תעשיות ביטחוניות: הכסף הגדול זורם גם לחברות הקטנות
תעשיות ביטחוניות: הכסף הגדול זורם גם לחברות הקטנות
המיליארדים שמזרימה מערכת הביטחון ליצרניות הנשק זולגים גם לחברות הקטנות, שמייצרות מוצרים ייחודיים שנוספים למערכות גדולות יותר • חברות שרגילות למחזור של עשרות מיליוני שקלים מתמודדות פתאום עם הזמנות במאות מיליונים • "גל הביקושים הגדול עדיין נמשך ויש באופק הזמנות נוספות", מספר אחד הספקים
מתחילת המלחמה בעזה ב־7 באוקטובר ועד השבוע שעבר הסתכם הרכש שעשה משרד הביטחון מחברות ישראליות בכ־40 מיליארד שקל. הסכום העצום, שמצביע על זינוק של פי שלושה ברכש השנתי הממוצע שעשה המשרד בשנים האחרונות, צפוי עוד לגדול בשנה הקרובה, תוך הימשכות המגמה של הרחבת תהליכי ההצטיידות של צה"ל במערכות ובסוגי חימושים הדרושים לו במשימותיו השוטפות והרבות, חידוש והגדלה של מלאים שיתמכו בהמשך הלחימה בעזה וביציאה למלחמה אפשרית עם חזבאללה בלבנון ועבודות שיקום ואחזקה של מאות טנקים ונגמ"שים אחרי חודשים ארוכים של לחימה ברצועה, לצד האצת קצבי הייצור של משוריינים נוספים בהיקפים חסרי תקדים.
מאוקטובר האחרון הסתכם הרכש הביטחוני של ישראל בכ־63 מיליארד שקל. כ־32 מיליארד שקל מהם עברו דרך מינהל הרכש אל השוק המקומי, באמצעות הזמנות נרחבות לכלל התעשיות הביטחוניות מרפאל, התעשייה האווירית ואלביט מערכות ועד — לא פחות חשוב מהן – לעוד מאות חברות קטנות ובינוניות, שמתמחות בייצור של מכלולים ומוצרי המשך למערכות נשק מרכזיות. עוד כ־8 מיליארד שקל מימנו רכש מקומי מצד אגפים אחרים של משרד הביטחון, במרכזם המינהלה לפיתוח אמצעי לחימה ותשתיות טכנולוגיות (מפא"ת), שמנהלת, בין השאר, את תוכניות ההצטיידות במערכות המיועדות לגילוי וזיהוי של רחפני נפץ וכטב"מים מתאבדים שמופנים לעבר מטרות בישראל ולריכוזי כוחות של צה"ל, בעיקר בסמוך לגבול עם לבנון.
מיליארדים לטיפול בטנקים ובנגמ"שים
אחד המוקדים של השקעות יהיה הטיפול ברק"ם (כלי רכב קרביים משוריינים) המשמש את יחידות החוד של צה"ל ומיוצר בישראל במינהלת תוכנית טנק המרכבה והרק"ם של משרד הביטחון והצבא. באתר המרכזי שלה בתל השומר היא מייצרת את טנקי המרכבה ואת הדור החדש שלהם, הטנק ברק, לצד הנגמ"שים איתן ונמ"ר. ההיקף התקציבי שהוקצה לכך בשנים האחרונות עמד על כמיליארד שקל, כשברקע הדהדה כל העת שאלת הרלבנטיות של הטנקים לעימותים הצבאיים העתידיים שאליהם צה"ל אמור להיערך. "אחרי שהמלחמה פרצה, התעשייה הזאת קיבלה משנה תוקף כשהוכח שלא אבד הכלח על טנקים ועל סוגי רק"ם אחרים", אומר ל"כלכליסט" סמנכ"ל וראש מינהל הרכש (מנה"ר) במשרד הביטחון זאב לנדאו. "אנחנו עושים מאמץ גדול בכל הקשור להאצת הייצור של הרק"ם והיא עוד לפנינו".
4 צפייה בגלריה
נגמ"ש של צה"ל בעזה. מיליארד שקל להחזרת כלי רכב קרביים לכשירות
(צילום: תומר שונם הלוי)
להאצת ייצור הטנקים והנגמ"שים המתוכננת תהיה משמעות תקציבית עצומה של מיליארדי שקלים בשנים הקרובות. על פי הערכות שמרניות במערכת הביטחון, היא תכלול את הכפלת התקציב השנתי שיופנה למינהלת הטנקים והמשוריינים לכ־2 מיליארד שקל, לצד השקעה ניכרת בשיקום ובתחזוקה של מאות טנקים, שלא מכבר שבו מפעילות אינטנסיבית שנמשכה חודשים ארוכים ברצועה, במסגרת החזרתם לכשירות מלאה לעימותים הבאים.
