דעההזמן לחזור לשאלת ההצלחה של השקעות סיד
דעה
הזמן לחזור לשאלת ההצלחה של השקעות סיד
לקראת כנס כלכליסט ולאומיטק בנושא השקעות מוקדמות שיתקיים ב-4/7: דווקא בתקופה מתאגרת כזו בהייטק, כדאי לחזור ליסודות ולהיזכר בדברים הבסיסיים שמובילים להקמת מיזמים מוצלחים. החל מרעיון מוצלח דרך הצוות ועד להוצאה לפועל
שוק ההשקעות בהייטק מצוי בתקופה מורכבת. גורמים מאקרו-כלכליים וגורמים מקומיים מקשים על סטארט-אפים חדשים וקיימים לגייס הון.
מהצד השני, מהפכת הבינה המלאכותית מרעידה את יסודותיהם של רבות מהחברות הקיימות ופותחת צוהר לאפשרויות חדשות ובלתי מוגבלות למיזמים חדשים. דווקא בתקופה כזו כדאי לטעמנו לחזור ליסודות ולהיזכר בדברים הבסיסיים אשר מובילים להקמת מיזמים מוצלחים.
לקראת כנס כלכליסט ולאומיטק בנושא השקעות מוקדמות שיתקיים ב-4/7
שתי סוגיות מרכזיות עומדות בבסיס עולם היזמות; הראשונה -האם סטארט-אפ מוצלח הוא תוצר של רעיון מבריק, או שדווקא יכולות הביצוע של היזמים עומדות בבסיס ההצלחה. והשניה - האם הרעיון חייב להתחיל במוחו של היזם עצמו על מנת שיוכל להוביל את החברה להצלחה המיוחלת. למרות הדיכוטומיה המוצגת באופן כה שכיח, המציאות מוכיחה כי התשובה אינה שחורה או לבנה, אלא ספקטרום רחב של גוונים אפורים.
מובן ומקובל כי רעיונות טובים אינם מספיקים ללא יכולת ביצוע גבוהה, אולם גם יכולת ביצוע גבוהה ללא רעיון טוב מספיק, נדונה לכישלון. רעיונות למיזמים הן מוצר שכיח ביותר בישראל, אולם רעיון חזק באמת – כזה שפותר בעיה אקוטית שמספר לקוחות גדול נכון לשלם עליו סכום מספק – הוא מצרך נדיר בהרבה. בתהליך Ideation, הניצוץ הראשוני הוא רק תחילת הדרך, המשכה כולל לרוב שילוב מורכב של משמעת, גמישות מחשבתית, הבנה מעמיקה של עולם התוכן, חוסן מנטלי ומחקר קפדני. לכן, רעיון מבוסס אשר יכול לסחוב על גבו בניית חברת ענק רווחית הוא לא דבר לזלזל בו.
אבל האם, כפי שטוענים רבים מאנשי עולם ההון-סיכון, על מנת שיעמדו במסע הייסורים הכלול בהקמת חברה הרעיון חייב לנבוע במוחם של היזמים עצמם? כפי שמוכיחה המציאות - לא בהכרח. חברות גדולות ורווחיות נוסדו על בסיס רעיונות ״שאולים״. יתרה מכך - כיצד ניתן לסמן את מקור הרעיון? שהרי רעיונות מגיעים מאינספור מקורות ובאין ספור צורות - בין אם מכאב אישי של היזמים, הרצאות מעניינות, סרטים, מאמרים, כנסים, ולפעמים גם מתהליך מתודולוגי של חיפוש רעיון.
המציאות מוכיחה לטעמנו שגורם ההצלחה המשמעותי בהקשר זה הוא רמת החיבור של היזמים לרעיון ולא דווקא מקורו. דוגמאות כמו מטא של מארק צוקרברג ועוד רבות אחרות מעידות כי מקור הרעיון הוא משני, ולא בהכרח מכריע את גורל החברה. הויכוח העומד בבסיס הסרט ״הרשת החברתית״ בהקשר מקורו של הרעיון לפייסבוק נראה שולי בראי הזמן.
תובנות אלו הביאו בשנים האחרונות, במקביל לפלטפורמות ההון-סיכון, גם להקמה של מספר הולך וגדל של Venture Builders - פלטפורמות לבניית ומימון מיזמים בסגנון הגראז׳, אשר שמות את תהליך ה-Ideation במרכז ומאפשרות ליזמים חזקים להתחבר לשוק המטרה שלהם ולידע בתחום, ולנהל תהליך של הפרייה הדדית אשר יצמיח בתקווה מיזמים חדשים וחזקים.
האתגר המרכזי העומד בבסיס התפיסה עליה בנויים גופים אלו הוא כיצד להביא למצב בו צוות היזמים מרגיש בעלות מלאה על הרעיון. לכן, עליהם לייצר מנגנון בו היזמים חולקים את תהליכי הIdeation ותיקוף הרעיון החדש עם אנשי מקצוע ועם לקוחותיהם הפוטנציאליים, ובד בבד לוודא כי היזמים מרגישים כי הרעיון בבעלותם המלאה. בכדי להפיג את המתח שנוצר, חשובה ביותר כניסה מוקדמת של היזמים והובלה מלאה שלהם את התהליך, כמו גם שאיפה לבעלות מלאה על החברה שתוקם.
יזמות מוצלחת, אם כך, מתנהלת במרווח האפור והרחב שבין היכולת להגות רעיון טוב באמת, יכולת צוות היזמים להוציאו אל הפועל, תחושת הבעלות שלהם על התוצר וכמובן התאמה לשוק המטרה.
אז יזמים, בפעם הבאה שמישהו אומר לכם ״יש לי רעיון לסטארטאפ״ ומנסה לשכנע אתכם להצטרף, זכרו כי רעיון טוב באמת אינו פשוט למציאה ועומד בבסיסו של מסע יזמי מוצלח. התעלמו מסוגיית מקור הרעיון ושקלו בכובד ראש האם זהו אכן רעיון טוב והאם אתם מגיעים בשלב ובמצב בו תוכלו לראות בו כשלכם. הצורך ברעיונות פורצי דרך נמצא בשיאו, לכן אל תשליכו רעיון טוב.
הכותב הוא עומר נגר, שותף מייסד ומנכ"ל הגראז' - קרן הון סיכון המתמחה בהשקעות מוקדמות בתחום הפינטק ומושקעים בה לאומי, וואלי נשיונל בנק ו-BRM
