"הקיפאון במשק ימשך, הריבית לא תרד והמגמות השליליות ימשכו"
"הקיפאון במשק ימשך, הריבית לא תרד והמגמות השליליות ימשכו"
עומס העבודה של עורכי הדין העוסקים בתחום חדלות הפירעון הולך וגדל, מה שמעיד על הלך הרוח במשק. לקראת פורום Duns 100 לבכירי ענף המשפט בתחום חדלות פירעון מתארים כמה מבכירי הענף את המצב המאתגר איתו מתמודד המגזר העסקי בישראל. החדשות הרעות: הצפי הוא שהמשבר ימשיך להעמיק בזמן הקרוב
השיח הנרחב על המיתון, ההאטה, הריבית הגבוהה והפגיעה במשק, הולך ונעשה מוחשי עבור המגזר העסקי בישראל. עד לאחרונה, בעלי עסקים רבים קראו באמצעי התקשורת על החשש ממיתון, חשו בעצימות נמוכה את המשבר, את ההאטה ברכישות ובצריכה הפרטית, והחלו להרגיש את ההכבדה הסיזיפית של הריבית הגבוהה. אך אם עד עתה עבור רבים היה מדובר במציאות רחוקה, לא מאיימת, וכזו המורגשת בעצימות נמוכה, התקופה האחרונה מראה כי המעגלים מתרחבים ויותר ויותר עסקים, כולל עסקים בינוניים וגדולים - שהצטרפו לעסקים הקטנים - נקלעים לקשיים עסקיים. אם היה מדובר במשבר שנמצא בעיצומו או בסופו, הרי שהאור בקצה המנהרה היה בוהק דיו בכדי להקרין רוח אופטימית, אך לפי מה שחווים עורכי הדין העוסקים בתחום חדלות פירעון, הנמצאים בצומת דרכים שממנה ניתן לראות את קשיי השוק באופן מקיף ופרטני, ניתן להבין שהמצב הולך להחמיר בתקופה הקרובה וסביר שיביא עימו השלכות לא פשוטות עבור הציבור הישראלי ועבור חלק מבעלי העסקים במשק המקומי.
עורכי הדין מתחום חדלות הפירעון מדווחים בפירוט על זרם הפניות הגובר מצד עסקים ומדברים על החשש מאפקט דומינו שיגרור לתוכו עסקים נוספים שיגיעו לקשיים כלכליים, עד כדי כישלון עסקי. הם מעלים את החשש להאטה שתגרום לפיטורים, לאובדן הכנסת מיסים, ולהכבדה על אזרחי ישראל שעלולים לשאת בנטל של גזרות כלכליות לא מבוטלות שיגיעו בתקופה כלכלית קשה ממילא.
בצד של החדשות הטובות ניתן למצוא עורכי דין שמביעים אמון במשק הכלכלי הישראלי וצופים שלאחר תום התקופה הנוכחית יחווה המשק צמיחה ותיקון לתקופה הנוכחית, ובצד של החדשות הרעות ניתן למצוא את ההסכמה על כך שאנחנו נמצאים רק בתחילת המשבר ויש עוד זמן עד סיומו. כמה מעורכי הדין הביעו תקווה שהמדינה תסייע, כמו שהיא סייעה בתקופת הקורונה, כך שעסקים יוכלו לשרוד את התקופה הקרובה. אולם, הגירעון ההולך וגדל כתוצאה מהפחתה בגביית המיסים וההוצאות הגדלות של המדינה, אשר באו לידי ביטוי בתקציב המדינה ובחלוקת הכספים בהסכמים הקואליציוניים, מייצרים מצב שיקשה על המדינה לתת רשת בטחון כלכלית משמעותית ומקיפה שתסייע לעסקים לצלוח את התקופה המאתגרת, שכבר אינה רק ניצבת בפתחו של המשק, היא כבר חצתה את סף הדלת, וככל שהיא תיכנס עוד לתוככי הבית, כך היא תורגש על ידי יותר ויותר עסקים בישראל.
