באוצר דורשים הסבר להעלאת השכר הרוחבית בצה"ל
באוצר דורשים הסבר להעלאת השכר הרוחבית בצה"ל
בצה"ל הוחלט להעלות את רמת הפעילות לכלל המשרתים והשינוי מתבטא גם בהעלאת שכר רוחבית למשרתי הקבע, שתעלה עשרות מיליוני שקלים בחודש. משרד האוצר לא עודכן בשינוי ומותח ביקורת על ההחלטה
כשהתותחים רועמים, גם פקידי האוצר נאלצים ללחוש והבקרה התקציבית במלחמה זזה הצידה. עם זאת, ישנם מקרים שגם הפקידים הפטריוטים ביותר נאלצים להשמיע את קולם במלחמה. כזה הוא המקרה עם החלטת ראש אכ"א אלוף יניב עשור להעלות אוטומטית את רמת הפעילות של כלל המשרתים בצה"ל.
על פי ההחלטה שהופצה ב־15 בנובמבר על ידי סא"ל חן צדיק, ראש ענף תכנון שכר וגמלאות בצבא, המשרתים ברמת פעילות ב' יועלו לרמת פעילות א' והמשרתים ברמות פעילות ג' וד' (המכונות "דריכות") ישודרגו לרמת פעילות ב'. משמעות ההחלטה היא העלאת שכר רוחבית לכלל משרתי הקבע, שעלותה מוערכת בכ־60 מיליון שקל מדי חודש.
ההחלטה מנומקת בכך "שהמעבר המיידי משגרה למלחמה הוביל לשינוי משמעותי במתאר הפעילות והתפקוד של יחידות צה"ל ומשרתיו". עם זאת, ל"כלכליסט" נודע כי עדכון השכר בוצע מבלי שגורם כלשהו במשרד האוצר עודכן על ההחלטה. באגף השכר פנו כבר פעמיים לצה"ל, ביקשו הסברים ומתחו ביקורת על ההחלטה.
1 צפייה בגלריה
מימין: ראש אכ"א יניב עשור והממונה על השכר אפי מלכין. חשש שהשינוי יהיה קבוע
(צילומים: באדיבות דוברות משרד האוצר, דנה קופל)
הביקורת מתייחסת לארבעה היבטים. ההיבט הראשון הוא בחירת צה"ל לפרש את רמת הפעילות באופן שמתורגם לעומס עבודה או לתוספת סיכון שאינה קשורה לתפקיד הצבאי, מה שהביא את הצבא להכריז על תוספת רוחבית גם לחיילים שמשרתים בבסיסים עורפיים. באוצר מסכימים כי חיילים שבעקבות המלחמה שינו את תפקידם לתפקיד לחימה זכאים לשכר עם רמת פעילות גבוהה, אך לשם כך אין צורך בהנחיה וזו נועדה לכלול בתוספת הזו גם חיילים שחוו עומס עבודה או סיכון ביטחוני כללי, ולטענת האוצר, כשם שעובדי מדינה רגילים שחוו עומס עבודה בשל המלחמה וגם הסיכון הביטחוני שלהם עלה (כמו של כל האזרחים) לא זכאים לתוספת, גם החיילים לא צריכים לקבל.
מנגד, בצה"ל אומרים, "רמות הפעילות נקבעות בהתאם לשיקולים מבצעיים הנובעים ממאפייני היחידה ובהם ייעוד היחידה, סיכון, מיקום, זמינות". בתגובה רשמית שנמסרה על ידי משרד האוצר נכתב: "עד לשלב זה צה"ל לא פירט את הפרשנות שלו וכיצד אופן יישום השינוי ברמות הפעילות מתיישב עם הכללים הנהוגים, ולכן איננו יכולים להתייחס לפרשנות שנעשתה. על פניו השינוי הרוחבי תמוה".
ההיבט השני של ביקורת האוצר נוגע לאופן שבו תוספת השכר נעשתה. ההחלטה התבצעה ללא יידוע של משרד האוצר, וללא קבלת אישור מוקדמת מאגף השכר, אגף החשב הכללי או אגף תקציבים. זו התנהלות לא מפתיעה בזמן מלחמה והאוצר משלים עמה בכל הנוגע ללחימה ממש, אך בנוגע להחלטות רוחביות על תוספות שכר היתה ציפייה באוצר כי יישמרו נוהלי העבודה התקינים. בנוגע לכך מוסיפים באוצר כי ההתנהלות היתה שונה מהמקובל, במקרים מעין אלו נהוג להמתין שהמלחמה תסתיים ורק לאחריה לבדוק אם יש צורך בעדכון השכר. כאן הדברים נעשו בזמן אמת. עם זאת, גם בצה"ל היו ערים לביקורת ומדגישים כי "התגמול ניתן בדיעבד על החודש שחלף ולא מראש, ומדי חודש מתבצעת בחינה באשר להתאמות הנדרשות של רמות הפעילות ביחידות השונות".
רק ללוחמים לא נשאר
ההיבט השלישי מתייחס לכך שתוספת השכר היא למשרתים ברמות פעילות א'-ד', כלומר היחידים שלא קיבלו תוספת הם הלוחמים בחזית שמוגדרים כל הזמן ברמת פעילות א+. אין ספק שהחיילים שרמת הפעילות שלהם התעצמה בשיעור הגבוה ביותר הם הלוחמים, היא הפכה להיות אינטנסיבית ומסוכנת בהרבה מבימי שגרה, ודווקא הם אלו שלא קיבלו תוספת לשכרם, והפער בינם לבין המשרתים הרחוקים מהחזית צומצם. בצה"ל גם מודעים לביקורת זו ולכן צדיק כתב במכתבו כי "הזכאות לרמת הפעילות תהיה באופן בו קיימת הבחנה ברורה בין המסגרות הלוחמות לשאר המסגרות". אך למעשה, לוחמי החזית שהוגדרו ברמת פעילות א+, הם היחידים שלא קיבלו תוספת לשכרם.
ההיבט הרביעי בביקורת נוגע להשלכות רוחב אפשריות של תוספת השכר. ל"כלכליסט" נודע כי גם במשטרה ובשב"ס פנו לאוצר בבקשה שיאשרו להם להעלות את רמת הפעילות של השוטרים והסוהרים. נכון לעכשיו, במשטרה שוכנעו שמאפייני הפעילות שלהם, הן מבחינת מבנה השכר והן סוג הפעילות, שונים מאלו של הצבא, אך לא בטוח ששכנוע זה יחזיק לאורך זמן. אם גופים נוספים יאמצו את הדרישה הזו, העלות יכולה להגיע למאות מיליוני שקלים. בנוסף, יש חשש שעדכון רמת הפעילות יתקבע למשך חודשים רבים ולא יבוטל בקרוב.
מטבע הדברים, הביקורת בזמן זה מתונה, אך עצם העובדה שהיא מתבצעת בחדרי חדרים מלמד על המתחים שילוו את תקציב המדינה בשנים הקרובות.
