בנק ישראל מאותת על העלאת ריבית: "הפיחות בשקל מעכב את ההגעה ליעד האינפלציה"
בנק ישראל מאותת על העלאת ריבית: "הפיחות בשקל מעכב את ההגעה ליעד האינפלציה"
מסיכום דיוני הריבית בבנק ישראל עולה כי החשש העיקרי נוגע להשפעת הפיחות של השקל על האינפלציה. הביטוי לכך נרשם כבר במדד אוגוסט: הסעיף שהשפיע עליו יותר מכל היה טיסות לחו"ל, שנרכשות במטבע זר
שעות ספורות אחרי שראש הממשלה נתניהו הבטיח בברכתו לשנה החדשה כי "אנחנו נפתח את השווקים בישראל וכולכם תרגישו זאת בכיס", התפרסמו נתוני אינפלציה לחודש אוגוסט. נתונים אלו לימדו כי בינתיים, אזרחי ישראל מרגישים בכיס בעיקר את השלכות ההיחלשות של השקל, שנובעת במידה רבה משינוי בסנטימנט העולמי כלפי כלכלת ישראל. שינוי הסנטימנט נובע הן מהחשש משינויים משטריים שיחלישו מוסדות כמו בתי משפט ובנקים מרכזיים, הן מאי־היציבות החברתית המתמשכת הבאה לידי ביטוי במחאות, והן מהחשש שהרכב הממשלה הנוכחי מועד יותר להסתבכויות ביטחוניות וגיאו־פוליטיות.
עדות משמעותית לגבי חשיבות המעמד של השקל ניתן למצוא בחדר הדיונים של הוועדה המוניטרית. בסיכום הדיונים להחלטת הריבית האחרונה שהתפרסם אתמול, שבמסגרתם הוחלט להשאיר את הריבית באותה רמה, נכתב כי "הדיון התמקד בדינמיקת האינפלציה בחודשים האחרונים, בציפיות לשנה הקרובה ובהשפעות של פיחות השקל על האינפלציה". בהמשך הסיכום נאמר כי "הוועדה ציינה כי הפיחות בשקל ממשיך להוות גורם משמעותי המעכב את התכנסות האינפלציה חזרה ליעד, הפיחות בשער החליפין בחודשים האחרונים תורם לעליית קצב האינפלציה, ולהתפתחותו בקרוב תהיה השפעה על דינמיקת האינפלציה".
בסקירה השבועית של בנק הפועלים כתבו גם: "אנו נוטים להעריך, שללא פיחות נוסף הריבית לא תעלה". באופן דומה, כתב הכלכלן הראשי של בית ההשקעות מיטב: "הסיכונים העיקריים לאינפלציה כוללים את פיחות השקל, שחרור מחיר הדלק, והמשך העלייה החזקה בשכר הממוצע".
על פניו, נתוני האינפלציה של אוגוסט לא מעודדים, אך גם לא מדאיגים. מדד המחירים באוגוסט עלה ב־0.5% לעומת הערכות שיעלה ב־0.4%-0.3%. גם הקפיצה הגדולה באינפלציה השנתית נובעת מכך שבחודש זה נדחק מדד אוגוסט 2022 שעמד על ־0.3%. יתרה מזו, ניתן לראות שקצב עליית סעיף הדיור שהתניע את האינפלציה נמצא במגמת ירידה, אפילו מחירי המזון ירדו החודש ב־0.2%. אך עם זאת, יש עדיין סיבה אחת לדאגה, והיא שוב היחלשות השקל.
ואכן, כפי שכתבו כלכלני בנק ישראל, במדד האחרון ניתן לראות את תחילת השפעתו של הפיחות על האינפלציה. כדי להבין זאת צריך להבין את ההבחנה של בנק ישראל בין החלק הסחיר של מדד המחירים לצרכן, שמשקף את עלות המוצרים, לבין החלק הלא סחיר, שמשקף את עלות השירותים. פירות וירקות טריים, למשל, נמצאים במוצרים לא סחירים, כמו גם חלב, דגים וביצים. לעומת זאת בחלק הסחיר נמצאים ספרי קריאה, הלבשה והנעלה, נסיעות לחו"ל, תכשיטים, פירות יבשים ושימורי דגים.
בשנה האחרונה התמקדו הכלכלנים בחלק הלא סחיר במדד, בגלל שבו נמצאת האינפלציה הגבוהה, לפחות היתה עד לרגע זה. פיחות השקל משמעו שמוצרי היבוא עולים יותר שקלים. ואכן, הסעיף שהשפיע הכי הרבה על מדד המחירים בחודש אוגוסט הוא סעיף הנסיעות לחו"ל שעלה ב־10.5% והעלה את המדד ב־0.22%. וכך למעשה, החלק הסחיר במדד עלה ב־0.5% בחודש אוגוסט, בעוד החלק הלא סחיר במדד עלה ב־0.4% בלבד. טיסות מתומחרות בדרך כלל במטבע זר (דולר או יורו) והפיחות אחראי במידה רבה להתייקרות הסעיף הזה. למעשה, החששות מהפיחות רחבים יותר, והם מוזכרים כאמור על ידי האנליסטים של הגופים הפיננסיים בישראל וכן על ידי בנק ישראל.
גם בהשוואה שנתית ניתן לראות כי האינפלציה השנתית במדד הלא סחיר נמצאת בירידה בשלושת החודשים האחרונים, ואילו התמונה במדד הסחיר מורכבת יותר. במדד זה האינפלציה ירדה בחדות בשל הוזלת מחירי הסחורות בעולם. בחודש יולי האינפלציה השנתית בו עמדה על 0.6% בלבד, משום שביולי 2022 היתה עליית מחירים חריגה. אך באוגוסט המדד הסחיר קפץ בחזרה ל־3.1%, רמה גבוהה יותר מזו שהיתה ביוני 2023, אז עמד המדד הסחיר על 2.3%.
המדד האחרון מלמד את מה שבבנק ישראל כבר אומרים חודשים רבים: האיום הגדול על מאמצי הבנק המרכזי להחזיר את האינפלציה ליעדה הוא הפיחות של השקל. סמוטריץ' ונתניהו פיתחו טקטיקה של הסרת אחריות האומרת כי הפיחות של השקל נובע מהתנהגות לא אחראית של המוחים, ומסרבים להכיר בחלקם בתדלוק הלהבות. כך, האשמת האזרחים המוחים היא הודאה בחוסר יכולת.
