"נגיף השמעת": כשחרב הפיטורים מונפת, עובדים ממהרים לנצל ימי מחלה
"נגיף השמעת": כשחרב הפיטורים מונפת, עובדים ממהרים לנצל ימי מחלה
התופעה של ניצול כל יתרת חופשת המחלה עם קבלת הזימון לשימוע, במטרה לדחות את הפיטורים, הפכה לרווחת יותר ויותר. "אם בעבר אנשים שפוטרו מצאו במהירה מקום אחר, הרי שעכשיו הם נאחזים במה שיש"
חוק דמי מחלה אמור להגן על עובדים שאינם מסוגלים לעבוד בגלל שהם חולים. בשנת 2009 תוקן החוק כך שלא ניתן לפטר עובד בזמן שהוא במחלה וכל עוד יש לו ימי מחלה צבורים. בשנת 2015 שינו עוד את החוק כך שבאישור המחלה לא מופיעה יותר סיבת המחלה.
"מהרגע שעובד מזומן לשימוע זה הפך להיות דבר ברור ומובן שהוא יוציא דמי מחלה וזה יכול להגיע גם ל-90 ימים במקרים מסוימים. אמנם צריך אישור רפואי אבל זה לא כל כך מורכב. לפחות לגבי הימים הראשונים פשוט נכנסים לאתר קופת החולים ומקבלים אישור. המעסיקים מצידם מקבלים אישור רפואי רשמי מקופת החולים, ללא פירוט מה הסיבה, ואינם יכולים לפטר את העובד. בעיקרון, כל עוד העובד נמצא בימי מחלה אי אפשר לשלוח הודעת פיטורים", מסבירה עו"ד קרן מימון, שותפה במחלקת דיני עבודה בשבלת ושות'.
בעוד שימי חופש צריך לאשר מראש עם המעסיק, ימי מחלה כמובן שאינם דורשים אישור מראש. בנוסף, בניגוד לימי חופש, אין פדיון ימי מחלה בסוף ההעסקה כך שימי מחלה שאינם מנוצלים פשוט הולכים לאיבוד. כאשר מצרפים לכך את הקלות של הנפקת אישורי מחלה קל להבין מדוע ישנם עובדים שיעדיפו לנצל את כל ימי המחלה הצבורים שלהם ברגע שיוודע להם שהם עומדים בפני פיטורים.
התופעה הזאת הפכה רווחת בשנים האחרונות ועכשיו, נוכח גלי הפיטורים עורכי דין העוסקים בדיני עבודה מעידים כי הם נתקלים בזה יותר ויותר. "אנחנו נמצאים בעיצומו של גל פיטורים. אם בעבר אנשים שפוטרו או עזבו את מקום העבודה מצאו במהירה מקום אחר, הרי שעכשיו אנשים נאחזים במה שיש", אומרת מימון.
המעסיקים שמתמודדים עם התופעה נותרים ללא מענה. ברגע שיש אישור רפואי, גם אם ברור לכולם ואפילו לבית הדין, שמדובר באישור פיקטיבי, המעסיק צריך לכבדו. מעסיקים צריכים לשלם עבור ימי המחלה, העובד לא עובד והם גם לא יכולים להתקדם לגיוס של מישהו אחר מכיוון שלא נערך אפילו שימוע. אם ימשיכו בגיוס של עובד אחר זה ייחשב שהשימוע לא היה כדין מכיוון שההחלטה נתקבלה לפני השימוע.
מעסיקים ועורכי דין מספרים כי בעת האחרונה ישנם גם עובדים שטוענים כי בגלל ההזמנה לשימוע הם נכנסו לדיכאון ועל כן מוציאים אישורי מחלה. התיקונים לחוק דמי מחלה נעשו במטרה להגן על העובדים ופרטיותם וכדי לייעל עומסים במרפאות קופות החולים אבל הם גם יצרו הקלה משמעותית עבור מי שרוצה לנצל את החוק לרעה: לא נדרש לפרט באישור המחלה מהי סיבת המחלה, האישור יכול להינתן גם בלי שהעובד ייפגש באופן פיזי עם הרופא ואפילו באופן רטרואקטיבי.
