פרשנותפנסיית גישור אחת חצינו, עכשיו מחכים לצה"ל
פרשנות
פנסיית גישור אחת חצינו, עכשיו מחכים לצה"ל
המוסד הגיע להסכמה עם האוצר לצמצום פנסיות הגישור לטובת גמישות ניהולית ו"מבנה שכר מודרני". השאלה היא מה הצבא למד מהמהלך
המוסד והאוצר הגיעו אתמול להסכמות בנוגע לפנסיות הגישור. במסגרת ההסכם, מספר העובדים שיהיו זכאים לפנסיית גישור יצומצם משמעותית, אך עובדים אלו יזכו לשכר תחרותי במסגרת חוזה אישי. בכך יהפוך המוסד לארגון הביטחוני הראשון שיסדיר את פנסיות הגישור, התלויות באוויר מאז 2004.
פנסיית הגישור, שהומצאה עבור כוחות הביטחון עם ביטול הפנסיות התקציביות, היא קצבה המשולמת מכספי המסים ממועד הפרישה של העובד מהארגון הבטחוני ועד ליציאתו לגמלאות. במילים אחרות, מדובר בפנסיה תקציבית מוגבלת בזמן – בממוצע יותר מ־20 שנה לאיש קבע בצה"ל, ומעט פחות מ־10 שנים ליוצאי המוסד והשב"כ.
למרות שהתקבלה החלטה עקרונית להעניק פנסיות גישור, האופן המדויק של חישוב הפנסיה נשאר במחלוקת מ־2004 ועד עכשיו. האוצר ומערכת הביטחון התווכחו כמה אחוזים מהשכר יש לתת עבור כל שנת שירות, איך מחשבים את שנות השירות, איך מחושב השכר הקובע לפנסיית הגישור ומי בכלל יהיה זכאי לה.
בבסיס הרעיון של פנסיית הגישור יש מן ההגינות וגם מן ההיגיון הכלכלי. כאשר מדובר באדם ששירת בשטח במשך שנים רבות ויצא לשוק העבודה ללא כישורים מתאימים לשוק העבודה האזרחי, נכון שהמדינה – שידעה מראש כי היא תפטר אותו בגיל מוקדם – תעניק לו רשת ביטחון שתבטיח לו שמצבו הכלכלי לא יורע לאחר שירותו הצבאי.
גם ההיגיון הכלכלי מביא למסקנה הזו, שכן אם הצבא יגייס אנשים למקצועות שוחקים ללא דאגה לעתידם אחרי שיעזבו את השירות, יהיה קשה לאתר אנשים כאלו.
עם זאת, ההגינות גם מחייבת שאנשים שמבצעים תפקידים אזרחיים בארגון ביטחוני לא יזכו לקצבה ייחודית רק מפני שבארגונים ביטחוניים מקובל לשמור על כח עבודה צעיר. אין דרך להסביר למה כלכלנית, דובר, או משפטנית בשירות צה"ל המוסד, או השב"כ זכאים לקבל פנסיית גישור כשבעלי תפקיד דומה במשרד הרווחה לא זכאים לה.
אבל מערכת הבטחון לא הסכימה לוותר על הזכות לפנסיית גישור לכלל העובדים שבה. הסרבנות הזו נשברה רשמית אתמול בהודעה שהוציאו המוסד ומשרד האוצר. המוסד הסכים לוותר על הזכאות לפנסיות הגישור במקצועות מסוימים, בעיקר במקצועות אשר בהם אנשים בחרו בפועל בשנים האחרונות שלא להיכנס למסלול שמזכה בפנסיית גישור אלא למסלול של חוזה אישי.
השינוי במדיניות המוסד נבע משתי סיבות. הסיבה הטריוויאלית היא לחץ הזמן. למרות שפנסיות הגישור נכנסו לתוקף ב־2004, הרי שרוב מוחלט של העובדים בארגון חוסים עדיין תחת ההסדר הישן של הפנסיה התקציבית. הסוגיה של הסדרת פנסיית הגישור הפכה להיות דוחקת רק לאחרונה, כשמשרתים שלא זכאים לפנסיה תקציבית החלו להשתחרר.
הסיבה השנייה היא שמאז 2004 עולם העבודה השתנה באופן דרמטי. הכיוון היה ידוע כבר מזמן, אבל עכשיו לא מדובר בתיאוריה אלא במציאות. כמעט שאין צעירים שמתכננים לעבוד במקום עבודה אחד לכל חייהם. הבטחות עתידיות על הפנסיה כמעט ולא משכנעות את הדור הצעיר, בעיקר לא את המוכשרים שבהדור הצעיר שבטוחים כי עד לפנסיה הם יתעשרו.
לכן, במוסד הבינו כי פנסיות הגישור רק מגבילות אותם וכי אין להם שום סיבה לריב עם האוצר על כך שפנסיות הגישור יחולו על כולם. מוטב להגיע להסכם לגבי גובה הפנסיה לאלו שזכאים ולאפשר עצמאות בקביעת השכר לעובדים בארגון, מאשר להמשיך לריב את מריבות האתמול מתוך שמרנות והססנות.
בשלב זה, אי אפשר לדעת מי עשה סיבוב על מי. האם אגף תקציבים נכנס להסכם שיעלה לו יותר כסף ממה שהוא מבין כעת או שהמוסד עתיד להתחרט על הוויתור על פנסיות הגישור. אך ברור כי הממונה על השכר באוצר, קובי בר נתן, שקורא כל העת לשים דגש על "מבנה שכר מודרני" רושם לעצמו הישג. אין ספק שארגון הביון ירה את יריית הפתיחה לכך שגם במערכת הביטחון יש מקום ליצירת מדיניות תגמול מודרנית.
בהודעות שמסרו המוסד ואגף תקציבים היה ניתן לזהות שיתוף פעולה מבצעי עדין, שמטרתו לנסות לגרור גם את צה"ל להסדיר את פנסיות הגישור. א' מהמוסד אמר: "המוסד גאה להיות הראשון מבין גופי הביטחון שחתם על הסכם פנסיית הגישור מול האוצר", ושלח עקיצה מרומזת לצה"ל.
יוגב גרדוס, ראש אגף תקציבים, אמר: "אנו מצפים כי פריצת הדרך שהוביל המוסד תהיה נקודת מפנה בצורות ההעסקה בגופי הביטחון השונים". אולם יש להודות על האמת: הסיפור בצה"ל מורכב בהרבה, הן בשל העובדה שפנסיית הגישור ארוכה יותר ומתפרסת על פני 20 שנה, והן בשל העובדה כי כוח האדם של צה"ל מגוון בהרבה וייתכן שיש לו אפיונים סוציולוגיים אחרים.
זו ההודעה הפומבית השנייה שהמוסד מוציא בתוך שבוע. היא מצטרפת להודעה על מינוי שתי נשים לתפקידים בכירים בארגון. המשותף לשתי ההודעות הוא שאין צורך אקוטי לפרסם אותן לציבור. על אף שהמניעים של מגמה זו אינם ברורים, יש לברך על כל חשיפת מידע על הנעשה בארגון החשאי בישראל.
מדובר צה"ל נמסר: "צה"ל, משרד הביטחון והאוצר מקיימים שיח מעמיק בנושאי תקציב וכוח אדם. לא נפרט על תוכן השיח טרם סיכומו".
