ניתוחההשקעות הזרות בישראל צנחו לרמה של 2017
ניתוח
ההשקעות הזרות בישראל צנחו לרמה של 2017
2023 הסתיימה בירידה חדה של כמעט 29% בהשקעות הזרות בישראל לעומת 2022. הירידה החלה הרבה לפני המלחמה, והיא מנוגדת למגמה העולמית ב־2023 של גידול בהשקעות זרות, בעיקר במדינות המפותחות. נתון מטריד לא פחות הוא הירידה של 8% ביצוא השירותים, שהוא מחולל צמיחה מרכזי במשק, אחרי עליות מתמידות מאז 2009
ממשלת נתניהו־סמוטריץ' חוגגת בימים אלו את ההישג הפוליטי של אישור תקציב המדינה המתוקן ל־2024, שעוד לפני שיבשה הדיו כבר ברור שצעדי ההתאמות שהוא כולל כלל לא מספיקים כדי להתמודדות עם הגירעון הענק וחסר האחריות שיצרה במו ידיה. אבל בשעה שהממשלה חוגגת, היא יכולה לרשום עוד שני כישלונות כלכליים: ירידה בהשקעות הישירות הזרות (FDI) לרמות של 2017 וירידה בחשבון השירותים - מחולל הצמיחה הגדול של המשק זה 16 שנה.
השנה החולפת הסתיימה בירידה חדה בהשקעות זרות בישראל – צניחה של כמעט 29% לעומת 2022. השקעות ישירות זרות מתייחסות לרכישת נכס על ידי לא ישראלים, שמאפשרת למשקיע לקבל זכויות הצבעה במועצת המנהלים ולהשתתף בניהול החברה, וזאת בניגוד להשקעות פיננסיות רגילות שלא מעניקות בעלות או השפעה על אותו נכס והן בעלות אופי זמני יותר.
השקעות זרות חיוניות לצמיחה ולפיתוח הכלכלי – הן מספקות הון, טכנולוגיות חדשות ומומחיות ניהולית. כמו כן, הן מגדילות את התעסוקה במשרות איכותיות, מעודדות חדשנות ומעלות פריון. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ההשקעות הישירות הזרות קטנו ב־2023 בשיעור של 28.7% לעומת 2022, מרמה של 23 מיליארד דולר ל־16.4 מיליארד דולר בלבד. קצת פחות מ־16.8 מיליארד דולר השקעות שנרשמו ב־2017, כשהחל "המפץ הגדול" שתרם לצמיחה הכלכלית המואצת של ישראל.
ישנן טענות שהירידה נובעת מהאינפלציה ומהעלאות הריבית שהגיעו בעקבותיה. עם זאת, אם כך היו פני הדברים והירידה בהשקעות הזרות היתה מוסברת בתופעות מאקרו־כלכליות גלובליות אלו, אז היינו צריכים לראות ירידה בהשקעות בשאר העולם ובעיקר במדינות המפותחות (כולל ישראל השייכת ל־OECD), וזאת מאחר שמדינות אלה מקבלות בדרך כלל יותר השקעות זרות בהשוואה למדינות לא מפותחות. עם זאת, לפי דו"ח של סוכנות הסחר והפיתוח של האו"ם (UNCTAD), המוסד הרשמי שמפרסם נתוני FDI בעולם, ב־2023 גדלו ההשקעות הזרות הגלובליות ב־3%, כאשר במדינות ה־OECD שיעור העלייה עמד על 28%. כלומר, הירידה בישראל היא תופעה די ייחודית ולא חלק ממגמה גלובלית.
תירוץ נוסף לירידה בהשקעות הזרות קשור לטענה שהמלחמה הרחיקה אותן. גם טיעון זה לא מתיישר עם הנתונים: ברבעון האחרון של 2023, הרבעון שבו התרחש האסון הביטחוני הגדול בתולדות המדינה, נרשמו השקעות זרות בהיקף גבוה לעומת הרבעון הראשון של השנה. ההיקף באותו רבעון היה נמוך ב־2.5% בלבד לעומת הרבעון השני. משמעות הדבר שהירידה החלה עוד לפני המלחמה.
