בלעדימתקצבים תרחיש של 4,000 מאושפזים בחצי מיליארד שקל
בלעדי
מתקצבים תרחיש של 4,000 מאושפזים בחצי מיליארד שקל
האוצר והבריאות סיכמו על תקצוב של 500-400 מיליון שקל לגל הנוכחי. 140 מיליון שקל יופנו לרכישת בדיקות אנטיגן, ואילו קופות החולים והאשפוז הביתי יתוקצבו ב־180 מיליון שקל. למרות שמד"א חוגג בבדיקות, הכוונה היא להעביר גם אליו כספים
1. משרדי הבריאות והאוצר הגיעו שלשום לסיכום תקציבי סביב הגל החמישי, גל האומיקרון, וזאת אחרי ויכוחים ארוכים. בדומה לביקורת של החשכ"ל על משרד הבריאות בידיעה מימין, גם ליוגב גרדוס, הממונה על התקציבים באוצר, רשימה לא מבוטלת של "ריג'קטים" על התנהלותו של משרד הבריאות בגל הזה. לפי מסמך ההבנות בין המשרדים, שהגיע לידי "כלכליסט", היקף התקצוב בגל הזה יעמוד על 500-400 מיליון שקל בהתאם ליכולת הביצוע של המערכות, אורך הגל, העוצמה שלו ועוד. התרחיש לסכום הזה מתייחס למצב שבו יהיו 4,000 חולים מאושפזים. סכום זה יגיע מקופסת הקורונה לשנת 2022 בהיקף 10 מיליארד שקל (מתוכם 5 מיליארד שקל כבר "הופשרו").
למסמך במלואו לחצו כאן
הפעם מי שהצליח לתווך בין הצדדים, למרות הפערים העצומים, היה מנכ"ל משרד ראש הממשלה יאיר פינס, שכיהן בעבר כסגן הממונה על אגף התקציבים והיה אחראי על תקציב הבריאות. "דברים שרואים משם לא רואים מכאן" הוא ביטוי קולע למסמך הזה שכן ניכר כי פינס של היום נדיב הרבה יותר – בלחץ הבוס החדש שלו, רה"מ נפתלי בנט – ממה שהיה כסגן בריאות, שכן ההסכם מיטיב עם משרד הבריאות שמנהל את הגל הנוכחי בצורה רעה. יותר מחמישית (ועד שליש) מהתקציב מיועדת לבדיקות קורונה (140 מיליון שקל), מה שמסמן כי טרפת הבדיקות תימשך. נותר לקוות רק שהתורים יקוצרו, המחירים יירדו (יש לממשלה כוח "מונופסוני", כוח קנייה גדול) וכמובן, שהמדיניות הזו – המאוד שנויה במחלוקת – תמומן על ידי הממשלה ולא על ידי הנטו של האזרחים שמשלמים גם מסי הכנסה וגם מס בריאות.
ובכל זאת נשאלת השאלה אם עדיין כספי הציבור צריכים להיות מיועדים למימון שלל הבדיקות האלו ועד כמה הן נחוצות (תקציב המדינה, לרבות תקציב הבריאות, ממומן מכסף של הציבור). כאשר מבינים כי עד כה הוציא משרד הבריאות לצורך בדיקות PCR ואנטיגן כסף ציבורי שווה ערך לחמישה בתי חולים חדשים מהניילון – בסדר גודל של אסותא אשדוד – מבינים את גודל האירוע. ניתן להתנחם בכך שהממשלה תשלם עבור אותן בדיקות 7 שקלים, נמוך פי 7-6 ממה שהאזרחים שילמו למפיצים ולרשתות הפארם.
שני הסעיפים הבאים הם הרבה יותר הגיוניים: השקעה באשפוז בית ותמיכה כספית בקופות החולים שמנהלות את המערכה בהיקף של 180 מיליון שקל (יחדיו). הרי עם כל ההילה סביב בתי החולים, מי שמנהלות את רוב הטיפול בקורונה הן קופות החולים, מה שמכונה גם מערך "הקהילה" – כ־98% (ואף יותר) ממאומתי הקורונה מטופלים על ידי הקהילה. זו הדרך היחידה להוריד עומס ממערך האשפוז בבתי החולים – מה שצריך להיות הפרמטר היחיד שבגל החמישי אמור להטריד את משרד הבריאות.
כאשר מבינים כי מספר המאושפזים בגלל קורונה הגיע אתמול ל־610 ומספר מאושפזי השפעת צפוי לחצות השבוע את רף ה־3,000, מבינים כי ללא קופות החולים, המצב בבתי החולים היה גרוע הרבה יותר. איך משפרים? באמצעות אשפוזי בית, שעליהם מדברים כבר שנים אבל בלי התקדמות ממשית בגלל חוסר תקצוב (משום מה, נוצר הרושם שאשפוז בית לא מצריך תקצוב). במכבי, קופה שמאוד מתקדמת בנושא, ערכו מחקר על בסיס 3,221 מאושפזי בית בשנים 2020-2019 והתוצאות מרשימות: ראשית, אשפוז בית קצר יותר מאשפוז בבית חולים בשיעור של 22%–44%. שנית, התוצאות הקליניות אינן נופלות מאשפוז בבית חולים (פניות למיון, אשפוז חוזר ופטירה). שלישית, נמצא כי שביעות הרצון גבוהה מאוד בכל ההיבטים: הן בקרב רופאים מפנים ומטופלים/מטפלים עיקריים. נכון לאתמול, רק 72 מהמאושפזים היו באשפוז בית וזאת אף ש־63% הוגדרו על ידי הבריאות כחולים במצב קל עד בינוני.
