דו"ח המבקרהעסקת עובדי קבלן ברשויות המקומיות: כ-20 אלף הפרות שכר בשנה
דו"ח המבקר
העסקת עובדי קבלן ברשויות המקומיות: כ-20 אלף הפרות שכר בשנה
מדו"ח המבקר עולה שההפרות ההמוניות התגלו בבדיקת מדגמיות כלומר מדובר בקצה הקרחון. העיריות לא פועלות לאכיפת הפרות על עובדי הקבלן ששכרם נמוך ומספר קווי הטלפון שפורסמו להגשת תלונות לא היו פעילים
בשנת 2022 גילו בדיקות מדגמיות של המחלקה לאכיפת זכויות עובדים בחשב הכללי באוצר כ-19,000 הפרות, רובן הפרות כספיות, בהיקף כספי כולל של כ-886,000 שקל. בנוסף עד סוף יוני 2023 התגלו 11,700 הפרות בהיקף כספי כולל של כ-521,000 שקל. רק 19 מיליון שקלים הושבו לעובדים בשנים 2012-2023, כלומר כ-1.5 מיליון שקל בלבד בשנה.
כך עולה מדו"ח מבקר המדינה מתניהו אנגלמן בנושא העסקת עובדי קבלן ברשויות המקומיות שמתפרסם היום. המשמעות של ממצאים קשים כל כך בבדיקות מדגמיות היא כמובן שמדובר בקצה הקרחון. בדיקה שיטתית היתה מגלה חריגות גדולות פי כמה וכמה.
כ-105 אלף עובדי קבלני שירות הועסקו בישראל בשנת 2023, על פי נתוני משרד העבודה: כ-55 אלף מהם הועסקו בתחום הניקיון וכ-50 אלף בתחום השמירה והאבטחה. חלק מההתקשרויות של הרשויות המקומיות נעשות באמצעות מכרזים משותפים של החברה למשק וכלכלה (משכ"ל). קבלן השירות הוא שמעסיק את העובדים, ולפי המבקר צורת העסקה זו חושפת את העובדים לסכנה של ניצול לרעה, במיוחד בתפקידי שכר נמוך, כדוגמת ניקיון, שמירה ואבטחה. המבקר מצין ש"תפקידים אלה מאופיינים בתנאי עבודה ירודים ובחוסר ביטחון תעסוקתי, והעוסקים בהם פגיעים במיוחד וזקוקים להגנה ולאכיפת דיני העבודה על ידי המעסיק".
בשנים 2020-2022 התגלו בארבע רשויות מקומיות שנבדקו 1,096 הפרות שכר של עובדי קבלן, מתוכן 403 הפרות בעיריית בני ברק בשווי 52,912 שקל ו-612 הפרות של 46,613 שקלים בקריית ים. 30% מההפרות בעפולה עסקו בתשלומי קרן השתלמות, 23% מההפרות בבני ברק עסקו במתן חופשה שנתית. השווי הכספי הממוצע של הפרה בבני ברק היה 563 שקלים ובקרית ים 491 שקלים.
לברי המבקר, "הנזק הנגרם לעובדים כתוצאה מהפרות שכר אלה, וביתר שאת כשמדובר בעובדים בשכר נמוך בתחומי השמירה והאבטחה והניקיון, מחדד את הצורך בביצוע בדיקות השכר על ידי משכ"ל. מאגר הנתונים הממוחשב של משכ"ל לא שימש אותו כדי להנחות את בודקי השכר שלו להתמקד בהפרות שכיחות שהתגלו בבדיקות".
עוד נמצא ש"הרשויות המקומיות שנבדקו לא אכפו על קבלני השירות את תיקון ההפרות והסתפקו במעקב של בודק השכר בלבד, ללא התערבות וללא דיון עם הקבלן על ההפרות שהתגלו". בחמש הרשויות שנבדקו לא נמצאו מסמכים המתעדים את הנסיבות שהובילו לקבלת ההחלטה על המעבר להעסקה לא-ישירה, לרבות ביצוע תחשיב לבדיקת הכדאיות הכלכלית בהעסקת עובדים באמצעות קבלני שירות. כפועל יוצא "היעילות הכלכלית של המהלך לא הייתה שיקול בהחלטה על התקשרות עם קבלני השירות".
36% מעובדי הקבלן שראיין צוות המבקר ברשויות שנבדקו לא היו מודעים לזכויות שמגיעות להן. המבקר בדק גם את המוקד הטלפוני לפניות של עובדי קבלן, ומצא כי מספרי הטלפון שפורסמו על ידי משרד העבודה ויחידת הביקורת בחשב הכללי במשרד האוצר אינם פעילים, כך שאי אפשר להגיש תלונה באמצעותם.
יו"ר המטה למכן עובדי הקבלן אלכס טנצר אמר בתגובה ש"בשטח מצב הרבה יותר גרוע ממה שפרסם מבקר המדינה. מבקר המדינה קיבל רק 331 תלונות. אני קבלתי הרבה יותר. בנוסף אחרי ה-7 באוקטובר מצבם של עובדי קבלן החמיר. לדוגמה יותר מ- 20 אלף עובדי קבלן לא קיבלו שכר עבור חודש אוקטובר כשהממשלה סגרה את מוסדות החינוך".