נתון שני שצריך להטריד את מקבלי ההחלטות הישראלים בתקופה כל כך רגישה הוא הצניחה במחולל צמיחה מרכזי של המשק - יצוא השירותים, לרבות שירותי הייטק. מחקר של קרן המטבע הבינלאומית (IMF) על תרומת השירותים לסחר העולמי הגדיר כבר ב־2017 את ישראל "מרכז גלובלי של שירותי מחשוב". בין 2017 ל־2022 חשבון השירותים של ישראל (יצוא שירותים מינוס יבוא שירותים) רשם זינוק מצטבר של 193% – שיעור שנתי ממוצע של כמעט 39%. למעשה, החל מ־2019 הפכה ישראל לכלכלת שירותים כאשר משקלו ביצוא עבר את משקל הסחורות. אלא שב־2023 הזינוק נעצר ואנו עדים לירידה של כמעט 8%. מדובר בירידה שלא נרשמה מאז 2007. יתרה מזו, כלל לא נרשמה ירידה מאז 2009.
החדשות המרגיעות בהקשר הזה הן שיצוא השירותים העסקיים, המהווים כ־85% מיצוא השירותים, לא ירד אלא עלה אשתקד ב־4.4%. יתרה מזו, יצוא שירותי ההייטק, המהווה 74% מסך יצוא השירותים העסקיים, עלה ב־6.7%. החדשות הרעות נעוצות בכל שאר ענפי השירותים, שירדו: תיירות (תיירות נכנסת), תחבורה (פעילות הנמלים), שירותי ממשלה ושירותי ביטוח.
גם בהקשר הזה אין מקום לטענות על האטה עולמית, מאחר שהשיאים ביצוא השירותים נרשמו דווקא בשנות הקורונה – אז נרשם מיתון עולמי שכלל הכי הרבה מדינות בעולם. נראה שקיים קשר בין המלחמה לירידה ביצוא השירותים – בעיקר בתיירות הנכנסת ובשירותי תחבורה. עם זאת, הירידה ביצוא השירותים נרשמה גם ברבעון השלישי של 2023 לעומת הרבעון השני – כך שהמגמה החלה כבר לפני המלחמה.
הנתונים החשובים האלה נבלעו בתוך נתוני החשבון השוטף של מאזן התשלומים שפרסמה הלמ"ס בשבוע שעבר והראו את העודף הגדול ביותר מאז ומעולם, שנוצר בגלל כל הסיבות הלא נכונות. החשבון השוטף של מאזן התשלומים הוא בעצם חשבון מטבע החוץ של המשק: הוא מתאר את תנועות הכניסה והיציאה של מט"ח, הנובעות מיצוא ויבוא של סחורות, שירותים, הון, השקעות ישירות, השקעות פיננסיות ועוד. אם יש עודף בחשבון השוטף, המשמעות היא שנכנסו יותר דולרים מאשר יצאו. כלומר היצוא גבר על היבוא.
ב־2023 העודף בחשבון השוטף שבר שיא במונחים דולרים: 25.3 מיליארד דולר. אז איך נוצר מצב שהיתה "כניסה נטו" של דולרים במקביל לירידה בהשקעות ובחשבון השירותים? הסיבה הראשונה והעיקרית היא כי יבוא הסחורות קרס והדבר צמצם באופן חד את גירעון הסחורות שמנהל המשק הישראלי מאז ומעולם, והגיע ב־2022 לשיא של כמעט 28 מיליארד דולר. הגירעון בחשבון הסחורות, כלומר הפער בין היבוא ליצוא, ירד ב־2023 ל־20 מיליארד דולר. כלומר, בסעיף זה יצאו מישראל פחות 8 מיליארד דולר. השיפור בחשבון הסחורות לא נבע מצמיחה אמיתית ביצוא הסחורות, שצנח ב־8.5% והחל את דרכו למטה הרבה לפני 7 באוקטובר, אלא דווקא מירידה חדה ביבוא בסך 12.5%.
