בלעדיחוק המתנות: נבחרי ציבור יוכלו לגייס 15 תרומות ישירות שלא מוגבלות בסכום
בלעדי
חוק המתנות: נבחרי ציבור יוכלו לגייס 15 תרומות ישירות שלא מוגבלות בסכום
לפי הנוסח המתוקן של חוק המתנות, נבחרי ציבור יוכלו לגייס 15 תרומות לא מוגבלות בסכום ועד 1,500 שקל מגורמים עלומים. הבעיה: לא ניתן יהיה לדעת אם תרומת האנונימיים היא בבחינת "שלח לחמך". מטרת החוק לאפשר לנתניהו לקבל תרומות של 5 מיליון שקל עבור משפטו
נבחרי ועובדי ציבור יוכלו לגייס 15 תרומות ישירות (שלא באמצעות מימון המונים) בלבד ושאינן מוגבלות בסכום. סכום התרומה לא יעלה על 20% מסך התרומות הכולל שרשאי הנבחר ועובד הציבור לגייס. כך עולה מנוסח מעודכן של "חוק המתנות" שיועלה ביום א' בוועדת הכנסת להצבעת קריאה ראשונה.
עוד עולה מהצעת החוק כי נבחר או עובד הציבור יוכל לקבל תרומה של 1,500 שקל בעילום שם או ממי שלא ניתן לבדוק את זהותו. המשמעות היא שיהיה אפשר לקבל תרומות רבות בלי לחשוף את זהות התורמים בזמן שלא יהיה ניתן לזהות את האינטרס שלהם. במצב זה עלול להיווצר חשש שתרומות רבות ועלומות יהיו בבחינת "שלח לחמך" של אדם לשירותו של נבחר או עובד הציבור.
עוד נקבע כי תרומה שהתקבלה במימון המונים לא תעלה על 5,000 שקל. הסכום יעודכן מדי שנה בהתאם לעליית המדד.
בהצעת החוק המקורית, שהוגשה על ידי ח"כ עמית הלוי (הליכוד), הוצע שנבחר הציבור יוכל לגייס 20 תרומות שלא מוגבלות בסכום ולא הייתה הגבלה על גובה התרומות.
בקואליציה מבקשים להשלים את החקיקה בקריאה השנייה והשלישית עד 2 באפריל 2023, מועד יציאת הכנסת לפגרת הקיץ.
הצעת החוק נועדה לאפשר גיוס תרומות לכיסוי הוצאות משפט ראש הממשלה בנימין נתניהו ומשפחתו. ראש הממשלה יוכל לקבל 270 אלף דולר מבן דודו ז"ל נתן מילקובסקי חרף פסיקת בג"ץ. כמו כן נתניהו יוכל לקבל גיוס המונים של כ-4 מיליון שקל שבוצע עבורו אשתקד ביוזמת ינון מגל. נתניהו חויב על ידי בג"ץ להחזיר את הכסף לעיזבון של מילקובסקי עד סוף אפריל 2023.
אגב, מתנה של מיליון שקלים של מילקובסקי לנתניהו מהווה 20%, כפי שמוצע בנוסח המעודכן של החוק, מהיקף התרומות העכשוויות. עם זאת, נראה שיוצע לאפשר לנתניהו להגדיל את תקרת היקף התרומות.
לחברי הוועדה נשלח היום (ה') נוסח מעודכן של הצעת החוק, שלפיו עובדי ונבחרי ציבור יוכלו לגייס תרומות למימון הוצאות משפטיות ורפואיות שלהם ושל בני משפחתם (בן/ בת זוג וילדיהם המתגוררים עמם), הליך פלילי החל משלב החקירה (למעט עבירות תנועה), הליך אזרחי, למעט הליך שעובד הציבור או בני משפחתו יזמו, אלא אם כן מדובר בערעור אזרחי על הליך שגורם אחר יזם או בהליך שמטרתו פיצוי כספי על נזק כספי שנגרם להם. לצורך כך יידרש עובד הציבור לקבל את אישור ועדת ההיתרים, הפועלת ליד מבקר המדינה, לאחר שזו תשתכנע שיש בכך צורך חריג ועל בסיס אסמכתאות שיוגשו לה לפי בקשתה. עובד הציבור יוכל לגייס כספים עבור טיפול רפואי הכרחי, אבל לא עבור הליך רפואי אסתטי.
ארבל אסטרחן, היועצת המשפטית של ועדת הכנסת, הזהירה בשבוע שעבר בישיבת הוועדה כי "הצעת חוק המתנות מעלה חשש אמיתי לפגיעה ביושרו של השירות הציבורי ובאמון הציבור בשירות הציבורי".
אסטרחן הניחה על שולחן הוועדה חוות דעת משפטית שבה העלתה 46 שאלות לגבי הצעת החוק, והסבירה כי "חוק המתנות נחקק בעבר מתוך תכלית להגן על טוהר המידות, ואוסר על כל עובדי הציבור ונבחרי ציבור לקבל מתנות. עם זאת, החוק הקיים לא אוסר לקבל טובות הנאה שלא קשורות להיותו עובד ציבור. כאשר מדובר בקבלת מתנה ממשפחה וחברים קרובים ולא בקשר לתפקיד הציבורי זה אינו אסור.
"לעומת זאת, הצעת החוק (הנוכחית) באה ליצור חריג שנוגע למצבים של צורך רפואי חיוני או הליכים משפטיים. במקרים כאלה אפשר לתרום לעובד ונבחר הציבור סכומים לא מוגבלים, גם אם ההיכרות והטעם הדומיננטי הבלעדי למתן התרומה הוא התפקיד הציבורי של אותו אדם שמקבל התרומה".
בחוות דעת ששיגר המשנה ליועמ"שית, ד"ר גיל לימון, צוין כי "יש בהצעה זו כדי להתיר ניצול של התפקיד השלטוני או של המעמד הציבורי של נבחרי הציבור ועובדי הציבור לשם הפקת טובת הנאה, פרטית או אחרת, בניגוד מוחלט לדין הקיים שתכליתו שמירה על טוהר המידות בשירות הציבורי ועל חובת הנאמנות הבלעדית של עובדי הציבור לאינטרס הציבורי".
