לשב"כ ולכנסת לנמק מדוע לא תוגבל הפעלת הסמכות של שב"כ מכוח אותו סעיף ל"נסיבות דחופות או כאשר הדבר נדרש מטעמי חשאיות", ומדוע שלא "תותנה בביקורת תקופתית של הרשויות המוסמכות בחוק".
בעקבות זאת הגישו הממשלה והשב"כ תגובות שמהוות נסיגה בעמדת המדינה והסכמתה להגביל את השימוש הנעשה בסעיף מעורר המחלוקת. כך שלמעשה כבר עתה, עוד בטרם ניתן פסק הדין הסופי, ניתן להכריז על הצלחת העתירה בכרסום הכוח השלטוני.
הממשלה והשב"כ הודיעו לבג"ץ שהם לא מתנגדים להפוך את הצו הזמני לקבוע ומוחלט. עם זאת, עמדו על התנגדותם לסעד המקורי שהתבקש בעתירה — ולא התקבל בצו הזמני — לבטל את ארבעת התפקידים הנוספים שנוספו לשב"כ באמצעות אותו סעיף סל ולקבוע שלא ניתן יהיה לבצע אותם ללא הסמכה מפורשת בחוק. הממשלה והשב"כ דבקים בעמדתם, שלפיה מנגנון ההסמכה שנקבע בחוק הוא "מאוזן ומדוד ביותר", ולראיה, במשך יותר מ־20 שנה נעשה שימוש בו להוספת חמישה תפקידים בלבד. לדבריהם, המנגנון הקיים מאזן היטב בין האינטרס הציבורי של שמירה על צורכי הביטחון באופן שמאפשר לשב"כ להגשים את ייעודו לבין הקפדה על עקרונות של שלטון החוק וזכויות האדם.
"הישג משמעותי"
בחודש שעבר הודיעה גם הכנסת שאינה מתנגדת להפיכת הצו על תנאי למוחלט, ובתשובתה לבג"ץ נכתב כי "דרך המלך להוספת תפקידים לשב"כ היא באמצעות חקיקה. השימוש בסעיף 7(ב)(6) לחוק צריך להישמר רק למקרים שבהם החקיקה אינה מעשית". לדברי הכנסת, אם הממשלה תביא תפקידים נוספים לאישור הוועדה, היא תידרש "לשאלה אם זהו המסלול הנכון והראוי לעיגון התפקיד העומד על הפרק, וכן לשאלת פומביות דיוני הוועדה בנסיבות המאפשרות זאת ופרסום דבר ההחלטה".
"מדובר בהישג משמעותי מאוד שיצמצם את האפשרות של הממשלה והפוליטיקאים להטיל על השב"כ משימות מפוקפקות, שלא בסמכותו לפי החוק הקיים, ולנצל לרעה את הכלים העוצמתיים שבידיו", אמר ל"כלכליסט" עו"ד גיל גן־מור, שייצג בעתירה את האגודה לזכויות האזרח. "עד עתה הם יכלו די בקלות להעביר החלטה להטיל על השב"כ את התפקיד הנוסף ולהרחיב את סמכויותיו במחשכים, בהליך בזק, בהחלטת ממשלה. כעת יצטרכו ללכת להליך חקיקה מלא, יתקיים דיון ציבורי ותהיה שקיפות שתמנע ניצול לרעה של הכוח".
לדבריו, "צמצום ההסמכה ימנע, בין היתר, את האפשרות הכלולה בהסכמים הקואליציוניים בין הליכוד לעוצמה יהודית להסמיך את השב"כ לקחת חלק במאבק בפשיעה בחברה הערבית בהליך בזק. עד עתה היה חשש, בצל הלחץ הקיים לערב את השב"כ משום שבידיו כלים שאין למשטרה, שהדבר ייעשה במחטף בהחלטת ממשלה שתאושר בוועדת המשנה שבשליטת הקואליציה שדיוניה חסויים. כל מה שהיה נדרש זו חוות דעת שזה איום שהוא אולי גם ביטחוני. מעתה לא ניתן יהיה לעשות זאת, ואם הממשלה תתעקש על מהלך פוגעני כזה, יהיה עליה לתקן את החוק, בהליך פומבי ומלא בכנסת".
האגודה ביקשה בתשובתה לבג"ץ שבפסק הדין שיינתן, יפרש את חריג החשאיות והדחיפות באופן מצומצם כדי שיישמר למקרים נדירים. בנוסף, ביקשה מבג"ץ להבהיר למדינה שעליה לגבש ולפרסם אמות מידה להפעלת הסמכות הזו, שלא ייוותרו חשאיות.
ההתפתחות בעקבות העתירה היא בשורה טובה עבור שוחרי זכויות הפרט. עם זאת, במקביל לניהול ההליך הנוכחי בבג"ץ, מקדמת המדינה תיקון דרמטי בחוק השב"כ במטרה להוסיף לו עוד סמכויות, בין השאר בכל הנוגע לאיסוף ושימוש במאגרי מידע, לחיפוש וחדירה סמויים למחשבים ועוד. תזכיר החוק, שפורסם בסוף 2023, זכה למאות הערות ציבור, ובינתיים לא קודם בחקיקה.
"הממשלה מבקשת לתת לשב"כ עוד סמכויות מרחיקות לכת לעקוב ולרגל אחרי האזרחים, לבצע חיפוש סמוי בטלפון הנייד ולאסוף בכפייה מאגרי מידע פרטיים מעסקים", אמר עו"ד גן־מור. "דווקא משום שהשב"כ הוא ארגון שמפעיל את הסמכויות שלו בחשאיות, חיוני שגבולות הגזרה שלו יהיו שקופים ומגודרים היטב, ושיהיה נתון לפיקוח אפקטיבי. השב"כ מפעיל יכולות עוצמתיות מול אזרחי המדינה, וזה חיוני שהסמכויות שלו ייקבעו בהליכי חקיקה ולאחר דיון דמוקרטי ופומבי".
