נחשף בכלכליסט"מסע הכפשה פלילי": התביעה יוצאת הדופן נגד מלך הפוקר תתנהל בישראל
נחשף בכלכליסט
"מסע הכפשה פלילי": התביעה יוצאת הדופן נגד מלך הפוקר תתנהל בישראל
ביהמ"ש המחוזי בת"א אישר לנהל בארץ תביעה נגד הישראלי-קנדי עופר באזוב, ששלט בעבר באתר ההימורים הגדול בעולם, ונגד שניים ממקורביו. במוקד התביעה: טענות לקמפיין השחרה אדיר ממדים שניהל באזוב נגד שותפיו הבלארוסים, שכלל הפצת יותר מ-1,000 סרטונים מכפישים. באזוב ניסה לכפור בסמכות ביהמ"ש בארץ לדון בתביעה, אולם עדויות של שליח חב"ד במוסקבה ושל איש סייבר הפועל בצללים חיזקו את "הקשר הישראלי"
באופן חריג למדי, פסק לאחרונה בית המשפט המחוזי בתל אביב כי תביעה שבה התובעים אינם ישראלים, הנתבעים אינם חיים בארץ, והפעילות העסקית שבמוקד התביעה התנהלה בחו"ל - תנוהל בישראל.
מדובר בתביעה נגד עופר (ג'וש) באזוב, ישראלי-קנדי שהיה איל הימורים מקוונים, ונגד שניים ממקורביו. השלושה נתבעו על ידי שותפים שלהם לשעבר מבלארוס שאיתם הסתכסכו, לאחר שהאחרונים טענו כי ניהלו נגדם קמפיין השחרה אדיר ממדים.
הקמפיין המכפיש נשוא התביעה נחשף בכתבה מקיפה ב"מוסף כלכליסט" בפברואר 2022. הוא כלל פריצות לטלפונים, שאיבת מידע, איומים, הטרדות, הקמת אתרי דמה באינטרנט והפצת מאות סרטוני הכפשה שקריים ברשתות החברתיות.
אבל לפני שבכלל ביהמ"ש בישראל יידרש לדון באחריות הנתבעים לכך, היה עליו לקבל את ההחלטה אם בכלל לאפשר את ניהול המשפט בארץ. לשם כך ניהל השופט יעקב שקד במשך כשנה מעין "מיני-משפט" בשאלת הסמכות של בית המשפט הישראלי לדון בתביעה ובתוקף ההמצאה של כתבי התביעה לנתבעים בחו"ל.
מוסף כלכליסט
הצצה נדירה אל המלחמות המלוכלכות סביב ההימורים ברשת
אחרי שהשתלט עם אחיו על אתר הפוקר הגדול בעולם, עופר באזוב, אזרח ישראלי־קנדי, נקלע לסכסוך עסקי עם חברת הימורים מקוונים בלארוסית. בעליה טוענים כעת בתביעה שהגישו בישראל כי באזוב ושותפיו ניהלו נגדם קמפיין איומים והשחרה ענק, מהסוג שעד היום רק מדינות ריבוניות ניהלו, כולל פריצות לטלפונים, הפצת הכפשות והפקת לא פחות מ־1,000 סרטוני דיבה. מסע אל מאחורי הקלעים של עולמות ההימורים ברשת, הכסף הענק שהם מגלגלים, והמלחמות חסרות המעצורים שמתנהלות שם
קיראו עוד
תצהירים, עדויות וראיות שהוגשו בהליך זה חשפו את "הקשר הישראלי" המובהק לפרשה, והן שהביאו את השופט לאשר בהחלטתו החריגה את מה שמכונה בעגה המשפטית "היתר המצאה מחוץ לתחום" של כתב התביעה, ולפסוק ש"הפורום הנאות (לניהול התביעה) הינו בישראל".
סרטונים מכפישים על התנקשות בעיתונאית וגניבת כספים
עופר באזוב שלט ביחד עם אחיו הצעיר דוד (שהיה הפנים המוכרות של המשפחה) באתר ההימורים המקוונים הגדול בעולם pokerstars שנרכש ממשפחת שינברג היהודית-קנדית ב-5 מיליארד דולר. בהמשך, הבאזובים נדחקו מהחברה, לאחר שהאח דוד, שהיה היו"ר והמנכ"ל, הועמד לדין על עבירות סחר על בסיס מידע פנים (התיק נגדו נסגר לבסוף בשל טעות טכנית של התביעה בקנדה).
האח עופר חי בקנדה, ולצד האזרחות הקנדית מחזיק באזרחות ישראלית ואף מושקע בחברות טכנולוגיה ישראליות, שבחלקן הוא דירקטור. הוא אחד הנתבעים בתביעת ההכפשה, לצד שני חבריו ריווז מגרלשווילי, ישראלי שלא מתגורר בארץ כבר שנים רבות (כיום חי במונקו), ואלברט אלישקוב, שלאחרונה חזר לגור בישראל.
