דו"ח המבקרמערכת ניהול תיקי בתי המשפט מקוונת, אך עיקר ניהול התיקים עדיין ידני
דו"ח המבקר
מערכת ניהול תיקי בתי המשפט מקוונת, אך עיקר ניהול התיקים עדיין ידני
יותר מעשור מאז השקת מערכת "נט המשפט", המבקר מצא כי 70% מתיקי בתי המשפט נפתחים עדיין באופן ידני, המדינה מוציאה עשרות מיליוני שקלים על דיוור פיזי, ביהמ"ש העליון טרם חובר למערכת והחיפוש בה מוגבל ויוצר קרקע פורייה לפעילות גורמים מסחריים
אף שחלפו כבר 12 שנה מאז תחילת הפעלתה של מערכת נט המשפט, המבוססת על הרעיון של "בית משפט ללא נייר" במטרה לבצע ניהול מקוון של תיקים, ו-17 שנים מאז אפיון המערכת וקביעת מטרותיה – מרבית פעולות ניהול ההליכים המשפטיים עדיין מתבצעות באופן ידני ולא מקוון.
כך, 70% מהתיקים נפתחים ידנית וגם 64% מהגשת הבקשות, ולא פחות מ-83% מהזימונים לדיונים. כך עולה מדו"ח מבקר המדינה מתניהו אנגלמן בנושא.
המבקר ערך ביקורת בגופי ממשל המעורבים בהליכים משפטיים ובניהול מערכות מידע ואף התבסס על שאלוני שביעות רצון מצד משתמשי המערכת.
כאשר צוללים לממצאים שלו, ניתן לראות למשל ש-1.8 מיליון תיקי בית משפט נפתחו באמצעות הגשה פיזית במזכירות בשנים 2017-2019, מתוך 2.6 מיליון תיקים. מסקנתו מספקת נתון מדהים: לו כל התיקים היו נפתחים בממשק ממוחשב או באתר נט המשפט, היו נחסכות בכל שנה בממוצע לא פחות ממיליון שעות עבודה בהנהלת בתי המשפט.
2 צפייה בגלריה
יותר מעשור מאז השקת מערכת "נט המשפט" ו-70% מתיקי בתי המשפט נפתחים עדיין באופן ידני
(צילום: bigstock)
דווקא בתחום דיוור המסמכים יש רוב לדיוור ממוחשב – 56% דרך נט המשפט ו-10% דרך דואר אלקטרוני, כאשר רק ב-34% מהמקרים הדיוור התבצע ידנית (31% בדואר רשום ו-3% במסירה פיזית) – מתוך 53 מיליון מסמכים שדוורו בידי מזכירויות בתי המשפט בשנים 2017-2019. המבקר מציין כי העלות הממוצעת עבור שירותי הדיוור הפיזיים והמשלוחים ששילמה הנהלת בתי המשפט באותן שנים עומדת על כ-28 מיליון שקל.
נתון בולט נוסף בדו"ח הוא העובדה שיותר מעשור לאחר הפעלת נט המשפט, דווקא בית המשפט העליון אינו מחובר אל המערכת, אלא מנהל את התיקים שלו במערכת נפרדת מבוססת על תיקי נייר. מדובר במערכת שפותחה בשנת 2000 ומאפשרת למזכירות ביהמ"ש העליון לפתוח תיקים, לתעד פעולות מינהליות שנעשות בו, כתיבת החלטות שיפוטיות ופרסומן, אולם בשונה מנט המשפט היא אינה כוללת את כתבי הטענות ואת המסמכים שהגישו הצדדים, אלא רק תיעוד לגבי דבר הגשתם – ומסמכים אלה נמצאים בתוך תיקי נייר פיזיים. המשמעות היא שהצדדים להליך לא יכולים להתחבר למערכת ניהול התיקים ולהגיש באמצעותה כתבי טענות או לעיין במסמכי התיק וגם ביהמ"ש לא יכול דרך המערכת להוציא לצדדים החלטות שיפוטיות, הודעות וזימונים אלקטרוניים.
לדברי המבקר, אף שבהנהלת בתי המשפט פועלים כיום מתוך מטרה להטמיע בין המערכות, "טרם הסתיים פיתוח החיבור של בית המשפט העליון למערכת נט המשפט" – והמבקר ממליץ להשלים במהרה את כלל הפעולות על מנת לתקן מצב זה.
באותו עניין של פריסת מערכת נט המשפט, המבקר מצביע בדוח גם על כך שטרם חוברו למערכת 4 מתוך 20 בתי המשפט לעניינים מקומיים – והמבקר ממליץ כי הדבר ייעשה בתיאום עם הרשויות המקומיות ומרכז השלטון המקומי.
