דעהכוח אדם בינוני והשכלה נמוכה: חור שחור בחינוך הישראלי
דעה
כוח אדם בינוני והשכלה נמוכה: חור שחור בחינוך הישראלי
משרד החינוך, ארגוני המורים ומשרד האוצר קוצרים את שזרעו בחינוך. למרות הגדלת התקציב, הקצאת המשאבים אינה במקומות הנכונים. מי שאישר שכר עלוב לגננות ולסייעות שלא יתמה על איכות כוח האדם המגיע לחינוך הרך ועל בעיות מטרידות בתחום זה
זעקות השבר על מחסור אדיר בכוח אדם מקצועי בשנה הבאה במערכת החינוך אינן אמורות להפתיע אותנו. שוב קוצרים משרד החינוך, ארגוני המורים המגנים על הבינוניות בחינוך ומשרד האוצר עם היד הקפוצה - את מה שזרעו בתחום החינוך. למרות הגידול ב-59% בשנים שחלפו בתקציב החינוך, הקצאת המשאבים אינה במקומות הנכונים, לדוגמה הפניית תקציב על גבול הבדיחה לחינוך לגיל הרך. מי שאישר שכר עלוב לגננות ולסייעות שלא יתמה על איכות כוח האדם המגיע לחינוך הרך ועל בעיות התנהגות מטרידות בתחום זה.
השנה הקצה האוצר למשרד החינוך 73.5 מיליארד שקל. בנוסף לכך משקי הבית, כלומר אנחנו, מוציאים סכום של כ-18 מיליארד שקל כל שנה (גבוה ב-50% מתקציב המשטרה) במסגרות חינוך פרטי כדי לפצות את ילדינו על רמת החינוך הציבורי שקפא על שמריו.
בשנים 2022-2013 גדל תקציב הברוטו השוטף של משרד החינוך ב-59%. על אף התוספת המשמעותית, הישגי התלמידים במבחנים בינלאומיים לא השתפרו. לפי תוצאות מבחני "פיזה" האחרונים, הנערכים אחת לשלוש שנים בקרב מדינות ה-OECD, תלמידי ישראל דורגו הרבה מתחת לממוצע, ורשמו הידרדרות בתוצאות בכל שלושת התחומים הנבחנים - מתמטיקה, קריאה ומדעים בהשוואה ל-2015.
וכמו בכל שנה, מבקש האוצר בחוק ההסדרים מהכנסת לדחות שוב את החלת החוק ליום לימודים ארוך.
יו"ר המל"ג בפולין, שהזניק את פולין במבחני "פיזה", הזהיר בריאיון בשנה שעברה ל"כלכליסט" כי החינוך במתמטיקה בישראל דומה לאדם הצופה לאחור. "תלמידים ללא חשיבה והיגיון מתמטיים לא ישתלבו במקצועות העתיד. צריך להכין את התלמידים להתמודד עם מצבים שמעולם לא הוכשרו לקראתם, ומתמטיקה היא הדרך הזולה ביותר לעשות זאת, כאן לא צריך ציוד. רק מוח".
גם פרופ' אורי לירון, לשעבר ראש המחלקה להוראת המדעים בטכניון, התייחס בביקורת קשה ללימודי מתמטיקה בישראל: "למה דומה הלימוד הפורמלי והתרגול המעייף במתמטיקה?" שאל, "לשיעורי מוזיקה בהם לומדים רק תווים וחוקים, בלי שאי פעם יאזינו התלמידים למוזיקה. אפשר לשנות, אך השינוי דורש תקציבים וכוח אדם מיומן והם אינם".
איך לא ראינו אף פעם תוכנית חומש למערכת החינוך? ישנם תקציבי ענק המכוונים למטרות לא נכונות, הכשרת מורים שאבד עליה הכלח, שכר זעום למורים ומורות מתחילים מול שכר מרופד לוותיקים ושכר רעב לעובדים בגנים. מול היעדר השקעה להקטנת מספר התלמידים בכיתות, יש שחיקה של כוח האדם במערכת. על רקע שליטה אבסולוטית של הפקידים בירושלים על תוכני הלימוד, חוסר יכולת המנהלים בשטח לנהל, תוכניות לימוד ארכאיות שאינן מכינות את התלמידים למאה ה-21 ועוד עבירות שהעונש עליהן הוא פער הולך וגדל בין אלה שיכולים להעניק לילדיהם חינוך פרטי לבין אלה שלא.
החודש פרסמה הלמ"ס נתונים מצמררים על כמות כוח האדם המצטרף למערכת החינוך ואיכותו, הבריחה המבוהלת של אקדמאים ואנשי הייטק שעשו הסבה להוראה ונשרפו בחדר המורות, והמחסור במורים מקצועיים שמתבטא בלימוד שפות זרות ברמה של זימבבואה העילית. כל זאת מחוויר מול ההתעלמות מצורכי החינוך הרך. למשל העברת הפיקוח על החינוך הרך ממשרד העבודה והרווחה היה אמור להתבצע לפני שנים. המעבר השנה לווה בתקציב זעום של 200 מיליון שקל בלבד.
אל תרימו גבה. ההוצאה הציבורית באירופה על חינוך בגיל הרך היא כ-1% מהתוצר, גבוהה פי 4-10 מההוצאה הציבורית על חינוך בגיל הרך בישראל. ההוצאה הממוצעת לפעוט בחינוך הרך בארצות ה-OECD גבוהה פי 4.5 מזו שבישראל, ההוצאה בגרמניה ובאוסטריה גבוהה פי 5 ובנורווגיה פי 9.
פרופ' יאיר זימון הוא מרצה לכלכלה ומימון באוניברסיטת תל אביב. עודד שורר הוא שותף בחברת Kashat Ventures Studio לפיתוח עסקים בתחום הפינטק