במשרד הביטחון אומרים כי הרכש הנרחב בתעשיות המקומיות אינו מקרי וכי זאת המדיניות שמוביל המנכ"ל האלוף (במיל') אייל זמיר לחיזוקן, תוך שאיפה למקסם את יכולות הייצור העצמאיות בארץ. עסקאות אלה מפגישות חברות קטנות ובינוניות שניהלו עד כה מחזורים צנועים של כמה עשרות או מאות בודדות של מיליוני שקלים עם מספרים חלומיים. למשל, לפני כשבוע וחצי משרד הביטחון הזרים לאימקו תעשיות, שעוסקת בתחום מערכות החשמל לטנקים ומשוריינים, הזמנה שמעדכנת את הסכם המסגרת הרב־שנתי שלו עם החברה לכ־380 מיליון שקל ובאופן שהכפיל את צבר ההזמנות שלה לכ־730 מיליון שקל.
עין שלישית, שמפתחת ומייצרת מערכות מבוססות בינה מלאכותית לזיהוי רחפנים וכטב"מים, קיבלה מתחילת המלחמה הזמנות ממשרד הביטחון בהיקף של 21 מיליון שקל, באופן שהכפיל עד כה את הכנסותיה לעומת שנת 2023 כולה והשווי שלה בשוק זינק ליותר מ־120 מיליון שקל. גם מנועי בית שמש שנמצאת בשליטת קרן פימי של ישי דוידי, ועוסקת בשיפוץ ובייצור מנועי סילון, נהנית מהגאות ברכש הביטחוני, ועל רקע אתגרי צה"ל ומערכת הביטחון קיבלה בחודשים האחרונים הזמנות בשל כחצי מיליארד שקל, ובקנה יש פוטנציאל להזמנות נוספות בהיקף דומה.
קדחת ההצטיידות של צה"ל ומשרד הביטחון מורגשת בחברה נוספת שבשליטת פימי, עשות אשקלון. בעבר היא היתה חברה־בת של התעשייה הצבאית (תעש מערכות) שהופרטה בסוף 2018 ונמכרה לאלביט מערכות שבשליטת מיקי פדרמן. עם רכישתה, אלביט מכרה את עשות לפימי בכ־335 מיליון שקל. כיום שווי השוק שלה עומד על יותר מ־773 מיליון שקל עם צבר הזמנות של כ־1.6 מיליארד שקל. בתחילת השנה היא קיבלה ממשרד הביטחון הזמנה בהיקף של כמעט 60 מיליון שקל לייצור של רכיבים ומערכות לטנקים ולנגמ"שים של צה"ל, בנוסף להזמנות קודמות שזרמו אליה מלקוחות בעולם, כשברקע מגמת ההתחמשות וההצטיידות בצבאות רבים כלקח ממלחמת רוסיה־אוקראינה.
סמארט שוטר מקיבוץ יגור מפתחת ומייצרת את מערכת בקרת הירי המכונה "פגיון". המערכת מותאמת להרכבה על רובים ומשמשת את חיילי צה"ל בעזה ובגבול הצפון ביירוט של רחפנים המבקשים לאתר את תנועת הכוחות, לתעד אותה או לתקוף אותם. ההצטיידות של צה"ל במערכות פגיון החלה עוד לפני המלחמה, אך עם פריצתה הביקושים למערכות אלה זינקו בעשרות אחוזים עבור חיילי מילואים שגויסו בהיקפים נרחבים לפחות למשך החודשים הראשונים שלה. "אני צופה הימשכות של ביקושים בכל הקשור לכוונות שלנו. המלחמה באוקראינה האיצה את תהליכי ההצטיידות באמצעים מסוג זה", אומרת מנכ"לית החברה מיכל מור.
ביקושים גבוהים מצד מערכת הביטחון מורגשים בחודשים האחרונים גם באסיו־טכנולוגיות, המפתחת ומשווקת את המערכת המכונה "אולר", המשמשת לניווט של כוחות בשטח ולתכנון משימות ומחליפה את הצורך במפות מודפסות. מדובר במערכת שנראית כמו טלפון חכם, ומזמנת לכוח שמתמרן בשטח נתונים בזמן אמת על הימצאות של כוחות ידידותיים וכוחות אויב באותו המרחב. מתחילת המלחמה הצטברו באסיו־טכנולוגיות הזמנות בהיקף של כמה עשרות מיליוני שקלים — גידול של פי ארבעה מהכנסותיה ב־2023 כולה. "גל הביקושים הגדול עדיין נמשך ויש באופק הזמנות נוספות", אומר המנכ"ל דוד הראל. "אנחנו כבר עובדים על פיתוח של גרסאות חדשות למערכות אלה".
לפי לנדאו, חלק ניכר מהרכש הביטחוני שנעשה בחודשים האחרונים בתעשיות הביטחוניות הגדולות מחלחל גם הוא אל החברות הקטנות במשק, במסגרת התקשרותן עם קבלני משנה רבים, בין השאר מדובר במסגריות ובחברות לעיבוד שבבי.