לקראת פורום Duns 100 לבכירי ענף המשפט בתחום חדלות פירעון התייחסו כמה מבכירי התחום למה שקורה במגזר העסקי בישראל. הבכירים שוחחו על המציאות בשטח אשר מתחילה להגשים את התחזיות הקודרות, את החשש הגדול במגזר העסקי, והסבירו מה הם הצעדים שבעלי עסקים צריכים לעשות כשהם נקלעים לקשיים. עורכי הדין גם הסבירו כיצד המדינה יכולה לסייע לעסקים לשרוד את התקופה המאתגרת, עד שהמשק הישראלי, בתקווה, יחלץ עצמו שוב בגמישות ובצורה מופלאה גם מהמשבר הנוכחי, שלצערנו, בסבירות גבוהה, ישפיע על המשק בצורה שלילית בטווח הזמן של השנה הקרובה, ואולי אף מעבר לכך. לכתבה התראיינו עו"ד דנית רימון, שותפה מובילה, חדלות פירעון והבראת חברות, ארנון, תדמור-לוי, עו"ד חיות גרינברג, בעלת הפירמה 'חיות גרינברג חב׳ עו״ד', עו"ד עדינה וויל, בעלים מייסדת ושותפה ב'עדינה וויל', עו"ד ליהי בלומנפלד, שותפה בפישר (FBC & Co.), ועו"ד אהוד גינדס, שותף מייסד ב'גולדבלט גינדס יריב'.
האם אתם מרגישים עלייה בכמות העסקים המגיעים למצב של כישלון כלכלי/סף כישלון כלכלי? באילו תחומים מורגש שהסיכון עלה באופן משמעותי יותר? האם אתם מעריכים שהמצב ישתפר, או להיפך, יהפוך לקשה יותר בחצי השני של שנת 2023?
עו"ד דנית רימון: "חד משמעית מורגשת עליה, ולצערי, ההערכה היא כי לא תורגש הקלה במחצית השניה של השנה. החודשים האחרונים מאותתים לנו כי אנחנו, ככל הנראה, נמצאים בתחילתה של תקופה מאתגרת במשק. החברות שאני פוגשת אשר נקלעות לקשיים כלכליים או מבקשות סיוע משפטי בשל החשש שיקלעו לקשיים כאלה, הן מכל התחומים והענפים: קמעונאות, טכנולוגיה, תעשיה ועוד. יחד עם זאת, העלייה החדה ביותר מורגשת בשני תחומים עיקריים: בנדל"ן ובהיי טק. הגורמים שמביאים חברות משני ענפים אלה לקריסה כלכלית שונים בתכלית. בחברות נדל"ן - בעיקר חברות יזמיות - ניתן לומר שיש שני גורמים מרכזיים שיצרו מעין תנועת מלקחיים: מצד אחד, העלייה החדה של הריבית במשק גרמה לעלייה דרסטית בהוצאות המימון של חברות, בעיקר חברות ממונפות עם הון עצמי נמוך, ומצד שני, ההאטה החריפה בשוק הדיור ובמספר העסקאות גרמו לקיטון משמעותי בזרם התקבולים של החברות היזמיות. בחברות היי טק, לעומת זאת, ובעיקר בחברות סטארט אפ אשר אין להן הכנסות, הגורם המרכזי להיקלעות לקשיים כלכליים הוא "עצירת הברז" מטעם המשקיעים. הגורמים לכך יכולים להיות שונים: רצון לפזר סיכונים, להיוותר עם מזומנים, לתעדף השקעות וכיו"ב. תוסיפו על אלה את החששות מחוסר יציבות של הכלכלה הישראלית בעקבות צעדי ההמשלה, ותקבלו ירידה משמעותית בכספים שמוזרמים לחברות אלה, אשר אינן יכולות לחיות בכוחות עצמן".
עו"ד חיות גרינברג: "אני חיה בזירה העסקית, פוגשת הרבה עסקים, ממגוון זוויות. אני מצויה ביום יום בשיח שוטף מול עו"ד של בנקים ועו"ד של נושים אחרים, וכולם מדברים על עליה במספר החובות אשר מופנים לטיפול. באופן אישי אני מטפלת בחברות ובבעלי עסקים במשבר ומאוד משתדלת להימנע מהליכים משפטים תוך העדפה לגבש הסדרי חוב יצירתיים – שבעיני זהו הפתרון המיטבי לכולם.
אני בהחלט מרגישה גידול בכמות החברות שפונות אליי בשלבים מתקדמים של משבר, כשזה כבר מאתגר מאוד למצוא פתרון לחוב ללא הליך משפטי, כזה שיתן מענה של עיכוב הליכים לפחות. אז כן, יש יותר הליכים משפטיים וגם במסגרתם מנסים לייצר הסדר חוב.
