שירות התעסוקה: ההייטק נמצא במשבר – ולא צפוי להשתפר
שירות התעסוקה: ההייטק נמצא במשבר – ולא צפוי להשתפר
דו"ח מיוחד של השירות מגלה שמספר דורשי העבודה בתחום עלה מאפריל 2022 ב־71.5%. בשירות חוזים עלייה נוספת בעקבות משבר הבנקים בארה"ב. סמנכ"ל בשירות: "כשההייטק עולה הוא מושך את המשק וכשהוא יורד יש סיכוי לירידה בעוד ענפים"
"ענף ההייטק מצוי במשבר", כך קובע דו"ח מיוחד על דורשי העבודה מענף ההייטק שמפרסם הבוקר שירות התעסוקה. הדו"ח מתבסס על הזינוק בדורשי העבודה מענף ההייטק, שגדל מאפריל 2022 ועד פברואר השנה ב־71.5%, וההערכה היא שהוא יוסיף לגדול בעקבות משבר הבנקים בארה"ב.
שנת 2021 והמחצית הראשונה של 2022 היו מצוינות להייטק. מספר דורשי העבודה בענף ירד מ־11,150 באוקטובר 2021 לרמה של 5,250 באפריל 2022. זה ביטא את היתרונות הרבים שהיו למשבר מבחינת עולם ההייטק המקומי, אבל גם את תום תקופת הזכאות לדמי אבטלה של מובטלי הקורונה ביוני 2021. לעומת זאת, מאפריל 2022 ועד פברואר 2023 נרשמה כאמור עלייה עקבית של 71.5% עד ל־9,000 דורשי עבודה. שיעור דורשי העבודה מההייטק מכלל דורשי העבודה עלה מ־3.75% באפריל 2022 ל־5.85% בפברואר השנה.
בשירות התעסוקה קובעים ש"הנתונים המובאים כאן מתייחסים לפברואר 2023 עוד קודם לפרוץ משבר הסיליקון ואלי בנק (SVB), אשר לפי ההערכות צפוי להביא לגל פיטורים בענף ההייטק, לרבות בישראל. נדמה שמגמת העלייה העקבית במספר דורשי העבודה בענף זה צפויה להתעצם, כך שלכאורה ענף ההייטק מצוי במשבר", או במילים אחרות — המצב צפוי להחמיר.
עם זאת, בשירות התעסוקה מציגים גם הסתייגויות בדו"ח. אחת מהן היא שכמות העובדים בהייטק בעלייה מתמדת, ולכן טבעי שגם מספר דורשי העבודה יגדל. בנוסף, "במהלך משבר הקורונה ענף ההייטק הגביר גיוסים עד כי ייתכן שהעלייה במספר דורשי העבודה שנרשמת בעשרת החודשים האחרונים היא בבחינת תיקון מצב".
עוד היבט להחמרה בשוק ההייטק הוא שיעור המפוטרים מכלל דורשי העבודה. שיעור זה בענף עלה מ־65% באפריל 2022 ל־76% בפברואר השנה. עלייה בשיעור המפוטרים וירידה בשיעור המתפטרים מעידות על ירידה במספר ההזדמנויות התעסוקתיות. במקביל צריך לזכור שעל פי נתוני סקר המשרות הפנויות של הלמ"ס, מספר המשרות הפנויות של מהנדסי תוכנה ירד מ־14,150 בינואר 2022 ל־7,000 בינואר 2023. מנתונים אלה עולות שתי מסקנות: הראשונה, חלק גדול מהמפוטרים בשוק ההייטק מצאו תעסוקה במשרות אחרות שהיו זמינות בתחום, אחרת המצב היה גרוע יותר. השנייה, ככל שעובר הזמן, יש פחות משרות פנויות בהייטק וקשה יותר למצוא עבודה.
היבט חמור נוסף הוא ש־4,670 מתוך 9,000 דורשי העבודה מתחום ההייטק (52%) מגיעים מתחומי הליבה של פיתוח תוכנה וניתוח נתונים. לפני שנה חברות חיפשו עובדים בתחומים אלה בנרות ולקחו כמעט מכל הבא ליד. מאפריל חלה עלייה של 133% במספר דורשי העבודה מקרב מפתחי תוכנה ומנתחי נתונים, שהייתה כמעט כפולה מהעלייה הכללית במספר דורשי העבודה בהייטק.
