דעהניצחון ההנהגה החרדית הוא הפסד לחברה בישראל
דעה
ניצחון ההנהגה החרדית הוא הפסד לחברה בישראל
החלטת בג"ץ לפיה סבסוד המעונות לילדי האברכים יימשך השנה, נותנת זמן להנהגה החרדית להפעיל לחץ פוליטי לביטול התקנות החדשות של שר האוצר ליברמן
בשבוע שעבר הכריע בג"ץ בנושא סבסוד המעונות לפעוטות. מגיל שלוש ואילך חל חוק חינוך חובה חינם. מאז שנות השבעים מסבסדת המדינה את עלות המעון למשפחות שהכנסתן אינה גבוהה, במטרה לעודד השתלבות אימהות בשוק העבודה. בג"ץ הכיר בסמכות הממשלה לדרוש, לשם זכאות לסבסוד, ששני ההורים, ולא האם לבדה כפי שהיה עד עתה, יעבדו או ירכשו הכשרה תעסוקתית (או ישלבו בין השניים) במשך 24 שעות לפחות בשבוע (להלן, התקנות החדשות). ואולם שופטי דעת הרוב קבעו שהדרישה תחול רק מתחילת שנת הלימודים הבאה. לדעתם, שינוי שמשליך "באופן עמוק ומשמעותי על התנהלותן של משפחות אברכים רבות" מחייב מתן תקופת היערכות בת שנה.
"אברך" הוא גבר חרדי נשוי. כדי לקבל פטור משירות בצבא אסור לגברים חרדים לעבוד והם נדרשים להקדיש מלוא זמנם ללימודים בישיבה או בכולל. מובן שהפרטים החרדים, שבכל מקרה אינם מתגייסים כי הם לומדים בכולל עד הגיעם לגיל הפטור, היו מעדיפים פטור כבר בגיל 18 כדי שתינתן להם אפשרות הבחירה אם ללמוד בכולל, להתגייס או לעבוד. אולם זה אינו אינטרס ההנהגה החרדית שמתנגדת בתוקף להפחתת גיל הפטור. כתוצאה מכך, כמחצית מהגברים החרדים לא מצטרפים לשוק העבודה לעולם. ואלו שמצטרפים, משתכרים לרוב שכר נמוך משמעותית משכרם של יהודים שאינם חרדים, וזאת בשל התנגדות ההנהגה ללימוד כישורים רלוונטיים לשוק העבודה במסלול ההשכלה החרדי לבנים מגיל 13 ועד גיל הפטור משירות צבאי. כל אלו מדרדרים את משקי הבית החרדיים לעוני ולהתקיימות על חשבון משלם המסים, מציאות שפוגעת ברווחת הפרטים החרדים, אך מחזקת את שליטת ההנהגה החרדית שכן משקי הבית תלויים בה לצורכי מחייתם. החברה הישראלית מאבדת את ההון האנושי של חלק גדול, שהולך וגדל, מכוח העבודה, וחלקים הולכים וגדלים מתקציבה משועבדים לתמיכה בהם.
התקנות החדשות נועדו להקטין את תשלומי ההעברה שמשלמת המדינה למשפחות האברכים במטרה לגרום לאברכים להקדיש חלק מזמנם לרכישת כישורי פרנסה או לעבודה. יצוין, כי שבוע העבודה בישראל הוא 42 שעות, וחלק ניכר מאד מתושבי ישראל (לרבות השופטים) עובדים הרבה יותר מכך. מכאן, שייוותר לאברכים זמן רב ללימודים בכולל.
משק הבית החרדי אינו זקוק לשנה "להיערך" לשינוי. אם כתוצאה מביטול הסבסוד יוציאו ההורים את הפעוטות מהמעון, יוכל אביהם לטפל בהם. גם כיום האבות החרדים שותפים לגידול הילדים. שעות הלימוד בכולל מותאמות לכך. הגבר אוכל עם הילדים את ארוחת הצהריים, והוא גם נמצא עם אשתו בשעת המקלחות וההשכבה. תרחיש סביר יותר הוא שהפעוטות לא יוצאו מהמעונות ובמשפחות אברכים שלא יצליחו להשיג את הכסף הנדרש, יצמצם האברך את לימודיו בכולל בכ"חצי משרה". בנוסף לקבלת הסבסוד למעון, יעלה הדבר את הכנסתה של המשפחה מעבודה וישפר את רווחתה. בשל הכרעת בג"ץ תרחיש חיובי זה לא יתרחש השנה.
ה"היערכות" תיעשה ברמת ההנהגה. משנקבע שהתקנות החדשות יחולו בשנת הלימודים הבאה, תגביר ההנהגה החרדית את הלחץ הפוליטי להביא לדחייה או לביטול התקנות. אם הממשלה הנוכחית תתפרק (אירוע שהסתברותו תעלה אם ייסגרו תיקי נתניהו בעסקה) יטענו שאל לה לממשלת מעבר לשנות התקנות. ואם בקואליציה הבאה תהיינה מפלגות חרדיות, יבוטלו התקנות החדשות בהסכם הקואליציוני.
חלק מהלחץ הפוליטי מתבטא בהשפעה על דעת הקהל, בהצגת התקנות החדשות כאילו הונעו מרצון פוליטי של שר האוצר ואולי אפילו משנאת חרדים. על נקודה זו ראוי להתעכב. אין בכך שהתקנות תואמות את השקפתו של השר כדי לשלול את העובדה שהן משיאות את רווחת תושבי המדינה. חרדים ולא-חרדים כאחד. הנפגעת היחידה מהתקנות היא ההנהגה החרדית, שמיטיבה לנצל את השסעים בחברה הישראלית כדי לבצר את כוחה הפוליטי. מעטים השואפים להיות ראשי ממשלה ושרים שיעמדו בפיתוי שהיא מציבה בפניהם. תמורת פטור מגיוס, אי התערבות בתוכן הלימודים והעברות תקציביות לחרדים, הם מקבלים גוש מנדטים שמבטיח את שלטונם. ההחלטה של בג"ץ מחזקת את ההנהגה החרדית. וחבל.
יורם מרגליות הוא פרופסור מן המניין, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב
