תביעות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים – 6א או 6ב?
תביעות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים – 6א או 6ב?
חוות דעת מומחה רפואי בתביעת פיצויים לנפגעי תאונות דרכים – כשמדובר גם בתאונת עבודה – האם לפנות למומחה מטעם בית המשפט או להסתמך על מומחי ביטוח לאומי?
חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים תשל"ה – 1975, המכונה "חוק הפלת"ד", (להלן: "החוק"), למעשה קובע כי מי שנפגע בגופו בתאונת דרכים, זכאי לפיצוי בגין כך (כמובן למעט החריגים בחוק ובהתאם לו). מדובר בחוק סוציאלי ביסודו, כאשר על פי רוב, מדובר באחריות מוחלטת לפיצוי הנפגעים. משמעות הדבר היא, כי בשעה שאדם נהג עם ביטוח חובה ורישיון נהיגה בתוקף ונפגע בגופו בתאונת דרכים, גם אם הוא אשם בקרות התאונה, יתקבל פיצוי בגין הנזק שנגרם לגופו (למעט החריגים בחוק). אחד התנאים לעניין, הוא שבתביעה לפי חוק הפלת"ד, אין אפשרות לתובע להביא חוות דעת של מומחה רפואי מטעמו להוכחת נכותו ונזקו (בניגוד לתביעות בגין רשלנות רפואית או תביעות רשלנות אחרות, שבהן גם צריך להוכיח אחריות/רשלנות), אלא מי שקובע את נכותו הרפואית של הנפגע, הינו מומחה מטעם בית המשפט, המשמש ידו הארוכה של השופט/ת בתיק. למעשה, זוהי ברירת המחדל בתיקי פיצויים לנפגעי תאונות דרכים – הברירה הקבועה בסעיף 6א' לחוק.
חריג לכלל הזה, מצוי בסעיף 6ב לחוק שקובע כי אם נקבעה נכות לפי דין בגלל אותה תאונה – הפגיעה עליה תבע הניזוק, אזי הקביעה הזו תהיה מחייבת גם לצורך הליך תביעת הפיצויים. מתי קורה מקרה שכזה? דוגמא קלאסית – בתאונת דרכים שהיא גם תאונת עבודה. כאשר מדובר בתאונת דרכים שהיא גם תאונת עבודה (למשל תאונת דרכים שקרתה מהבית לעבודה או מהעבודה לבית וכיוצ"ב, והביטוח הלאומי הכיר בתאונה כתאונת עבודה), ישנה אפשרות לניזוק להיכנס לוועדות בביטוח הלאומי אשר הן אלו שיקבעו מהי נכותו לצמיתות בגין ובעקבות התאונה. לאחר שתיקבע נכותו – היא תחייב את בית המשפט בתביעת הפיצויים.
בתאונות דרכים שהנן גם תאונות עבודה, מגיעים אליי הרבה לקוחות ששואלים האם כדאי לפנות לביטוח הלאומי שייקבע את הנכות או שמא עדיף שבית המשפט ימנה מומחה מטעמו. שאלת השאלות והתשובה אינה חד משמעית. ראשית אציין כי בהתאם ל"הלכת טטרו" (רע"א 1619/93 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' יאיר טטרו), נפסק כי התובע יכול לבחור בין שני המסלולים והוא לא מחוייב לפנות למסלול של ביטוח לאומי. יצויין כי ככלל, ברגע שנקבעה נכות על פי אחד מהמסלולים, היא זו שתחייב את בית המשפט בתביעת הפיצויים, בעת שנקבעה. אדון להלן בשני המסלולים ביתרונותיהם ובחסרונותיהם לעניות דעתי.
מסלול 6א – מינוי מומחה על ידי בית המשפט
מסלול זה בד"כ יהיה מהיר יותר. המומחה שימונה מטעם בית המשפט על פי רוב, הינו מומחה אובייקטיבי, שמתמנה מתוך רשימה של מומחים בתחום הפגיעה הספציפי (למשל – בגין שברים בגפיים, ימונה אורתופד, בגין נזק נפשי ימונה פסיכיאטר וכיוצ"ב). המומחה בודק את התובע ולאחר הבדיקה כותב את חוות דעתו, בה יציין המומחה מהם אחוזי נכות הצמיתה שנגרמו בגין ובעקבות התאונה הנדונה לנפגע. חיסרון במסלול זה הינו אי אפשרות ערעור על חוות דעת המומחה (לפחות לא באופן ישיר), אלא הדרך לפענח אותה ולבדוק אותה, היא באמצעות שאלות הבהרה ו/או חקירת המומחה בבית המשפט. הניסיון מלמד כי יהיה קשה לשנות מחוות דעתו של מומחה לאחר שנכתבה, וחקירת מומחה בבית המשפט הינה מלאכת מחשבת בפני עצמה. לעומת זאת, במסלול לפי ס' 6ב' לחוק, דהיינו במסלול שבו נכנסים לוועדות נפגעי עבודה בביטוח הלאומי, ישנה אפשרות ערעור על קביעת וועדה מדרג ראשון וכן, ישנה אפשרות ללווי על ידי עורך דין בעת הוועדות עצמן (כאשר בבדיקת מומחה מטעם בית המשפט עורך הדין לא נכנס עם התובע לבדיקה עצמה). יצויין כי המסלול דרך ביטוח לאומי לרוב נמשך זמן רב וארוך יותר מאשר קביעת מומחה בית משפט. כמו כן, ההליך בביטוח לאומי מסורבל ומלא בבירוקרטיה. כך למשל, בטרם כניסה לוועדות, התאונה צריכה להיות מוכרת על ידי המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה ורק לאחר מכן ניתן להגיש תביעה לנכות ולהיכנס בשער הוועדות הרפואיות. בנוסף יש ליתן את הדעת לכך שבמסלול 6ב', במידה שישנה החמרת מצב לנפגע, בכל חצי שנה פתוחה לו האפשרות להגיש החמרת מצב בביטוח הלאומי, כמובן בצירוף כל האישורים והאסמכתאות הדרושים לכך, מה שלא ניתן בבדיקת מומחה מטעם בית המשפט.
לא למותר לציין, כי התשלומים שמתקבלים מהמוסד לביטוח לאומי בגין הנכות, על פי רוב ינוכו מתביעת הפיצויים, כך שאין כפל פיצוי.
אם כך, בבואנו לבחור בין שני המסלולים, יש לשים על כף המאזניים בכל מקרה לגופו, את כל היתרונות והחסרונות של כל אחד מהמסלולים, ובהתאם לנסיבות הפרטניות ולראיות בכל מקרה ומקרה.
מאת עו"ד ריול עדיקה בעלים ומייסדת, משרד עו"ד ריול עדיקה