התובעים הם מייסדי ומנהלי חברת התוכנה הבלארוסית סופט-סוויס, שבינם (יחד עם שותף יהודי-רוסי) לבין החבורה הישראלית מתנהל סכסוך ייצרי על רקע השקעה בחברה משותפת בקפריסין. על פי התביעה שהוגשה בינואר 2022 בישראל על סך 10.6 מיליון שקל, בשלב מסוים במטרה לגרום לתובעים הבלארוסים לוותר על החזר חוב של 17 מיליון יורו, השיקו הנתבעים, בניצוחו של באזוב, "מסע הכפשה פלילי".
הקמפיין האלים, נטען בתביעה, שהוגשה באמצעות עורכי הדין יעקב אנוך ונטלי זיס ממשרד מ. פירון ושות', לא בחל באמצעים: הפרה לכאורה של חוקים כמו הגנת הפרטיות, האזנת סתר, איסור לשון הרע, סחיטה באיומים ועוד. הוא כלל הפצת כ-1,000 סרטונים אנונימיים באינטרנט, שייחסו לשלושת אנשי סופטסוויס מרמה, הונאה, הלבנת הון וגנבת כספים מלקוחות.
רבים מהסרטונים התחזו למהדורות חדשות או לתוכניות תחקירים, ו"חשפו" לכאורה מעשים שבהם היו אנשי סופטסוויס מעורבים. לשותף היהודי-רוסי שלהם ייחסו הסרטונים מעורבות בהתנקשות בחייה של עיתונאית בולגרייה, משום שעמדה כביכול לחשוף מעשי נוכלות שלו. בנוסף, יותר מ־300 אתרי אינטרנט הדהדו את העלילות הללו, וכדי להעצים את הפגיעה, הסרטונים וקישורים לאתרים הופצו ישירות לעובדי סופטסוויס, שבעצמם הפכו למטרות וזכו להודעות מאיימות.
שלושת הנתבעים מיוצגים כולם בידי עוה"ד דוד זיילר, יותם בלאושילד ועמית גלברט מהרצוג פוקס נאמI, כאשר רק אלישקוב, החי בארץ, הגיש כתב הגנה. הוא הכחיש את מעורבותו במעשים וטען שצירופו לתביעה הוא "ניסיון תכסיסני" להקנות לבית המשפט בישראל סמכות לדון בתביעה וביקש לדחות אותה על הסף.
במקביל נכשל הניסיון של הבלארוסים להמציא את כתב התביעה לבאזוב ולמגרלשווילי בישראל דרך כתובות שהיו משויכות אליהם, לאחר שהשופט קיבל את טענות השניים שלא בוצעה להם המצאה כדין בישראל. אולם הוא הורה במעמד צד אחד על המצאה "אל מחוץ לתחום השיפוט" – בחו"ל.
מוסר התצהיר היה מבוקש על הברחת הילד באסון הרכבל
כתבי התביעה נמסרו לבאזוב בקנדה ולמגרלשווילי במונקו, והם מצידם כפרו בסמכות ביהמ"ש בישראל לדון בתיק. לטענתם, יש לסלק את התביעה על הסף משום שישראל אינה ה"פורום הנאות" לדון בתביעה מאחר שהמעשים הנטענים אירעו בחו"ל ואין להם זיקה לישראל. בשנה האחרונה נוהל הליך משפטי שלם סביב הסוגיה הזו, במסגרתו הגישו הבלארוסים תצהירים של שני עדי מפתח. באמצעותם הם גם חיזקו את טענות התביעה וגם את הקשר של כל האירוע לישראל – שני תנאים הכרחיים כדי שבית המשפט ידחה את טענת הנתבעים ל"פורום לא נאות".
התצהיר הראשון הוא של הרב שמואל קופרמן, המשמש מזה 19 שנה כשליח חב"ד במוסקבה, שהיה מבין הגורמים בקהילה היהודית בעיר שניסו לפשר במחלוקות. הוא כתב שהבין כי התנהלות הנתבעים, "אינה כשרה וחוצה קווים אדומים", ושאלישקוב אמר לו ש"זה סגנון הפעולה של ג'וש (באזוב)... כשאין לג'וש פתרונות אחרים הוא אינו בוחל באמצעים לא כשרים". קופרמן סיפר שדיבר עם באזוב על סרטוני ההכפשה, וכי "מעת לעת ג'וש הודיע לי על סרטונים חדשים שעתידים להתפרסם ולהעליל עלילות נוספות". עוד תיאר "ניסיונות לפתור את הסכסוך באמצעות רבנים בישראל ובחו"ל והצעה לפנות לדין תורה" – מהם באזוב התחמק. קופרמן תיאר עוד את שיחותיו עם באזוב, שלדבריו, "אמר לי כי אינו מוכן להפסיק את הקמפיין ולהסיר את הפרסומים המכפישים, שכן האמין שהלחץ הזה הוא שישיג את התוצאה המיטבית עבורו".