האבטלה בהייטק משפיעה בעיקר באזורים החזקים במדינת ישראל. כ־58% מדורשי העבודה מענף ההייטק גרים במחוז תל אביב והמרכז, בעוד תושבי האזור מהווים 31% בלבד מדורשי העבודה בשאר הענפים. לשם השוואה, תושבי חיפה והצפון מהווים כ־37% מכלל דורשי העבודה בענפים שאינם בהייטק, אבל 22% בלבד מדורשי העבודה מענף ההייטק. 86% מדורשי העבודה מתחום ההייטק מגיעים מיישובים הנכללים באשכולות הביניים (7-4) והאשכולות הגבוהים (10-8). תושבי האשכולות הנמוכים (3-1) מהווים 14% בלבד מדורשי העבודה בהייטק אף על פי שהם מהווים כ־39% מדורשי העבודה שאינם בהייטק.
נתון מדאיג שעולה מהדו"ח הוא שיעור הנשים מבין דורשי העבודה בענף ההייטק, העומד על 38%, זאת אף שחלקן בין העובדים קטן יותר ועומד על פחות משליש. בהתאם להרכב העובדים בהייטק, 82% מדורשי העבודה בהייטק הם יהודים שאינם חרדים. הערבים מהווים 5.5% בלבד מדורשי העבודה בענף הייטק, אבל 27% בקרב דורשי העבודה שאינם בהייטק.
השאלה הגדולה שעומדת עכשיו היא עד כמה יגלוש המיתון בהייטק גם לשאר המשק. השפעה אחת שכבר קיימת היא ששיעור האבטלה שעבר את ה־4% לא יורד שוב לטווח שבין 4%-3%. מכיוון שגם 4% זו אבטלה נמוכה, המצב בינתיים לא מאוד מטריד. אפשר לצפות שבקיץ נגיע ל־5% ולו בגלל הפיטורים העונתיים בתחום החינוך. השאלה היא אם נגיע ל־6%, גם זה לא יגרום לאסון כלכלי, אבל ללא ספק יעיד שהמשבר בהייטק משליך על כלל המשק.
סמנכ"לית שירות התעסוקה לשעבר נירה צימלס, וכיום מנכ"לית ארגון "בעצמי" לשילוב אוכלוסיות חלשות בעבודה, אומרת כי "למיתון בארה"ב תהיה השפעה בעיקר על ההייטק, אבל אני לא צופה שהאבטלה תקפוץ דרמטית או שיהיו גלי פיטורים. אולי האבטלה קצת תעמיק, אבל אני לא צופה קטסטרופה". היא מסבירה כי "רוב עולם התעסוקה בישראל הוא עולם של שירותים מקומיים, אם שירותים ציבוריים ואם שירותי רפואה, חינוך או קמעונאות. אני רואה בתוכניות הסיוע שלנו, ששיעור ההשתלבות של נשים וגברים מהאוכלוסייה הערבית בכוח העבודה גבוה".
לדברי סמנכ"ל תכנון ומחקר של שירות התעסוקה ד"ר אופיר פינטו, "ההייטק הוא הקטר של המשק. כשהוא עולה הוא מושך את המשק וכשהוא יורד יש סיכוי שתהיה ירידה בעוד ענפים, למשל אצל מי שנותן שירותים להייטק". מצד שני, הוא סבור ש"לא צריכים להיכנס לפאניקה. לא רואים ירידה במשרות הפנויות".
ואכן, מספר המשרות הפנויות במשק שומר על רמה גבוהה במיוחד של 143 אלף משרות. פינטו גם מציין שאנשים בהייטק יודעים ש"החיים שם זמניים" ומכינים עצמם מקצועית ונפשית. לדבריו, בלשכות התעסוקה רואים נכונות גבוהה של אנשים לעבור לענפים אחרים. "זה מושך גם את הענפים האלה כלפי מעלה".
יש גם נתון חיובי בדו"ח שירות התעסוקה: מספר תובעי הבטחת ההכנסה ירד למספר הנמוך ביותר בשני העשורים האחרונים – כ־54 אלף. זה נמוך ב־16% ממספרם באפריל 2022, שעמד על 63.5 אלף. הנתון הזה משקף כנראה את המספר הגדול של משרות פנויות עם הכנסה נמוכה. פינטו צופה דווקא שהמספר ימשיך לרדת "כל עוד השוק הדוק ואין ירידה חדה בכמות המשרות הפנויות".
