אדם טבע ודין בעתירה לבג"ץ: "אין הצדקה לפטור את מפעלי ים המלח מתשלום דמי מים"
אדם טבע ודין בעתירה לבג"ץ: "אין הצדקה לפטור את מפעלי ים המלח מתשלום דמי מים"
העתירה הוגשה לאחר שמקורות דרשה תשלום ממפעלי ים המלח על דמי מים בגובה של יותר מ-83 מיליון שקל לשנים 2018-2020, אך משרד המשפטים פטר אותם מתשלום זה, שכן מדובר במים שמופקים בתחום הזיכיון של המפעלים
הארגון הסביבתי אדם טבע ודין עתר היום (ה') לבג"ץ בבקשה להורות לרשות המים לחייב את מפעלי ים המלח, שמקבוצת כימיקלים לישראל שבשליטת עידן עופר, לשלם דמי מים על הפקת מי הבארות בתחום הזיכיון שלה בים המלח.
העתירה הוגשה לאחר שחברת מקורות הוציאה למפעלי ים המלח דרישת חיוב על דמי מים בגובה של יותר מ-83 מיליון שקל לשנים 2018-2020, אך משרד המשפטים קיבל את עמדת החברה ולפיה אין לחייבה בתשלום זה, שכן מדובר במים שמופקים בתחום הזיכיון של המפעלים.
באדם טבע ודין טוענים כי הבסיס לחיובה של מפעלי ים המלח בתשלום דמי מים מצוי בתיקון שנעשה בחוק המים ב-2017 ולפיו גם מים ברמת המליחות של מי הבארות המופקים בידי החברה בתחום הזיכיון שלה, הם ברי חיוב וזאת בנוסף לתשלום התמלוגים שהחברה משלמת למדינה מתוקף חוק הזיכיון שמתיר לה כרייה של מחצבי טבע בים המלח.
בעתירה, שהוגשה בידי עו"ד מירב עבאדי ובר רוזוב, נטען כי התיקון שנעשה בחוק המים משקף את הצורך בהגנה על משאב המים שמצוי במחסור חמור: "תיקון החוק קובע את עקרון העלות, האחידות ואת העקרון שכל הצרכנים צריכים לשאת בעלויות המערכתיות של משק המים המנוהל כמשק אוטרקי (שמקיים את עצמו). אין כל היגיון והצדקה לתת למפעלי ים המלח פטור מתשלום זה".
עוד נטען בעתירה כי בניגוד לעמדת משרד המשפטים בנושא, החיוב של מפעלי ים המלח בתשלום תמלוגים למדינה מתוקף חוק הזיכיון לא מונע את חיובה בתשלום של דמי מים, שכן שני החוקים נועדו להגשים מטרות שונות.
באשר לטענת מפעלי ים המלח, לפיה היא פטורה מחובה זו מתוקף חוק הזיכיון טען אדם טבע ודין כי מדובר בחוק ארכאי שגובש ב-1961, אינו מותאם למציאות הנוכחית וגורם לעיוות חלוקתי מתמשך וממשי: "כאשר תקופת הזיכיון לשימוש במשאב טבע כה נדיר נקבעה לפרק זמן כה ארוך של 69 שנה, לא סביר לצפות שלא יחולו שינויים במדיניות הפיסקלית של מדינת ישראל שיביאו לשינויים בתשלומים המשולמים על ידי מי שהוענקה לו הזכות לניצול משאב טבע", נטען בעתירה.
עו"ד עבאדי ורוזוב טענו עוד בשם אדם טבע ודין כי "אי תשלום דמי מים על ידי גורם שמנצל אותם בהיקפים כה גדולים מהווה עיוות שהדעת אינה סובלת והתערבות בית המשפט בתיקון עיוות זה הכרחית".
ממפעלי ים המלח לא נמסרה תגובה.