התצהיר השני הוא של גבריאל אבוטבול, איש סייבר הפועל בצללים (שמו הוזכר בתקשורת בעבר כשהיה מבוקש באיטליה בשל מעורבותו בהברחתו לישראל של הילד שניצל מאסון הרכבל). הוא מציג עצמו כמי ש"נותן שירות לממשלות בתחום סייבר התקפי ומייצג חברות ישראליות".
אבוטבול נשכר על ידי התובעים במהלך הסכסוך כדי "לבלום את פרסומי הסרטונים המכפישים", לדבריו. לצורך כך, הוא ערך בדיקות עצמיות ואיתר ישראלי המתגורר בראשון לציון, שהציג עצמו כשותפו של באזוב, ושהתקשר בין היתר עם חברת סייבר ישראלית לצורך הפצת הסרטונים המכפישים. אבוטבול תיאר כיצד נפגש עם אותו בחור במרינה בהרצליה, ושבאותה פגישה הוא הודה בפניו שהוא ובאזוב הם אכן אלה שעומדים מאחורי מסע ההכפשה ברשת.
לדברי אבוטבול, אותו בחור "התרברב בפניי כי הוא עומד בקשר עם חברות סייבר ישראליות במטרה להפיץ את הסרטונים המכפישים, וכי התקשר עם אחת מחברות הסייבר הישראליות למטרת מסע ההכפשה".
עורכי הדין של התובעים, טענו על סמך תצהירים אלה ש"הקשר למדינת ישראל שזור לכל אורך ההתנהלות בין הצדדים בתיק – בין במישרין ובין בעקיפין"; שהנתבעים יצרו "סחבת אין קץ" במטרה למנוע את בירור התביעה, ונמנעו מלציין פורום אלטרנטיבי לניהולה.
בסוף חודש יוני הגיעו שני העדים לארץ כדי להעיד בבית המשפט. קופרמן העיד שבאזוב הוא העומד מאחורי מסע ההכפשה. "דיברנו עשרות פעמים, ג'וש אמר לי", השיב קופרמן לשאלת השופט בנושא. בהמשך הוסיף: "אלה שעשו את זה יושבים פה בישראל. זה לא חברה, אלה אנשים שמכירים את התחום הזה. זה תחום אפל... הבנתי שזה פה בישראל, ח'ברה ישראלים".
אבוטבול סיפר בעדותו ש"השתיל סוס לתוך הסרטונים", וכך התחקה אחר העקבות שהוליכו לישראל. "ביצענו מעקבים אחרי הטרפיק באינטרנט של כל מסע ההכפשות. התחקנו אחרי הכתובות, פרוקסים, וכל מה שקשור בתהליך הזה. באמצעות זה הגענו לכמה נקודות בישראל ובאוקראינה", העיד.
לדבריו, עלה גם על כך שבאזוב שילם כספים לחברת הסייבר באמצעות אותו ישראלי מראשל"צ. "היתה חלוקה ביניהם בין שתי חברות לגבי כל מסע ההכפשות שעשו. בשיחה הפיזית שלי איתו שנערכה בישראל, ויש התכתבות, הוא הודה בסיפור הזה, הוא התרברב... היד של ג'וש היא היד המשלמת עבור הקמפיין הזה. מצאתי שהוא שילם והעביר כספים מתחילת 2019, בקריפטו וכרטיסי אשראי".
לדבריו, באזוב בעצמו הודה במעורבותו בשיחת טלפון משולשת שהם קיימו. שיחה מעניינת נוספת היתה עם האח דוד, ממנה אבוטבול למד, לדבריו, שהבאזובים שכרו חברת סייבר ישראלית בבעלות יוצאי שב"כ, "שתטפל להם בכל תחום האבטחה ותכסה את הצרות של ג'וש... דיויד אמר שהוא היה בשוק מאח שלו שהוא שוב פעם מתעסק בזה. דיויד שילם לחברה עבור אח שלו".
בעקבות העדויות האלה קבע השופט שקד שהתובעים עמדו בנטל להראות ש"לא מדובר בתביעה טורדנית או תביעת סרק", ושהנתבעים לא הצביעו על פורום אלטרנטיבי לניהול התביעה מחוץ לישראל – תנאי הכרחי כדי לטעון טענה משפטית בדבר "פורום לא נאות".בפסק הדין הוא כתב ש"לכך לא ייקרא תום לב... טענת פורום לא נאות לא נועדה לאפשר התחמקות מהליך משפטי". בעקבות זאת הוא דחה את בקשות הכפירה בסמכות ביהמ"ש הישראלי, הורה לבאזוב ומגרלשווילי להגיש כתבי הגנה (עד 10 באוקטובר) והטיל עליהם הוצאות משפט בגובה 20 אלף שקל.