מבחינת התחומים שבהם רואים עליה בקשיים הכלכליים: תחומים הנלווים לענף הבניה ומושפעים ממנו, מסעדנות ואופנה. הרי אם יש האטה במכירת דירות אז מוכרים פחות קרמיקה, פחות מוצרי חשמל לבית, קבלני הביצוע הגדולים תקועים, השיפוצניקים מחוסרי עבודה, משרדי התיווך לא מכניסים, אלו מעגלים רבים שמושפעים וזה כשאנו מדברים ומתמקדים רק על ענף אחד.
להערכתי, העתיד הקרוב - בטווח חצי השנה הקרובה - לא מבשר טובות, מאחר וההשפעות תימשכנה גם למעגלים היותר רחוקים וייקח קצת זמן לתקן אותן. אולם, יחד עם זאת, אני בטוחה שהמשק יחזור לשגשוג והעסקים יפרחו. המצב הנוכחי מעניק הזדמנות טובה לעשות בדק בית ולבצע התייעלות ארגונית. אני מרגישה שמהצד השני של השולחן - אני מקבלת יותר הבנה והכלה למצב, מצד הנושים, כך שזה הזמן לטפל בבעיות ולייצר הסדרים ופריסות שתואמות את יכולת ההסדר. אני ממש לא ממליצה לתת למצב העסק להחמיר".
עו"ד עדינה וויל: "בחצי שנה האחרונה אכן ניכרת עליה משמעותית במספר העסקים אשר פונים להליך של חדלות פירעון, עקב בעיות תזרימיות הנובעות מעליית מחירי חומרי הגלם, העדר יכולת גביית כספים מלקוחות, האטה במכירות, עליית ריביות בארץ ובחו"ל ועוד. יתרה מזאת, ישנה עליה ניכרת של הליכי חדלות פירעון אשר ננקטים על ידי עסקים בינוניים וגדולים (בניגוד לעבר- אז היו אלו אירועים פחות שכיחים), וזאת לצד עסקים ומשקי בית קטנים הנקלעים לקשיים גם הם ומהווים את הבסיס הרחב יותר של המשק. לעניות דעתנו, המצב שחווינו בחצי שנה האחרונה רק ילך וירע ונראה לצערנו עוד ועוד עסקים קורסים ו/או פונים להליכי שיקום, דבר שיביא לכדור שלג של ממש בהמשך עם פיטורי עובדים, העמקת ההאטה במשק בשל אבטלה גבוהה וכו'.
בנוסף, לאחרונה ניתן לראות חברות רבות - מבלי להכליל - שיוזמות הליך חדל"ת כאשר הן מגיעות לכותלי בית המשפט בשלב מאוחר, לאחר שהן עשו הכנות מקדימות מרובות בליווי משפטי צמוד לקראת התוצאה המתוכננת הרצויה להם. החברות מבצעות נטילת אשראי כפסע לפני הפניה לבית המשפט כמקור מימון להליך, מכירת נכסים למקורבים, תשלומים לאלו שחפצים ביקרם, העברת פעילות לחברות מקבילות שהוקמו, איתור "משקיע" רצוי מסומן לרכישת הפעילות, גיבוש הסכמות לזהות נאמן רצוי (שלא מהרשימה) ומהלכים נוספים שמעידים שלאו דווקא שיקום החברה ו/או טובת העובדים עומדת לנגד עיניהם - אלא לעיתים דווקא טובת בעל המניות, כשההליך מובל לאפיק של הסדר נושים שכולל בתוכו גם הפטר בעל המניות כתנאי בלעדיו אין - גם במקרים שאין צורך בכך".
