ההוצאה הלאומית לחינוך לנפש עוד לא התאוששה מהקורונה: עומדת על 12.2 אלף שקל
ההוצאה הלאומית לחינוך לנפש עוד לא התאוששה מהקורונה: עומדת על 12.2 אלף שקל
ההוצאה ירדה ב-2023 ב-0.8%, ועומדת על רמה נמוכה יותר מאשר ב-2018; ההוצאה הכללית הסתכמה ב-148.9 מיליארד שקל - 8% מהתמ"ג; נזקי ההפרטה: כמעט חמישית מההוצאה - על חשבון משקי הבית
ההוצאה הלאומית לחינוך לנפש ירדה ב-2023 ב-0.8% - מ-12,276 שקל לנפש ל-12,176 שקל - כך עולה מנתוני ההוצאה הלאומית לחינוך שמפרסמת היום (ה') הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. ההוצאה הלאומית עומדת על רמה נמוכה יותר מאשר ב-2018 (12,379 שקל). זאת לאחר צניחתה מ-12,460 שקל ב-2019 ל-11,699 שקל ב-2020, שנת הקורונה, בלי התאוששות מאז.
ההוצאה הלאומית לחינוך הסתכמה ב-2023 ב-148.9 מיליארד שקל - עלייה של 1.3% בלבד לעומת 2022. היא היוותה ב-2023 8% מהתוצר המקומי הגולמי. זו עלייה קלה מ-7.9% ב-2022, אבל עדיין פחות מ-8.2% ב-2019.
ישראל מתאפיינת בהוצאה גבוהה לחינוך יחסית לתמ"ג בשל ריבוי הילדים: שיעור הפריון בישראל עומד על כ-3.1 ילדים לאישה, כמעט כפול מממוצע המדינות המפותחות שעומד על 1.6. אולם בשל מספר הילדים הגדול, ההוצאה הלאומית לחינוך לנפש, שהיא הנתון שמעיד על מה התלמיד מקבל, נמוכה יחסית.
בשנת 2023, המגזר הממשלתי (הממשלה, הרשויות מקומיות ומוסדות ממשלתיים ללא כוונת רווח) מימן 80.5% מכלל ההוצאה הלאומית לחינוך. כלומר, 19.5% מההוצאה הלאומית לחינוך מומנה על ידי משקי הבית באמצעות קניית שירותי חינוך, תשלום שכר לימוד, קניית ספרי לימוד, קניית צורכי כתיבה וכו', וכן מתרומות וממענקים למוסדות חינוך שנתקבלו מהארץ ומחו"ל.