אסור לפטר עובדים במהלך תקופת ימי מחלה צבורים והפסיקה אף הרחיבה את האיסור כך שאין לזמן עובד לשיחת שימוע אם הוא חלה. למרות שישנן החלטות לכאן ולכאן, עורכי הדין ממליצים למעסיקים לא לערוך שימוע בזמן מחלה מכיוון שבכל מקרה אי אפשר יהיה לבצע את הפיטורים.
"בנסיבות מסוימות, גם כאשר העובד סיים לנצל את ימי המחלה שצבורים לזכותו, המעסיק מנוע מלזמן אותו לשימוע, שכן מעשה זה עלול להיחשב כ'חוסר תום לב' מצידו. התוצאה העגומה היא שעובדים עשויים, במקרים מסוימים, להביא לדחייה של הליך הפיטורים במספר חודשים ובזמן זה ליהנות מתשלום שכר עבודה מלא מבלי שיצטרכו לעבוד", אומרת עו"ד שני אשכנזי, שותפה ומנהלת מחלקת עבודה במשרד עמית, פולק מטלון ושות'.
היא מספרת על מקרה שבו משרדה ייצג חברה שצמצמה את כוח האדם עד כמעט סגירתה המוחלטת. החברה סגרה את כל מוקדי השירות ופוטרו כל נציגי השירות ומנהלי המשמרת מלבד עובדת אחת אשר מנצלת את ימי המחלה שלה עד תום ודוחה את שיחת השימוע במשך חודשים. "לשני הצדדים ברור שכאשר היא תשוב מתקופת המחלה, ממילא לא יוותרו תפקידים רלוונטיים עבורה בחברה מאחר שכמעט וכל המחלקות נסגרו. בכל זאת על החברה להמשיך ולהמתין עד לשובה ואין היא יכולה לפעול לסיום עבודתה".
במקרה אחר ייצג משרד עורכי הדין חברה בינלאומית שמפתחת יישומים ומעסיקה עובדים בישראל. אותה חברה ביקשה לפטר את המנכ"ל לאחר שהוא סירב ליישם את מדיניות הדירקטוריון. אותו המנכ"ל בתגובה החל להוציא ימי מחלה וטען שמצבו הבריאותי רעוע. הוא תועד על רוקד באירוע בו השתתף במקרה גם אחד מעובדי החברה. "למרות שנתפס, המנכ"ל איים בהגשת תביעה, בין היתר, בגין פיטורים שלא כדין בזמן חופשת מחלה. כדי להימנע ממאבק משפטי מכוער שעלול לפגוע במרקם הארגוני ולגזול תשומות ומשאבים מיותרים, החברה נאלצה לשלם לו פיצוי רחב היקף כדי לנתק עמו את היחסים בהסכם דיסקרטי", אומרת אשכנזי.
המקרים האלה לא הגיעו לבתי הדין לעבודה אבל גם במקרים שכן הגיעו נראה שהמעסיקים נמצאים במלכוד בכל הקשור לניצול לרעה של ימי מחלה.
לפני מספר שבועות, בית הדין לעבודה פסק פיצוי של 200 אלף שקל לעובדת שפוטרה בזמן מחלה. מדובר היה בעובדת שצברה מאות ימי מחלה, ומסרה למעסיק ברציפות אישורי מחלה לתקופה בת כשלושה חודשים. "זהו מקרה מקומם במיוחד משום שלא רק שחלק מאישורי המחלה הונפקו לעובדת על ידי רופא ילדים, אלא שבזמן "מחלתה" נתגלה כי העובדת למעשה בילתה ונפשה. המעסיק שהחליט שלא לשבת בחיבוק ידיים ופנה לקופת החולים בבקשה לבדוק את מהימנות אישורי המחלה, זכה לביקורת חריפה מצד בית הדין לעבודה שפסק לעובדת גם פיצוי בסך 50 אלף שקל בטענה שהפנייה לקיים בירור בקופת החולים הוא מעשה של לשון הרע", אומר עו"ד ערן בובילסקי ממחלקת דיני עבודה במשרד עמית פולק מטלון ושות'. "פסק דין ממחיש את הקושי בפניו ניצבים מעסיקים, שאפילו במקרים בהם עובד נתפס בשקר ואינו באמת חולה, חסרי אונים מולו ואינם יכולים לפטר אותו מבלי שתחלוף תקופת המחלה ונגזר עליהם לשלם בגינה".