המלחמה גרמה לשתי תופעות נוספות שגרמו למספרים של ישראל להיראות טוב. בגלל המלחמה ישראל קיבלה הרבה סיוע דולרי מגופים זרים, מיהודים מחו"ל ומממשלות, בעיקר ממשל ביידן בארה"ב, שאחראי למחצית מהסיוע שישראל מקבלת וגם הכפיל אותו ברבעון האחרון. דבר זה הגדיל את מה שמוגדר "הכנסות משניות" – הכנסות מהעברות שוטפות. ולא פחות חשוב: מאזן ההכנסות הראשוניות (העברות שכר) גם פעל לטובת ישראל על רקע בריחת עובדים זרים ואיסור הכניסה לפלסטינים, שהפסיקו לעבוד כאן ולהוציא החוצה את שכרם, שבימים כתיקונם מומרים משקלים לדולר או מט"ח אחר.
כדי לסגור את המעגל כדאי לשוב לדברים שאמר לפני כשבועיים מנהל חטיבת השווקים של בנק ישראל, ד"ר גולן בניטה, בכנס: "לפי המודלים שלנו, אף שהשקל־דולר נמצא כעת על 3.55 שקלים (מאז הוא נחלש ל־3.67 שקלים, א"פ), הוא היה צריך להיסחר סביב 3.4-3.3 שקלים". מי שמנהל מדי יום את רזרבות המט"ח של ישראל בסך 206 מיליארד דולר היה זהיר ושמרן בדבריו: לפי הגרף שהציג המודל הראה על 3.2 שקלים.
אז אם יש עודף חסר תקדים בחשבון השוטף, כלומר כניסה מסיבית של דולרים – גם אם מסיבות "לא נכונות" - מדוע השקל חלש כל כך? כניסה כה משמעותית של דולרים היתה צריך לבשר על התחזקות השקל מול הדולר. התשובה ידועה: היחלשות השקל החלה עם ניסיון ההפיכה המשטרית על ידי ממשלת נתניהו־סמוטריץ'־בן גביר. היא החריפה ביתר שאת בזמן המלחמה, אך באופן פרדוקסלי השקל חזר אל עצמו והתחזק לעומת רמתו ערב המתקפה של 7 באוקטובר.
אנליסטים סבורים כי ההתחזקות המפתיעה של השקל הוסברה בתגובה של החברה ושל הכלכלה וההבנה ש"הרפורמה" של הממשלה ירדה מהפרק. חלק מהם גם סברו כי הממשלה עצמה ירדה מהפרק. אלא שלא כך הדברים: הממשלה נשארה, היא לא מצליחה לנהל את המדינה, היא הגישה שני תקציבים מתוקנים שהם גרועים מיסודם ומבוססים על היקפי גירעון עתק וגם לא זוכים לאמון השווקים. אם לא די בכך, ישראל כבר ספגה הורדת דירוג על ידי סוכנות מודי'ס ונראה כי פיץ' בדרך גם לפעולה דירוגית שלילית אחרי שהממשלה לא הצליחה להעביר חבילת צעדים פיסקאליים מינימליים להתמודדות עם הגירעון ב־2024 ודחתה את רוב הגזירות ל־2025, כאשר הגירעון ב־2023 חרג מיעד הגירעון שנקבע (3.7% תמ"ג) ועמד על 4.2% תמ"ג, או 5% תמ"ג אם סופרים את קרן הפיצויים.
המגמה לא נראית מבטיחה במיוחד. הממשלה ממשיכה לגרום נזקים ויש הידרדרות חסר תקדים בתדמיתה של ישראל בעולם - כאשר היחסים עם שותפות הסחר העיקריות שלנו בשפל של כל הזמנים. קחו, למשל, את המקרה של התעשיות הביטחוניות. "מעמדה של החברה, בהיותה חברה ממשלתית, עלול להיות מושפע ממיצובה הפוליטי של ישראל בעולם... בין היתר, מדינות מסוימות באירופה פרסמו על עצירת אספקות לישראל של רכיבים המיועדים לתעשיות הביטחוניות", נכתב בדו"חות הכספיים של תע"א. נזכיר כי היצוא הביטחוני הוא אחד ממנועי הצמיחה העיקריים שנותרו פעילים ב־2023, שבה הצריכה, היבוא וההשקעות קרסו. סימני האזהרה ניכרים בכל הנתונים, כעת מצטרפים אליהם הירידה ביצוא השירותים ובהשקעות הזרות.
