החשב הכללי באוצר: רשתות החינוך החרדיות הוציאו עשרות מיליוני שקלים בניגוד לחוק
החשב הכללי באוצר: רשתות החינוך החרדיות הוציאו עשרות מיליוני שקלים בניגוד לחוק
יהלי רוטנברג מצביע על שורה ארוכה של ליקויים בהתנהלות רשתות החינוך של יהדות התורה וש"ס. לדבריו, חשבת מטעם האוצר פועלת כמעט לבד, כשיתר עובדי החשבות כפופים לרשתות עצמן. רוטנברג דורש להוסיף עשרות עובדים שיסייעו לה: "מערך החשבות הדל מעלה את הסיכון למעילות"
החשב הכללי יהלי רוטנברג הגיש לרשתות החינוך המפלגתיות החרדיות אולטימטום להקמת מערכת חשבות כספית מסודרת עד ה-1 במאי. אם לא יבצעו זאת הרשתות, מאיים רוטנברג כי החשבת מטעם האוצר הפועלת בהן בשני העשורים האחרונים תפסיק את עבודתה. במכתב לשר הממונה על החינוך החרדי חיים ביטון (ש"ס) טוען רוטנברג שהרשתות הוציאו עשרות מיליוני שקלים בניגוד לחוק. לדבריו, מערך החשבות הדל ברשתות "מגדיל את הסיכון למעילות".
המכתב מתייחס לרשתות החינוך של המפלגות החרדיות - רשת החינוך העצמאי של אגודת ישראל (השייכת בפועל ליהדות התורה) ורשת בני יוסף של ש"ס (לשעבר מעין החינוך התורני). למרות שמדובר ברשתות חינוך פרטיות, חוק יסודות התקציב קובע שהן יקבלו תקצוב שווה למוסדות החיוך הממלכתי. בתקציב 2024 נכללו כספים קואליציוניים בהיקף של 600 מיליון שקל המיועדים לתוספות שכר למורים ברשתות.
בשנת הלימודים הקודמת למדו ברשת החינוך העצמאי כ-120 אלף תלמידים וברשת בני יוסף כ-58 אלף תלמידים. תקציב הרשתות עומד על יותר מ-3.5 מיליארד שקל (תקציב רשת החינוך העצמאי עומד על 2.3 מיליארד שקל ותקציב רשת בני יוסף עומד על 1.2 מיליארד ששקל). התוספות שיועברו לרשתות צפויות להגדיל ב-30% את תקציב השכר.
מ-2003 פועלת בשתי הרשתות חשבת מטעם החשב הכללי לצורך "הגברת הבקרה" על הנעשה בהן. בפועל שורת מסמכים שפורסמו לאחרונה, כולל תצהיר של החשבת עצמה, מגלים שאין לה למעשה שום יכולת לשנות משכורות.
"נוכחות החשבת עלולה להכשיר התנהלות כספית בלתי תקינה"
רוטנברג כותב כי "לאורך השנים, וביתר שאת בשנתיים האחרונות, נעשו על ידינו אין ספור ניסיונות לקדם ולשפר את הניהול התקין, השקיפות והבקרה של הפעילות הכספית ברשתות, שממומנת במלואה מאוצר המדינה ומכספי משלם המיסים. לצערנו, סדרי העבודה ברשתות והמנגנונים הקיימים אינם עומדים בסטנדרטים המקצועיים של אגף החשב הכללי, ויש הטוענים כי נוכחות החשבת ברשתות אף מכשירה התנהלות כספית בלתי תקינה של הרשתות".
הוא מונה שורה ארוכה של ליקויים קשים בהתנהלות הרשתות. כך למשל, עובדי החשבות בכל אחת מהרשתות כפופים לרשת עצמה ולא לחשבת. "אנו נתקלים במקרים חמורים בהם החשבת דורשת לקבל מידע למילוי תפקידה, אך זה מעוכב על ידי עובדים שונים ודרישות להסרת הרשאות במערכות הכספיות לא בוצעו".
עוד קובע רוטנברג כי מערך החשבות הדל ברשתות "מעלה באופן משמעותי את הסיכון למעילות". לדברי רוטנברג, "אחריות העל בנושא ביצוע תקציב השכר בפועל הוטלה על חשבת הרשתות בלי שהועמדו לרשותה הכלים לבצע פיקוח ובקרה ראויים".
לדברי רוטנברג, ברשתות מבוצע רכש בהיקפים של מאות מיליוני שקלים בשנה, כאשר בפועל "הרשתות מעמידות קשיים רבים ביישום ובאכיפה של כללי החוק והמינהל התקין" על הרכש, כשלחשבת אין כל מעקב וסמכות להתערב.
רוטנברג טוען ש"לא אחת נאלצנו לטפל בהתחייבויות בהיקפים המגיעים אף לעשרות מיליוני שקלים שהוצאו על ידי גורמים שאינם מורשים לכך ברשתות. פעולות שהינן בניגוד לחוק לכאורה, אינן עולות בקנה אחד עם סטנדרטים של מינהל תקין ותוך עקיפת החשבת".
רוטנברג מספר ש"מספר רב של פגישות ותחלופת מכתבים עם הרשתות, לא הניבו פרי וכשלו בקידום הפתרון הרצוי". הוא קובע ש"המצב הנוכחי מותיר את החשב הכללי כנושא באחריות להתנהלות הכספית של הרשתות מבלי שיש לו את הסמכות והכלים. מנגד, להנהלת הרשתות הדרור לפרוץ את המסגרות התקציביות מבלי לשאת באחריות תקציבית או אישית בגין כך".
רוטנברג דורש להקים מערכת חשבות מסודרת כנהוג במשרדי הממשלה שבה כ-50 עובדים שיהיו כפופים לחשבת. "ככל ולא ייערך בטווח הזמן המיידי תיקון יסודי במערך הכספים בשתי הרשתות לא תיוותר לנו ברירה אלא לפעול לניתוק הרשתות ממערכות התקציב של המדינה, הפסקת התקצוב הישיר והוצאת החשב מהרשתות". הרשתות יקבלו את התקציבים כגוף פרטי ו"יישאו בלעדית באחריות להוצאותיהן הכספיות ולאיזון ההוצאה מול המשאבים". הוא קובע אולטימטום של השגת הסכמה עד ה-1 במאי שאם לא יושג פתרון, החשבת תוצא ב-1 ביולי.
