פרשנותאפילו יו"ר הכנסת לא ידע: תקציב 2025 הוגש באיחור של חודש
פרשנות
אפילו יו"ר הכנסת לא ידע: תקציב 2025 הוגש באיחור של חודש
תקציב 2025 הונח על שולחן הממשלה באיחור, לאחר תיקונים רבים בתקרת הגירעון וללא חוק הסדרים נלווה, כששר האוצר סמוטריץ' לא טרח אפילו לנהל את המשא ומתן הנהוג עם יו"ר הכנסת על החוק. בינתיים, דיוני התקציב בוועדת הכספים כאוטיים ולא יעילים, והיו"ר משה גפני מעמיד פנים שהוא לא הבין מדוע יש צורך באיזון תקציבי
נתחיל מהסוף, תקציב 2025 איננו בסכנה, מבחינת האוצר והממשלה ניתן להעביר את התקציב. אבל ההתנהלות סביב תקציב 2025 מאופיינת ברשלנות חריגה, הרשלנות העיקרית כמובן קשורה לכך ששר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא ניצל את המשבר הכלכלי לתיקונים של עיוותים יסודיים במערכת המס והתמריצים במשק. אך זה לא נעצר כאן, יש גם רשלנות אחרת, שניתן לכנות אותה 'רשלנות תהליכית', וזו באה לידי ביטוי באיחור בהגשת התקציב (האיחור נבע גם מבחירה מודעת של סמוטריץ', ש"ט), בהצבת יעד גירעון של 4% ואז תיקונו ל־4.3%, ואז תיקונו שוב ל־4.4%. וכל זה עוד לפני שהתקציב הגיע לאישור הכנסת.
ביטוי נוסף לרשלנות שבקידום תקציב 2025 הוא העובדה שאתמול הונח על שולחן הממשלה התקציב בלבד, ללא חוק הסדרים נלווה כנהוג. בישיבת הממשלה שאישרה את התקציב הוחלט כי חודש אחר אישור התקציב בממשלה - ב־2 לדצמבר - התקציב יונח על שולחן הכנסת, ואכן משרד האוצר הכין את עצמו להנחת התקציב ביום שני. רק ביום ראשון בלילה קיבלו בכירי משרד האוצר מסר מלשכת השר סמוטריץ' כי יש בעיה עם הנחת התקציב מהכיוון של לשכת יו"ר הכנסת אמיר אוחנה, שרוצה שיקיימו אצלו את הדיון המסורתי על חוק ההסדרים לפני שמניחים את התקציב על שולחן הכנסת, ההודעה תפסה את הבכירים באוצר בהפתעה גמורה. אחרי משא ומתן בין הצדדים, החליט יו"ר הכנסת לפרסם רק את חוק התקציב עצמו, אך לא את חוק ההסדרים.
בכדי להבין מה קרה כאן, כדאי לחזור להליך השגרתי של הנחת תקציב בכנסת: הממשלה והאוצר עובדים על התקציב וחוק ההסדרים, במהלך הדיונים יורדות הצעות רבות מחוק ההסדרים, והחוק הסופי מגובש בידי המשפטנים בממשלה. הנורמה הוותיקה היא שלפני שמניחים את התקציב על שולחן הכנסת - יש משא ומתן עם היועצת המשפטית של הכנסת ועם יו"ר הכנסת על היקפו הסופי של חוק ההסדרים. מדובר בשלב 'בלתי רשמי' בכל אישור תקציב, אל שהפעם השלב הזה לא בדיוק קרה. למה? תלוי את מי שואלים, באוצר אומרים שהם הבינו שיו"ר הכנסת אוחנה לא ראה צורך בקיום הישיבה הזו בגלל שהשנה היה חוק הסדרים קטן יחסית. אך מנגד, אחרים אומרים כי הועברו מסרים מלשכת יו"ר הכנסת ללשכת שר האוצר כי הם מצפים לדיון סדור על חוק ההסדרים.
הוויכוח בין הלשכות איננו מעניין לכשעצמו, וככל הנראה גם חוק ההסדרים יונח בימים הקרובים וללא שינויים משמעותיים, אבל ההתנהלות החובבנית של הממשלה בהגשת התקציב מפתיעה את מי שעוקב אחרי האופן בו מגישים תקציב מדינה. לנסות להגיש תקציב מדינה מבלי לסגור את העניין מול יו"ר הכנסת, זה כמו לנסות להגיע למשרד הפנים להוציא דרכון ללא תור - זה יעבוד בסוף, אבל זו התנהגות לא מקצועית ולא מתוכננת.
גם הרשלנות האחרת, של הגשת התקציב באיחור ניכר, גורמת לכך שדיוני התקציב בכנסת מתנהלים בצורה תמוהה ומוזרה. ועדת הכספים החלה לדון ב"חבילת המסים", שהיתה אמורה להיות חלק אינטגרלי מהתקציב, אך מכיוון שהתקציב לא יעבור לפני כניסת שנת 2025, היה צורך לפצל את החקיקה הזו מהתקציב ולדון בה בנפרד. כך נוצר מצב אבסורדי שדנים ב'גזירות של התקציב' בזמן שאין תקציב. גם זה לא אירוע שמדינה נחרבת ממנו, אבל הוא מדגים כיצד הממשלה הנוכחית מתנהלת בצורה רשלנית ולא מסודרת.
אמש התקיים דיון ראשון בוועדת כספים על הקפאות המס. מדובר בחקיקה אחת שכוללת מספר מהלכים עיקריים: מהלך אחד הוא הקפאת מדרגות המס ואי עדכונן בהתאם לאינפלציה בשלוש השנים הקרובות. המהלך השני הוא להקפיא את נקודות הזיכוי, כך שערכן יישאר קבוע בשנים הקרובות. שני המהלכים הללו פוגעים במעמד הביניים המשלם מסים. המהלך השלישי הוא העלאת מס יסף על הכנסות מהון לרמה של 5%, במקום 3% כיום.
הדיון עצמו לא היה פרודקטיבי, אך היה ניתן ללמוד ממנו קצת על הלך רוחו של יו"ר הוועדה משה גפני. מצד אחד, גפני ניסה לתקן את הרושם שהוא לא מוטרד מהורדות הדירוג, וניסה לשאול את נציגי האוצר על המשמעות של הורדת הדירוג. מצד שני, כבר בתחילת הדיון גפני אמר בטון ביקורתי לסגנית הממונה על התקציבים תמר לוי־בונה כי "את אמרת שמביאים את כל החקיקה הזו בגלל שצריך כסף, אתם לא באים להיטיב עם עם ישראל, אתם באים לקחת כסף". האמירה הזו לימדה כי למרות העובדה שהאוצר הסביר שוב ושוב שיש צורך בצמצום תקציבי, הרי שגפני מעמיד פנים שהוא לא לגמרי הפנים את התמונה התקציבית, וכי הוא לא רואה באיזון התקציבי משהו שנועד "להיטיב עם עם ישראל".
יתר על כן, הדיון בהקפאות התקיים גם הוא בצורה מבולגנת שהדגימה יפה את ההתנהלות סביב תקציב המדינה עד כה. עוד לפני שמשרד האוצר ורשות המסים הציגו את הצעת החוק, עלו נציגי המגזר העסקי לבקר את החקיקה. רו"ח ג'ק בלנגה מתח ביקורת על הקפאת מדרגות מס ההכנסה ואמר כי "הקפאת המס עשויה להקטין את ההכנסה הפנויה של חלק ממשקי הבית בלמעלה מ־10%". בנוסף, בלנגה טען כי הקפאת המס תפגע דווקא בשכבות החלשות ביותר, ועל כך הגיבו אנשי האוצר ורשות המסים כי "העשירונים הנמוכים ביותר לא משלמים מס". הטיעון המפתיע של בלנגה היה בכל הנוגע להעלאת מס יסף, לטענתו "העלאת מס יסף עשויה לפגוע גם במעמד הביניים ובמעמד החלש". בלנגה צייר מקרה תיאורטי שבו אדם שיש לו נכס היסטורי (לא דירת מגורים יחידה, ש"ט) מוכר אותו ב־2025 ומרוויח יותר ממיליון שקל, אך בעצם מדובר ברווח חד פעמי לכל אורך תקופת החיים.
