הכלכלנית הראשית מזהירה: הרפורמה המשפטית עלולה לפגוע במשק
הכלכלנית הראשית מזהירה: הרפורמה המשפטית עלולה לפגוע במשק
לאחר האזהרות ששיגרה בדיונים פנימיים לגבי ההשלכות השליליות שעלולות להיות לרפורמה, שירה גרינברג מפרסמת את הדברים לראשונה גם באופן פומבי. במסמך הנומרטור שהוגש לממשלה לקראת אישור התקציב היא מזהירה כי "ככל שהרפורמה תיתפס כפוגעת בעצמאות מוסדות המדינה, הדבר עלול לפגוע בפעילות הכלכלית במשק ובהשקעות". עוד היא מדגישה כי גם "חברות דירוג האשראי עשויות להתייחס להתפתחויות"
"ככל שהרפורמה המשפטית תיתפס על ידי השוק כפוגעת בחוזקם ובעצמאותם של מוסדות המדינה וככזאת שמגבירה את חוסר הוודאות, הדבר עלול לפגוע בפעילות הכלכלית במשק ובהשקעות הפרטיות", כך מזהירה הכלכלנית הראשית באוצר שירה גרינברג במסמך הנומרטור (הכלי המאפשר לממשלה לעקוב אחר הוצאותיה) שהוגש לממשלה לקראת אישור התקציב.
לדברי גרינברג, "במחקרים בספרות הכלכלית נמצא קשר בין חוזק ועצמאות מוסדות המדינה לבין צמיחה כלכלית, היקף ההשקעות הפרטיות והיקף ההשקעות הזרות. כמו כן, חברות דירוג האשראי עשויות להתייחס להתפתחויות אלה".
נזכיר, כי למרות שאמירותיה של גרינברג מתפרסמות לראשונה באופן רשמי, היא עצמה אמרה את הדברים גם בדיונים פנימיים. כך למשל, היא הציגה את עמדתה בישיבה עם מנכ"ל משרד ראש הממשלה יוסי שלי ועם מנכ"ל משרד האוצר שלומי הייזלר שנערכה לפני שבועיים. אלא שבאותה ישיבה פתח עמה שלי בוויכוח על עצם העובדה שהיא מסמנת את הרפורמה כ"סיכון כלכלי".
דבריה של גרינברג מגיעים כחלק מהסיכונים שהיא מפרטת במסגרת התחזית המאקרו-כלכלית לשנים הקרובות. גרינברג מונה סיכונים נוספים לתחזית הצמיחה והם עלייה באינפלציה, משבר אנרגיה באירופה, ירידה בשווק ההון הגלובלי, משבר האקלים, ומדיניות פיסקלית בלתי אחראית. התחזית של אגף הכלכלנית הראשית היא כי בשנת 2023 תהיה צמיחה של 3% תוצר, ובשנת 2024 תעמוד הצמיחה על 3.2% מהתוצר. זאת, לעומת תחזית בנק ישראל לצמיחה של 2.8% מהתוצר ב-2023, ושל 3.5% בשנה שאחריה.
גרינברג מעריכה: ב-2023 תחול ירידה ריאלית בהכנסות ממסים
תחזית ההכנסות ממסים לשנת 2023 עומדת על 437 מיליארד שקל, והתחזית לשנת 2024 היא להכנסות ממסים בהיקף של 465 מיליארד שקל. מדובר בהפחתה לעומת התחזית הקודמת של חודש יוני. למעשה, ההערכות של הכלכלנית הראשית הן שתהיה ירידה ריאלית בגביית ההכנסות ממסים לעומת שנת 2022. למרות זאת, מדובר בתחזית הכנסות גבוהה מאוד לעומת התחזית של 2022-2021.
התחזית שעמדה בבסיס התקציב הקודם היתה נמוכה ב-65 מיליארד שקל מהגבייה בפועל. העובדה שהתחזית הנוכחית גבוהה בהרבה מהתחזית הקודמת, מאפשרת לממשלה הנוכחית להגדיל את התקציב משמעותית מבלי לחשוש להגיע לגרעון גבוה, והמגבלה האפקטיבית על הגדלת התקציב היא מגבלת ההוצאה.
אגב, על פי חישובה של הכלכלנית הראשית, צעדי הממשלה בתקציב הקרוב בעולם המס יגדילו את הכנסות המדינה בכ-4 מיליארד שקל ב-2024 וב-4.6 מילארד שקל ב-2025, אך כמעט ולא ייתרמו להכנסות המדינה לשנת 2023 שחלק גדול ממנה יחלוף עד שיעבור התקציב. הצעד הפיסקלי המשמעותי ביותר של הממשלה הוא ביטול הפטור המע"מ לתיירים שאמור להכניס למדינה כ-1.8 מיליארד שקל, אך דווקא צעד זה נמצא בסכנה.
האוצר מעדכן כי ביחס לפרסום הנומרטור הקודם, הרי שהתחזית לגבי ההוצאה על תשתיות דווקא התכווצה ב-2.5 מיליארד שקל וזאת בגלל עיכוב בפרויקטי תשתית כמו הרכבת הקלה בתל אביב ובירושלים, ופרויקט המסילה הרביעית. האוצר תולה את האשם בעיכובים אלה ברשויות המקומיות ובקשיים הנדסיים.
בחלק העוסק בהוצאות הממשלה מונים באוצר ארבעה גורמים של חוסר ודאות: הגורם הראשון הוא האינפלציה שמשפיעה על קצבאות רבות שצמודות למדד. הגורם שני הוא התייקרות הריבית על החוב הישראלי. הגורם השלישי הוא השינויים בשער חליפין, והרביעי הוא שורה של הליכים משפטיים הפתוחים אל מול המדינה.
חלק זה נכתב על ידי אגף תקציבים במשרד האוצר, ולכן הוא לא מזכיר באופן ישיר את הרפורמה המשפטית, על אף שזו עשויה להשפיע על גובה הריבית וחוזקו של השקל, שכן אגף תקציבים באוצר בחר עד כה שלא להתבטא פומבית בסוגיית הרפורמה המשפטית.