מאות אלפי תיקים נותרים סמויים מעין הציבור
בסוגיה אחרת של פרסום תיקים באתר נט המשפט מצביע דו"ח המבקר על בעיה, שעיתונאים המסקרים את תחום המשפט מכירים היטב: במקרים רבים תיקים מסווגים במלואם כחסויים, אף שרק פרט ספציפי בהם חסוי (למשל שם חשוד או פרטים מזהים מסויימים מהתיק). בשל כך, החשיפה אל התיק כולו נחסמת באתר נט המשפט, מה שפוגע בעיקרון פומביות הדיון. ולא מדובר בתופעה זניחה: כ-900 אלף תיקים מתוך 2.6 מיליון התיקים שנפתחו בשנים 2017-2019 - יותר משליש - לא פורסמו כלל באתר נט המשפט בשל החלה גורפת של מניעת הפרסום, לרבות על עצם קיום התיקים.
המבקר מציין כי רק בכ-300 אלף מהתיקים האלה היתה חובת חיסיון גורפת ומלאה (תיקי עבירות מין, קטינים, אנשים עם מוגבלות ותיקי בתי דין למשפחה), אולם בקרוב ל-600 אלף תיקים בהנהלת בתי המשפט החליטו לא לפרסם את התיקים באופן גורף, תוך ש"הפכו את החריג לברירת המחדל".
"הציבור לא חשוף להיבטים בהליך השיפוטי שאינם חסויים לפי דין"
לדברי המבקר, "החלטה זו אינה עולה בקנה אחד עם הדין משני טעמים: האחד, משום שבתיקים שבהם הכלל הוא פרסום, המזכירות לא בודקת אם התקבלה החלטה קונקרטית לאיסור פרסום בתיק הספציפי, אלא נסמכת על ההחלטה הגורפת בהתאם לסוג ההליך. השני, בשל קיומה של חלופה שפגיעתה פחותה - פרסום ההליך תוך חיסוי הפרטים הנדרשים בדין". המבקר קובע ש"אי-פרסום תיקים באתר לנוכח חיסויָם מונע מהציבור, הלכה למעשה, לדעת על עצם קיומם של הליכים אלו. כתוצאה מכך הציבור לא חשוף להיבטים בהליך השיפוטי שאינם חסויים לפי דין". המבקר כותב כי על הנהלת בתי המשפט לפעול לפרסום התיקים במערכת נט המשפט תוך הסרת פרטים מזהים ולהימנע מאי-פרסום גורף של תיקים שלא חל בהם איסור פרסום כולל ואין החלטה שיפוטית קונקרטית.
2 צפייה בגלריה
מתניהו אנגלמן, מבקר המדינה: על הנהלת בתי המשפט לפעול לפרסום התיקים במערכת נט המשפט תוך הסרת פרטים מזהים ולהימנע מאי-פרסום גורף של תיקים
(צילום: עמית שאבי)
עוד כרטיס צהוב מקבלת מערכת נט המשפט בקשר לאפשרויות החיפוש המוגבלות שבה. הציבור יכול לקבל מידע פתוח במערכת רק בהקשת מספר התיק המדויק, נתון שאינו מפורסם לציבור כשלעצמו, או באמצעות חיפוש לפי פרמטרים אחרים (תאריך, בית משפט, סוג תיק וכו'). אולם המערכת אינה מאפשרת לאתר מידע באמצעות חיפוש לפי שמות הצדדים, אף שהם גלויים לציבור, ולמרות שמידע זה מתפרסם באתרים מסחריים או באתרים פתוחים שמטרתם להנגיש מידע לציבור (כמו פרויקט "תולעת המשפט"). עמדת הנהלת בתי המשפט היא כי הגבלת החיפוש נעשית מטעמי שמירה על פרטיות הגורמים המעורבים, אך בסתירה ברורה לכך, כפי שמצביע המבקר, "הנהלת בתי המשפט מעבירה את מידע זה לאתרים מסחריים, והם מציעים את אפשרויות חיפוש אלו" – כך שעל הקרקע הזו צומחת למעשה תעשייה פרטית, בחסות המדינה.