עו"ד אהוד (אודי) גינדס: "המשק נמצא במצב של האטה. המלחמה באוקראינה גרמה למשבר אנרגיה חריף באירופה, לעלייה במחירי תשומות (ברזל, חומרי גלם) ולאינפלציה. על מנת לרסן את האינפלציה מעלים הבנקים המרכזיים את הריבית. שינוי גובה הריבית משפיע על המשק כולו; הריבית על משכנתאות עומדת כבר על למעלה מ- 6%; והריבית האפקטיבית על אשראי לעסקים היא כבר מעל 7-8%. כשמדובר בחברות ממונפות, שהמודל העסקי שלהן מבוסס על ריבית של 3-4%, ובשעה שהריבית קופצת ל 8%, זה עלול להביא אותן לבעיות תזרימיות ואפילו לקריסה. ריבית גבוהה וחוסר וודאות שנובע מ"המהפכה המשפטית", מצננים מאד כוונות של משקיעים לבצע השקעות ורכישות חדשות, דבר שגורם לכך שחברות ראליות וחברות סטארט אפ מוצאות את עצמן בלי יכולות לגייס הון, ולעתים הדבר מגיע עד לכדי הפסקת פעילות וחדלות פירעון".
עו"ד ליהי בלומנפלד: "אנו רואים מגמה של עליה בכמות העסקים במצוקה. זאת, הן כתוצאה מהאווירה הכלכלית-חברתית שגורמת לחוסר וודאות ולהאטה, והן כתוצאה מהריבית העולה. שני הגורמים הללו יחד הם שילוב שמאד מקשה על עסקים. אנחנו רואים את המגמה הזו בעיקר בקרב חברות טכנולוגיה צעירות, בחברות נדל"ן ממונפות שמושפעות מהריבית, ובחברות תפעוליות שיש להן מינוף משמעותי. מצב זה יעמיק ככל שיחלוף הזמן, הקיפאון במשק ימשך, הריבית לא תרד, והמגמה השלילית יימשכו".
מה אתם ממליצים ללקוחות, אשר חוששים מהמצב הכלכלי הנוכחי מאחר והם ממונפים בהלוואות אשר מכבידות עליהם - לאור הריבית הגבוהה - ו/או מרגישים האטה משמעותית בפעילות?
עו"ד ליהי בלומנפלד: "יש להיות כל הזמן ערניים, עם יד על הדופק ולהדק חגורות. יש לנקוט צעדים יזומים – לדוגמא צמצום מטה, ובמידת הצורך להתאים את התזרים למצב הפעילות של העסק ולסביבת הריבית הנוכחית. צריך ורצוי לערב יועצים לשיקום כלכלי המתמחים בתחום ועורכי דין העוסקים בתחום".
עו"ד עדינה וויל: "משרדנו מייצג דווקא את המוסדות הבנקאיים, עם זאת, היינו ממליצים לחברות השונות להגיע לפריסות ארוכות יותר של אותן הלוואות שנטלו על מנת שההתחייבויות החודשיות התזרימיות יהיו נמוכות יותר, לנסות לתת בטחונות משמעותיים לבנקים בניסיון להוריד שיעורי הריבית, להתייעל עד כמה שניתן ולהימנע כרגע מכל עסקאות בעלות סיכון משמעותי ו/או השקעות בסיכון גבוה שאינם בתחום הניסיון הטבעי. כמו כן, להימנע מנטילת הלוואות חוץ בנקאיות אשר יכבידו על העסק".
עו"ד אהוד (אודי) גינדס: "המצב הנוכחי עלול לגרום לכך שתאגידים ממונפים ימצאו בבעיות נזילות פתאומיות וחריפות. לכן, האתגר המרכזי מבחינתן הוא שיפור הנזילות והקטנת הסיכון. לכן, חברות ממונפות צריכות לאמץ תכנית סדורה ויעילה לשיפור הנזילות. הצעדים שניתן לנקוט יכללו צירוף משקיע, גם אם המשמעות היא לאבד שליטה בחברה; מימוש נכסים, גם אם זה במחיר שנמוך מהציפיות. ולעתים אין מנוס מעריכת הסדר חוב, מחוץ לבית משפט או באמצעות הליך משפטי".
עו"ד חיות גרינברג: "אני אומרת שמי שלא הולך לרופא השיניים- בסוף רץ אליו. יש לנו נטייה לגלגל את הבעיה, להימנע מטיפולי שורש ולתת לזמן לעבור, בתקווה שיימצא הפתרון. מניסיון - זו טעות שעולה ביוקר. זה קריטי לטפל בבעיה כשהיא קטנה, וזה מה שעושה את ההבדל כי אז יש יותר פתרונות על המדף. קושי בהחזרי הלוואות והאטה בפעילות מעמיקים את הבור. חשוב לבנות אסטרטגיה ותוכנית פעולה קדימה, ולא רק לפעול תוך כדי תנועה, אלא בתוך תוכנית".