בהקשר דומה, תוקצבו מיטות לחולי קורונה קלים הן במוסדות סיעודיים והן בפסיכיאטריים, זאת כדי שלא להוציא אותם מאותם מוסדות. חלק מהתקציב מיועד גם לחיזוק הצוותים הפארא־רפואיים (לרבות יחצ"ב – יחידה צבאית בבית חולים) וגם צוותים שנותנים תמיכה, לרבות צוותי ניקיון, הוצאה שהיא מובנת. מה שהרבה פחות מובן הוא ההתעקשות של משרד הבריאות להמשיך לתמוך במד"א על שימוש באמבולנסים, כאשר ידוע כי מדובר בארגון שנהנה מרווחי עתק על ביצוע בדיקות אנטיגן (עלות הבדיקות עומדת על כ־4.7 שקלים פלוס מע"מ ובמד"א גבו מהקופות 42 שקל ומהאזרחים 52 שקל).
2. ובכל זאת, מה שלא רואים במתווה הוא שינוי הדיסקט של משרד הבריאות. מערכת הבריאות מתמודדת עם חורף קשה ומאתגר במיוחד: עם כל הכבוד לקורונה, יש גם שפעת והיא מאיימת לא פחות מהאומיקרון. לפי נתוני משרד הבריאות, מספר המאושפזים משפעת בשבוע האחרון של השנה הגיע כבר ל־2,825 – פי 5 לעומת ה־565 שהיו בתחילת דצמבר. הבעיה הגדולה היא שבניגוד לאומיקרון, כ־863 מהם – כמעט שליש מכלל המאושפזים (31%) – הם ילדים (יש 15 ילדים מאושפזים מאומיקרון, מתוכם רק 1 במצב קשה).
אף שב־2020 היו "פיקים" של מאושפזים, זו היתה שנה שלא נרשמה בה כמעט שפעת (ככל הנראה בגלל הסגרים, המגבלות הקשות, עטיית המסכות ועוד). יתרה מזו, האומיקרון הוא ללא עוררין הזן המידבק ביותר ולכן מכת המאומתים־מבודדים כבר נותנת את אותותיה: בקופת חולים כללית מספר אנשי הצוות המבודדים בקהילה הגיע אתמול ל־380 ובמערך האשפוז שלה ל־540 (בסך הכל 920, מתוכם כ־170 רופאים) וזאת לעומת 300 בכל המערכים לפני שבוע; בקופ"ח לאומית מספר המבודדים בצוותים רפואיים עלה מ־74 אנשי צוות ל־145 בתוך יממה אחת. מספר המאומתים זינק אתמול – בתוך יום – מ־36 ל־90 – כמעט פי 3.
הפתרון השנוי במחלוקת של משרד הבריאות להעסיק צוותים מאומתים לקורונה ספג אש מיו''ר ההסתדרות הרפואית (הר"י), פרופ' ציון חגי שהגדיר את היוזמה כ"מופקרת" וכ"שליפה מהמותן". שוב נתפס משרד הבריאות לא ערוך. אסור גם לשכוח עובדה נוספת: הצוותים הרפואיים מותשים לגמרי כשהקורונה כבר מציינת שנתיים להתפרצותה.
ואסור לשכוח עובדה נוספת, שככל הנראה שכחו במשרד הבריאות: מעבר לקורונה, עדיין יש עוד מחלות בישראל, ויותר מ־90% מהישראלים מתים מסיבות שאינן קשורות לקורונה ולכן מערכת הבריאות הישראלית – בעיקר הרפואה המונעת – חייבת להיות פנויה גם לשאר סיבות התחלואה והמוות.
"נכון להיום, ובשונה מהגלים הקודמים, מסתמן שהאיום המיידי על יכולתה של מערכת הבריאות לתפקד בצורה מיטבית הוא מצוקת כוח האדם המקצועי. זו מציאות חדשה שמתפתחת ומאתגרת בעיקר את בתי החולים שכבר היום נמצאים במצוקה. בשונה מהחורף הקודם הפעם יש תחלואת משמעותית של שפעת, כזו שמתורגמת לאלפי מאושפזים", מסביר ד"ר עדי ניב־יגודה, מומחה למדיניות בריאות וחבר בקבינט המומחים של מגן ישראל.
ניב־יגודה, שנוטה לתמוך במדיניות המשרד בנוגע לקורונה, מדגיש כי "האומיקרון מייצר מציאות חדשה שמחייבת חשיבה יצירתית ובהקדם". הוא מציע לפעול במקביל בכמה מישורים ביניהם עיבוי כוח אדם מקצועי בבתי החולים; התאמת וקיצור חובת הבידוד למצב הקיים (הצעה שגם משרד האוצר מצדד בה); ופיתוח מענה לטיפול בקהילה בהתבסס על שילוב כוח אדם וטכנולוגיות מתקדמות לטיפול מרחוק. כדאי שמשרד הבריאות יתחיל להתעורר.