כפי שמתאר המבקר: "במצב זה נאלצים המשתמשים לשלם עבור גישה לאתרים המופעלים על ידי גורמים מסחריים, כאלה המציעים את המידע בצורה מקוטלגת ומונגשת יותר". המלצת המבקר היא ש"אתר נט המשפט יונגש במלואו, תוך מתן אפשרויות חיפוש מלאות וביצוע אחזור וניתוח מידע מתקדם, אשר יבטיחו לציבור הרחב גישה מלאה למידע המשפטי שאינו מסווג, כך שכל אזרח יוכל ליהנות מהמידע המצוי באתר, ללא תלות ברכישת מנוי בתשלום מגורמים מסחריים".
"הנהלת בתי המשפט עדיין אינה מחזיקה בכלים הנדרשים לניהול מקוון של הליכים משפטיים"
בנוגע לממשקים בין מערכת נט המשפט לגופי הממשל השונים, מצא המבקר כי 14 מתוך 19 יחידות בגופי ממשל שונים לא מנהלות את עבודתן מול הנהלת בתי המשפט בממשקים ממוחשבים, וכי רק בשני גופים שיטת הממשק ממוחשבת במלואה (מינהל ביקורת הגבולות ורשות האכיפה והגבייה). לדבריו, גופי ממשל שונים חייבים להזין למערכות הממוחשבות שלהם נתונים מגזרי דין ופסקי דין שניתנים, וזה לא מתבצע אוטומאטית. הבעיה, כותב המבקר, כי "הזנה שגויה של רכיבי ענישה משמעותה פגיעה ביישום של החלטות שיפוטיות ואכיפתן".
בשורה התחתונה, לצד ציון העובדה שהכנסת מערכת נט המשפט הביאה לשיפור בהיקף המידע ובשירותים לניהול תיקי בתי משפט ושמרבית המשתמשים בה הביעו שביעות רצון גבוהה, המבקר מספק מה שניתן להמשיל להכרעת דין מרשיעה, הכוללת אמירות חריפות: "כעשור לאחר הפעלת המערכת, המזכירויות, גופי הממשל והציבור הרחב עדיין מבצעים את מרבית הפעולות בבתי המשפט באופן ידני ולא מקוון. כמו כן, יש פערים בניהול הממשקים למול גופי הממשל, לרבות חסמים להקמת ממשקים. ממצאים אלו מלמדים כי הנהלת בתי המשפט עדיין אינה מחזיקה בכלים הנדרשים לניהול מקוון של הליכים משפטיים. נוסף על כך, המערכת טרם הותקנה בבית המשפט העליון, באתר האינטרנט מוצג מידע חלקי על הליכים משפטיים, אי אפשר לבצע באתר חיפוש חכם, ולא נערכים סקרי שביעות רצון מהמערכת".
בתגובה לדו"ח נמסר מהנהלת בתי המשפט כי היא תמשיך לפעול לשיפור המערכת ולתיקון הליקויים הנדרשים: "הנהלת בתי המשפט פועלת באופן רצוף לשיפור מערכת 'נט המשפט" ומשקיעה בכך תשומות רבות. דו"ח המבקר בעניין זה והממצאים שבו יטופלו בשים לב למורכבות המערכת ולאתגרים שהיא מציבה. במערכת 'נט המשפט' נפתחים מידי שנה כ-850 אלף תיקים, מתועדת בה פעילות של יותר ממיליון דיונים, מוזנות אליה כ-3.6 מיליון בקשות בתיקים בשנה ומידי יום מבוצעות בה כ-18 מיליון פעולות. 'נט המשפט' מייעלת את ההליך המשפטי ומאפשרת ביצוע פעולות רבות באופן דיגיטלי ומרחוק, ללא צורך בהגעה פיזית לבתי המשפט".
ביחס להטמעת מערכת נט המשפט בבית המשפט העליון, נמסר כי "בביהמ"ש העליון נהוגים סדרי דין ייחודיים, המחייבים התאמות טכנולוגיות משמעותיות במערכת 'נט המשפט'. הנושא מצוי בעדיפות עליונה ובעבודה מאומצת של כל הגורמים הנוגעים בדבר. בשנת 2019 מינתה נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, צוות בראשות השופט נעם סולברג שמטרתו מיפוי הצרכים והפערים בין מערכת 'נט המשפט' והמערכת הממוחשבת שבה נעשה שימוש בביהמ"ש העליון, וזאת כדי להוביל להטמעה מיטבית.
"התקציב הנדרש לצורך פיתוח והטמעה של ההתאמות הנדרשות, אושר רק לאחרונה בתקציב המדינה לשנים 2021- 2022 ובעקבות כך, בחודשים האחרונים נמצאת המערכת בשלבי פיתוח מתקדמים. מערכת 'נט המשפט' צפויה להיות מוטמעת בבית המשפט העליון באופן מלא במהלך שנת 2023".