עו"ד דנית רימון: "ההמלצה שלי היא בראש ובראשונה לא לטמון את הראש בחול. להיות כל הזמן עם האצבע על הדופק, לזהות תרחישים שליליים שיכולים להשפיע על האיתנות הפיננסית של החברה ולטפל בהם מוקדם ככל האפשר. הטיפול יכול להיעשות, בין היתר, באמצעות מחזור חובות, הגעה להסדרי פריסה מקלים עם הנושים הפיננסיים, מימוש נכסים של החברה שאינם חלק מליבת העסק ובמקרים מסוימים, הכנסת משקיע. אני חושבת שבתקופה זו של גאות בחברות שייקלעו לקשיים אנחנו נזכה לראות שיתוף פעולה וליווי מצד נושים פיננסים, אשר ירצו למקסם את שיעורי הפירעון של החובות כלפיהם באמצעות מתן אפשרות לחברה להמשיך ולפעול כ"עסק חי". יתכן שנראה גידול בנכונות של נושים בנקאיים וחוץ בנקאיים להעמיד מימון נוסף לחברה שנקלעה לקשיים, וזאת על מנת להגדיל את הסיכוי ליישם תכנית שיקום לחברה, ומכאן להגדיל את שיעורי הפירעון".
לאור התקופה הרגישה בה אנו נמצאים, אילו צעדי סיוע רגולטוריים נדרשים מצד הממשלה ומצד רשות המיסים כדי שלא נראה גל של קריסות עסקים במגזר העסקי?
עו"ד אהוד (אודי) גינדס: "הליך משפטי של חדלות פירעון גורם, כשלעצמו, להשמדת ערך - פגיעה במוניטין, ירידה בנכונות של לקוחות להזמין שירות או מוצר עתידי, עזיבת עובדי מפתח, פגיעה באמון של הבנקים וספקים. הליכי חדלות פירעון הם בירוקרטיים ומסורבלים. כך למשל, בהעברת השליטה לנאמן חיצוני, מעורבים הממונה על חדלות פירעון וצדדים רבים, כל אלה כופים הליך ארוך ויקר, במהלכו פעילות התאגיד ממשיכה במקרים רבים להיפגע, וכך גם נפגעים סיכויי הפירעון של הנושים. הצעדים הרגולטורים שנכון לנקוט הם כאלה שיהפכו את הליך חדלות הפירעון ליותר יעיל ופחות בירוקרטי ומסורבל. נכון ליצור "מסלול ירוק" לתאגידים שתוחלת השיקום שלהם גבוהה, ולמי שגיבש הסדר חוב יעיל ומהיר עם שיעור פירעון נכבד לנושים".
עו"ד ליהי בלומנפלד: "רגולציה לא חסרה כאן. לדעתי, על רקע מצב הרוח הלאומי והמצב המשטרי, ייצוב של המשק הוא צו השעה, וזאת משום שהמשק הישראלי כל כך קטן ומושפע מאד מאי הוודאות הפוליטית. מה שיכול לעזור כרגע הם סיוע בנושא הריבית, פריסת תשלומים והקלה בשל עלויות האשראי, בנוסף לפתרונות יצירתיים כפי שנעשה בתקופת הקורונה. אלה יכולים לסייע במעט לעצור את המגמה, גם אם לא לשנות את הכיוון לחלוטין".
עו"ד עדינה וויל: "המצב במשק הולך לכיוון אינפלציוני ועל כך מעידה גם עליית הריבית והאטה הכללית במשק. אנשים התרגלו לרמת חיים גבוהה וצפויה להיות ירידה בצריכה והמשך מיתון. כל זאת על רקע המשבר הלאומי והביטחוני (פנימי וחיצוני) המתרחש במדינה, אשר יקשה על הוצאת הוראות שעה מתאימות וחוקי חירום, וכן על רקע משבר כלכלי גלובלי ותנודתיות עולמית. עם זאת, ככל שאכן ימצא על ידי הארגונים הנדרשים כי בהעדר התערבות צפוי גל של קריסות, יהיה עליה לנקוט במדיניות מתאימה, ובין היתר לתת הקלות לאותן חברות ככל שניתן עד שיחלוף המשבר, כמו למשל: הקלה בתשלומי ארנונה, פריסת תשלומי מיסים ועוד".
d&b – לדעת להחליט