"אחד האתגרים שמעסיקים בעיקר את התעשיות הקטנות והבינוניות הוא מסביב לזמינות של כוח אדם מקצועי שיאייש את קווי הייצור. אני מקווה שעם הגידול בהזמנות אליהן ייווצרו כאן עתודות של כוח אדם מיומן במקצועות המתכת, כמו רתכות, עיבוד שבבי וחרטות, תחומים שהתאפיינו בשנים האחרונות בחסר, גם בארץ וגם במקומות אחרים בעולם. אולי נצליח להביא עדנה לענף המתכת", אמר.
צורכי הצבא נתקלים בסמוטריץ'
"אחרי האינתיפאדה השנייה נדרשו כמה חודשים כדי לחדש ולהשמיש את הרק"ם שלנו למצבו הקודם וכך גם הפעם, רק שמלאכת שיקום הכלים תצטרך להיעשות במקביל לייצור של כלים חדשים", אומר לנדאו. "אני לא חושב שהמאסה הקריטית של הרכש הביטחוני כבר מאחורינו. עד עכשיו הרכש שלנו מימן צרכים מיידיים בעקבות המלחמה ובהמשך הוא יופנה לשיקום ואחזקה של טנקים ונגמ"שים במקביל לשיפור אורך הנשימה שלנו בכל הקשור למלאי של תחמושת וחלפים".
פרט לחידוש מערכות של טנקים ומשוריינים אחרים שנפגעו במלחמה או נשחקו במסגרת פעילות אינטנסיבית ממושכת ברצועה, במשרד הביטחון חושבים גם על השבחה מקיפה לטנקים מיושנים יותר ששמשו את צה"ל בעבר, כמו מרכבה סימן 3. טרם פרוץ המלחמה משרד הביטחון ניהל מגעים מתקדמים לקראת יצוא של רבים מהם לחו"ל, אך המהלך נבלם בידי מנכ"ל המשרד זמיר. גם השבחתם, תוך שיפור רמת המיגון ויכולת האש שלהם, תחייב רכש של מכלולים ממאות תעשיות קטנות ובינוניות.
4 צפייה בגלריה
מערכת פגיון של סמארט שוטר, שמורכבת על רובים ומשמשת לפגיעה ברחפנים
(צילום: באדיבות סמארט שוטר)
נגמ"שי האיתן של צה"ל החלו להיקלט בשורותיו ובמשורה בחודשים שקדמו למלחמה בעזה. מדובר בנגמ"שים גלגליים, שפיתוחם נעשה בעקבות לקחי מבצע צוק איתן מקיץ 2014 בעזה. בשנים הקרובות צה"ל ידרוש עוד רבים כאלה, לצד טנקי מערכה חדשים ונגמ"שי נמ"ר. השלדות (תובות) של נגמ"שי האיתן מיוצרות במפעלים של אושקוש בארה"ב ואת אלה של הנמ"ר מייצרת גנ'רל דיינמיקס האמריקאית. משרד הביטחון רוכש מהן את התובות בכספי הסיוע הביטחוני האמריקאי, מייבא אותן לישראל והן מורכבות בסדנאות שלו שבתל השומר, במסגרת קווי הייצור של הנגמ"שים.
ככל שתוכניות ההצטיידות במשוריינים נוספים ייתמכו תקציבית במסגרת התוכנית הרב־שנתית של צה"ל לחמש השנים הבאות, במערכת הביטחון רואים היתכנות גבוהה להרחבת הייצור של חלק מאותן שלדות התעשיות הישראליות לצד המשך ייצורן בארה"ב וזאת כדי לעמוד בקצבי האספקה הגבוהים בשנים הקרובות. לפי גורמים ביטחוניים, מימוש של תוכנית כזאת יהיה כרוך בתקצוב רב־שנתי קבוע ובהשקעה של המגזר הפרטי בפיתוח תשתיות ייצור חדשות. "כסף יש, גם נכונות להשקיע אותו, וכל מה שדרוש זה ודאות ארוכת טווח שתהפוך את ההשקעות האלה לכדאיות", אמר ל"כלכליסט" גורם ביטחוני בכיר.
לדברי הגורם, מה שמעכב כעת את קידום הדיונים על גיבוש התר"ש הבא של מערכת הביטחון הוא התעקשות שר האוצר בצלאל סמוטריץ' על הקמת ועדה לבחינת תקציב הביטחון. בשם הדרישה להקמת ועדה זו, סמוטריץ' גם מעכב את דיוני ועדת השרים להצטיידות, שאמורה לקדם רכש של שתי טייסות קרב חדשות לחיל האוויר, של מטוסי 35־F ומטוסי 15־F חדשים.
לפי בכיר בתעשיות הביטחוניות, "הנתונים הפנומנליים שמציגות החברות בתחום עדיין לא כוללים את שטף ההזמנות שמשרד הביטחון הפנה אליהן מתחילת המלחמה. מה שאנחנו רואים עכשיו זה רק תחילת קצה הקרחון והן יבואו לידי במהלך השנה ובמהלך 2025".