טיעון זה גרר תגובה נזעמת מד"ר עופר רז־דרור מרשות המסים: "זה שולי שבשולי שבשולי, זנב שמכשכש בכלב, 99% מההכנסות מהמס הזה יגיעו מהמאיון העליון ו־50% מהאלפיון העליון, ממשפחות שמרויחות 20 מיליון שקל בשנה". הזעם של רז־דרור מובן לכל מי שעוקב אחרי מחקריו בשנה האחרונה, שבהם הוא מראה שדווקא המאיון והאלפיון העליון ממוסים באופן נמוך בהשוואה לעשירונים הגבוהים, אך חברי הוועדה לא אהבו את סגנון תגובתו של רז־דרור, וספק רב אם המסר שלו עבר את חברי ועדת כספים.
הדיון הראשוני הזה מלמד כי העברת צעדי המיסוי בוועדת הכספים עשויה להיות קשה ומאתגרת. גם צעדי מיסוי שמוצדקים מבחינת צדק חלוקתי, מלחמה בהון שחור, ומדיניות כלכלית לא יעברו שם בקלות. וזאת עוד לפני שהזכרנו את האופוזיציה, שנוכחת בדיוני הוועדה יותר מאשר חברי הקואליציה ומקשה מאוד על דיון סדור ושיטתי בהצעות החוק.
אחד המבחנים המעניינים במיוחד של היכולת של האוצר בתוך ועדת הכספים יתקיים היום, בדיון הראשון בהצעה של מיסוי רווחים לא מחולקים. ההצעה מטריפה את המגזר העסקי, והם יפעילו לחץ משמעותי על חברי הכנסת נגד הצעת האוצר. נציגי המגזר העסקי (התאחדות התעשיינים, נשיאות המגזר העסקי, ואיגוד לשכות המסחר) והלשכות המקצועיות (לשכת רואי חשבון, ולשכת יועצי המס) צפויים לטעון בדיון בוועדת הכספים כי מיסוי הרווחים הלא מחולקים הוא שינוי דרמטי בשיטת המיסוי בישראל, ועשוי להביא לירידה בהשקעות הריאליות בישראל.
המגזר העסקי מנסה לקדם בשבועות האחרונים מודל חלופי למודל של האוצר. בעוד האוצר מבקש למסות את הרווח הלא מחולק (מעל לכרית ביטחון מסוימת) ב־2% מדי שנה, הרי שהמגזר העסקי מציע כי יהיה ניתן לצבור כל רווח במשך שש שנים, ועל כל רווח שנצבר מעבר לשש שנים המדינה תוכל לחייב את החברה לחלק את הרווחים שנצברו. במשרד האוצר טוענים כי המודלים שהוצגו בפניהם עד כה אינם רציניים.
הדיון היום צפוי להיות מעין דיון מבוא על מיסוי הרווחים הלא מחולקים, ויש לצפות שגפני יגיד כבר בתחילת הדיון אם בכוונתו להעביר את החוק או לא.
צריך לזכור כי לחוק מיסוי רווחים לא מחולקים יש חשיבות דרמטית בתוך התקציב, שכן להערכת האוצר הוא אמור להביא הכנסות של עשרה מיליארד שקל בשנת 2025, כשליש מהחבילה הפיסקאלית לשנה זו. בנוסף, סמוטריץ' להוט מאוד להעביר את החקיקה הזו והוא לא יוותר עליה בקלות.
גם מבחינת ההסתדרות מדובר במהלך חשוב, כי מדובר במהלך שמסמל את העובדה שגם העשירים ביותר ישאו בנטל המיסוי בגין המלחמה, ואם המהלך יקרוס, ההסתדרות שהסכימה לצעדים שיפגעו בעובדים, תמצא את עצמה במצב מביך.
