בלעדיהאוצר: גיוס חרדים לשירות של 3 שנים יביא לתועלת של 42 מיליארד שקל
בלעדי
האוצר: גיוס חרדים לשירות של 3 שנים יביא לתועלת של 42 מיליארד שקל
חוות דעת שהכינו באוצר על בסיס הצעת החוק המעודכנת של חוק ההשתמטות, מעלה חשש כי כי אין בו שינוי משמעותי לעומת המצב הקיים. בנייר עמדה שהגיע לכלכליסט, תוקף האוצר את יעדי הגיוס ואת מנגנון הסנקציה שנבחר: " השימוש ביעדי גיוס הוכח כלא אפקטיבי; מנגנון הסנקציה על המוסד התורני ולא העל הפרט לא יגשים את התכלית וניתן לעקוף אותו באמצעות הסכמים קואליציוניים"
גיוס מלא של כל החרדים החייבים בשירות של 3 שנים יביא לתועלת של 42 מיליארד שקל, כך עולה מחוות דעת שהכין אמש משרד האוצר אחרי שקיבל את הצעת החוק המעודכנת של חוק ההשתמטות שצפויה להגיש הממשלה והגיע ל"כלכליסט".
שלשום נחשף ב"כלכליסט" נייר מדיניות שהכין אגף התקציבים באוצר לפיו יש לגייס את כל החרדים ולסיים את משטר "תורתו אומנותו" (למעט קבוצה של קטנה של עילויים בתורה), לבטל את מונח "גיל הפטור" ולהטיל סנקציות על חרדים שלא יתגייסו. הנייר הנוכחי שמבוסס במידה רבה על אותו ניייר שהגיש יוגב גרדוס, הממונה על התקציבים, לשר האוצר ולראש הממשלה מבקש לשקף את העמדה של הדרג הפקידותי כולו על רקע מורת רוחם של כמה מנהלי אגפים שלא שותפו בנייר עמדה של אגף התקציבים. הנייר חתום על ידי היועץ המשפטי של משרד האוצר, אסי מסינג, ומיועד ליועצת המשפטית של משרד ראש הממשלה, שולמית ברנע-פרגו.
הנייר נפתח עם הערה על אחת הנקודות השערורייתיות שיש בהצעת החוק של הממשלה: בסעיף על השלכות כלכליות (סעיף קבוע בכל תזכיר חוק) נכתב "לא רלונטי". קרי, הממשלה סבורה שאין לחוק ההשתמטות השלכות מאקרו-כלכליות. "לסוגיה זו, באופן נפרד ובהתחשב בהצעות הנוספות כמפורט להלן, יש השלכות כלכליות משמעותיות על מצב משק המדינה ועל התקציב... והן צפויות להביא להשפעות כלכליות מרחיקות לכת בהיבט התקציבי והמשקי, ולגידול ניכר בנטל הביטחוני המוטל על הפרט" נכתב. באוצר רוצים לקשר בין הצעת חוק ההשתמטות לבין שני תזכירי החוק של משרד הביטחון שמבקש להאריך את שירות החובה ולהגדיל את מספר ימי המילואים.
בנוסף, באוצר סבורים כי גיוס כללי של החרדים יזניק את הפריון של אותה אוכלוסיה (הסובלת מהפריון הכי נמוך במשק) ויגדיל את השתלבותם בשוק העבודה. "בתרחיש שמרני שבו הפריון לנפש של האוכלוסייה החרדית המשרתת גדל ב-20% אגף הכלכלן הראשי מעריך כי התועלות הכלכליות מהשתתפות משופרת בשוק העבודה נאמדות ב-33 מיליארד שקלים בתרחיש של גיוס כל חייבי הגיוס".
לגופו של עניין, גם נייר העמדה של משרד האוצר מותח ביקורת קשה על המתווה של הממשלה. "למרות חשיבות הדברים, ההצעה כלל אינה נוקבת ביעדי גיוס ספציפיים ואינה מייצרת כלים שמאפשרים לייצר ודאות בנוגע לעמידה ביעדים האמורים ולהתבסס עליהם ביחס לתכנון חלופות לגיוס שירות חובה ושירות מילואים. בהתאם, לטעמנו, הצעת ההחלטה אינה כוללת רכיבים משמעותיים שמשליכים על ניתוחה באופן כלכלי ובאופן משפטי, לרבות לעניין החוקתיות של ההסדר המוצע" כותב מסינג. בנייר חוזרים פקידי האוצר על הטענה כי קביעת גיל הפטור גם לא מבטיח גיוס של חרדים וגם "מייצרת דפוסי תעסוקה המייצרים נזקים ארוכי טווח לכלל המשק".
בתוך כך נשמעת ביקורת על אי מעורבות של הפקידות המקצועית: "לאור המשמעויות הכלכליות כבדות המשקל של מתווה זה, על כל מרכיביו, ישנה מחויבות למעורבות גורמי המקצוע במשרד האוצר העוסקים בתחום בתהליך גיבוש המתווה, על כל רכיביו, ובחינת המשמעויות הנגזרות ממנו" נכתב.
המסקנה של האוצר חד משמעית: "עיון ראשוני במתווה מעלה חשש אמיתי כי אין בו שינוי משמעותי של המצב הקיים. על כן, יש להניח שמתווה זה אינו צפוי להביא להגדלה הנדרשת בשיעורי הגיוס של הגברים החרדים באופן שיספק מענה לצרכים הביטחוניים העדכניים ולצורך בהפחתת העלות הכלכלית רחבת ההיקף שהם צפויים להשית על המשק", נכתב בנייר ובאוצר מוסיפים: "התנדבות בשירות הלאומי-אזרחי ובמסלולי שירות בגופי הביטחון שאינם צה"ל (לרבות גופי ביטחון הפנים) אינה צפויה להפחית עלות זו". יתרה מזו, באוצר סבורים כי ההחלטה לא תורמת לשיפור בשיעורי ההשתתפות של האוכלוסייה החרדית בשוק העבודה.
באוצר מדגישים את הכשלים המבניים בהצעת הממשלה. "השימוש ביעדי גיוס הוכח כלא אפקטיבי לצורך הגדלת כמות המשרתים". עוד הם כותבים, "היעדים אינם מגדירים באופן קונקרטי מי הם הפרטים המחויבים בגיוס, כך שבפועל לא מוטלת אחריות ברמת הפרט או על מוסד החינוך לאיוש המכסה". יתרה מזו, על פי עמדת גורמי הביטחון והצפי הנדרש לגיוס, "יעדים במתווה מדורג אינם מספקים מענה לצרכים הביטחוניים המידיים של מדינת ישראל, שכן נדרשת הגדלה מיידית של מצבת הלוחמים בצה"ל בכדי לצמצם את הנטל על המשרתים כיום ואת הפגיעה הכלכלית הנובעת מהרחבת היקף שירות המילואים והחובה".
ביקורת נוקבת נוספת נשמעת על אופי הסנקציה הכלכלית, תוך רמיזה כי היא לא אפקטיבית בכוונת תחילה: " תכלית הסנקציה הכלכלית היא בראש ובראשונה לתמרץ את הפרט החרדי להתגייס. אלא שהמנגנון המוצע לעניין יעדי גיוס במכסות, מעבר לכך שאינו מפורט ברמת יעדים, אין בו כדי להטיל כל מחויבות על הפרט, ולפיכך אינו מבטיח כי הסנקציה הכלכלית בהכרח תחול על הפרט". מכאן חוסר יעילותה. באוצר מזכירים כי סנקציה כלכלית בדמות הפחתת תקציב המוסדות התורניים כתלות בעמידה ביעדי הגיוס (כפי שהוצע) "נבחנה מספר פעמים בעבר ונמצא כי אינה מספקת מענה לצורך בהגדלת היקף המתגייסים".
באוצר מרחיקים לכת וגם חושפים את ה"טריק" שמכינה הממשלה כדי לעקוף את הסנקציה שנבחרה: "מנגנון זה אינו מעגן את התמריץ הכלכלי, שכן לאחר החלתו תיתכן אפשרות להגדלת תקציב התמיכה במוסדות התורניים בסכום הדומה להפחתה הצפויה, בין אם באמצעות הסכמים קואליציוניים ובין באמצעים אחרים, כפי שקרה מספר פעמים בשנים האחרונות", נכתב בנייר האוצר ושם מזכירים כי בשנת התקציב האחרונה תקציב המוסדות התורניים זינק ב-40% - סכום חסר תקדים. באוצר גם מצביעים על כללי החישוב של אותה הפחתה: "אם היעד הוא גיוס 10,000 תלמידים והתגייסו 6,000 האם מפחיתים לכל הישיבות 40% מהתמיכה? האם משקללים את כמות התלמידים בגיל גיוס בכל ישיבה? מהו המנגנון המבטיח שלמוסד יהיו כספים שהוא יוכל להשיב?"
לפיכך, מסכמים באוצר כי "המנגנון המוצע לא יגשים את התכלית בדבר תמרוץ הפרט להתגייס ואין בו כדי להפחית את הקשיים בדבר קביעת פטור מגיוס בעת הזו. על כן, נדרש עיגון ושימוש במנגנון התמריצים הכלכליים ברמת הפרט, אשר צפויים להיות אפקטיביים במידה מוגברת" ומוסיפים כי על רקע הצרכים הדחופים של צה"ל "החלה הדרגתית של מנגנון הסנקציות, גם אילו היה אפקטיבי, לא יאפשר למנגנון זה לספק את המענה הנדרש לצרכים האמורים".
בשורה התחתונה כותב מסינג, "אנו סבורים כי ישנו יסוד סביר להניח כי ההצעה הנוכחית אינה צפויה להביא להגדלה הנדרשת בשיעורי הגיוס של הגברים החרדים באופן שיספק מענה לצרכים הביטחוניים העדכניים ולצורך בהפחתת העלות הכלכלית רחבת ההיקף שהם צפויים להשית על המשק, ובאופן שיצמצם את הפגיעה בשוויון הקיימת. לצד זאת, במתווה המוצע גורמי המקצוע במשרד אינם צופים שינוי גם בשיעורי ההשתתפות של אוכלוסייה זו בשוק העבודה".