במקרה אחר שהגיע לבית הדין לעבודה עובד שפוטר החליט לנקום במעסיקו ויצא לתקופת מחלה לאורך תקופת ההודעה המוקדמת בה היה אמור לבצע חפיפה ולהעביר את התפקיד למחליפו. "גם מקרה זה שבו העובד (הבגיר) הציג למעסיקו אישור מחלה מרופא ילדים, הסתיים בתוצאה עגומה למעסיק: בית הדין לעבודה פסק שלכל היותר המעסיק רשאי לעמוד על פיצוי בשל היעדר העבודה מצדו של העובד בתקופת ההודעה המוקדמת והוא לא מצא לנכון לשלול את ימי המחלה ששולמו לעובד בגין אישוריו הכוזבים", אומרת אשכנזי.
התופעה של ניצול לרעה של ימי מחלה מתרחשת לרוב בסיטואציות של פיטורים אבל ישנם מעסיקים שחוששים כי עובדים ינצלו ימי מחלה בכל סיטואציה שנוח להם להימנע ממנה, למשל עובדים שלא מעוניינים לעבוד בתקופות של ספירות מלאי, בסמוך לחגים או בהיי-טק לקראת הוצאה של גרסה חדשה לתוכנה או אפליקציה.
במקרים שאינם של סיום ההעסקה הסיכון לניצול לרעה של ימי מחלה הוא נמוך. עובדים לא ירצו לפגוע ביחסים עם המעביד ובמבחן המציאות מרבית העובדים לא מנצלים ימי מחלה אם הם לא חולים באמת. יותר מכך, הרבה עובדים ממשיכים לעבוד גם כאשר הם חולים כדי להוכיח למעסיק שהם משקיעים או כי לא נעים להם, במיוחד כאשר חלק מהעבודה מתבצע מהבית.
מבחינת הרופאים אשר הם אלה שבסופו של דבר מנפיקים את אישורי המחלה, מדובר בנטל שהופך אותם לפקידים במקרה הטוב או שוטרים במקרה הרע מצד המעסיק, שגוזל מזמנם ויוצר עבורם עומס מיותר. בטיוטת חוק ההסדרים שאושרה בממשלה תהליך הוצאת ימי מחלה צפוי להיות קל אף יותר: יהיה ניתן להוציא ארבעה ימי מחלה רצופים ללא אישור הרופא, אלא רק על ידי המרפאה, ובסך הכל יהיה ניתן להוציא 12 ימי מחלה בשנה. ביחסים בין עובדים למעסיקים האחרונים הם הצד החזק ולכן ההגנה הן מצד בתי הדין לעבודה והן מצד המחוקק מוענקת לעובדים. כאשר מנסים לאזן בין הגנה על זכויות העובדים לבין אלה של המעסיקים, מעדיפים להגן על העובדים – הצד החלש.
המעסיקים, באמצעות התאחדות התעשיינים, ניסו לפני מספר שנים להקדים את היום הקובע ליום ההזמנה לשימוע כך שלא ניתן יהיה להוציא ימי מחלה אחרי ההזמנה לשימוע. זה לא עבר.
"כל עוד משרד הבריאות לא יגביר את הפיקוח על קופות החולים, או שהמחוקק לא יפעל לתקן את החוק למשל על ידי כך שעובד שחלה רק לאחר קבלת ההזמנה לשימוע לא יזכה להגנה רחבה ללא סייג, תופעת השימוש לרעה בימי המחלה באופן סיטונאי לא תסתיים והמעסיקים ימשיכו לעמוד מול שוקת שבורה", אומרת אשכנזי.
